אז איך האלבום החדש של אריאנה גרנדה? ובכן, התשובה היא שהוא כמעט שלא מעניין אף אחד. לא בגלל שכוכבת הפופ ירדה מגדולתה, אלא כיוון שכל תשומת הלב סביבה נשאבה למוקד אחר לגמרי: דיון קולני, נוקב ובהרבה מקרים גם חסר רגישות לחלוטין במצבה הפיזי, תוך הסתמכות של עשרות מיליוני אנשים אך ורק על מראה עיניים.
גם בזה אין הרבה חדש – לא במקרה של גרנדה ולא כלפי נשים מפורסמות בכלל - אולם יציאת הקליפ לשיר הנושא את שם האלבום, Petal, העלתה בלהבות את הרשתות: המראה הכחוש של גרנדה לא השאיר הרבה מקום לאדישות, ודאי בהינתן גודל קהל המעריצות והמעריצים שלה, המורכב מלא מעט נערות. התוצאה הגיעה מהר: גרנדה הודיעה בראשית השבוע כי בתום סיבוב ההופעות הנוכחי היא תיקח פסק זמן מאור הזרקורים, כולל ביטול השתתפות בהצגה בווסט-אנד בלונדון לצדו של ג'ונתן ביילי, עמיתה ל"מרשעת".
אמש (שני) בהופעה בשיקגו, גרנדה ביקשה להעמיד דברים על דיוקם. "לפעמים, כשסיפור לא יוצא ישירות ממני, דברים יכולים לצאת מפרופורציה", אמרה, "ההודעה שיצאה אתמול לא הייתה תגובתית או אימפולסיבית, זה משהו שהחלטתי לתכנן כבר לפני זמן רב, וזאת החלטה שמגיעה ממקום מחושב ומועצם. אני רוצה שתדעו שהרבה דברים יכולים להיות נכונים במקביל. אני חולקת את זה כי שמעתי שהמעריצים שלי מודאגים שהשליליות הורסת לי דברים, אבל האמת לא יכולה להיות פאקינג הפוכה יותר. בכנות, זה לא מה שזה.
"אני רוצה להיות ברורה מאוד", הוסיפה, "דברים רבים יכולים להיות נכונים בו-זמנית. כן, גבולות, צריכים לקבוע אותם. בני אדם צריכים הפסקה לפעמים. וגם זאת יכולה והיא תמשיך להיות החוויה הכי ובה בחיי המקצועיים והיצירתיים. לא משנה איזה רעשים קיימים שם בחוץ, שום דבר לא יצליח לעוות את המציאות שלי או להיות יותר אמיתי עבורי מהאהבה שאנחנו חולקים. כל שאר החרא הזה הוא לא התיק שלי, אז אני לא סוחבת אותו".
כל ההתפתחויות הללו הופכות את גרנדה, מהנשים הכי מפורסמות ונערצות בעולם, למוקד של ויכוח רגיש מאוד: היכן עובר הגבול בין דאגה כנה למצבו של אדם שאנחנו לא מכירים באמת להשתלחות פוגענית, גם אם בשם כוונה חיובית (במקרה זה: להילחם במודל יופי בלתי אפשרי ואף מסוכן במקרים ספציפיים). מחד, סלבס שיצאו נגד הקליפ טוענים שלא ניתן להתעלם מהיכולת הפוטנציאלית שלו לגרום נזק תודעתי למיליוני נערות, שרואות בגרנדה מודל לחיקוי, והצורך לדבר על כך גובר על זכותה שפשוט יניחו לה. מאידך, אנשי מקצוע שמכירים מקרוב את נושא הפרעות האכילה מזכירים שוב ושוב, שאין לציבור הרחב שום מושג מה עובר על מאן דהוא רק בגלל עצמות בולטות מדי, שהפרעות אכילה קיימות בכל הגדלים והמשקלים ואם באמת כל כך אכפת לכם מבריאותה של גרנדה, לא הייתם מטגנים אותה בשביל לייקים.
"דאגה לא דורשת שאלפי זרים ידונו ברשת בגופו של מישהו", כתבה הפסיכולוגית ויויאן לואיס, במאמר שפורסם ב"אינדיפנדנט" הבריטי, "ספקולציות פומביות יכולות להפוך אישיות מאוד, חודרניות וכאלה שלא ניתן לברוח מהן. יכולות להיות לכך השלכות עבור כל היתר, שצופים במתרחש". היא גם מזכירה, לכל אלה שאבחנו מיד ממה גרנדה סובלת לכאורה, ש"אתה לא יכול לומר אם למישהו יש הפרעת אכילה רק על ידי התבוננות בו. הפרעות אכילה מתרחשות בכל גדלי הגוף, הגילים, המגדרים והרקעים. הרבה אנשים שחווים הפרעת אכילה אף לא נמצאים בתת-משקל. בהתאם, אובדן משקל עשוי להיגרם ממספר סיבות, בהן מחלה גופנית, תרופות, אבל, מתח ונסיבות חיים אחרות. מראה לבדו לא מספר לנו מספיק".
אריאנה גרנדה
(צילום: Monica Schipper/Getty Images)
מאידך, גרנדה היא לא שדרנית רדיו בשנות ה-80: השדות שבהם היא פועלת בהצלחה כבירה (מוזיקה, קולנוע, תיאטרון) מבוססים לא רק על איכויות ווקאליות וכישרון כתיבה (שיש לה ובשפע כמובן), אלא גם על התרשמות מתכונות ויזואליות (יופי, סקס-אפיל, כריזמה), שהסטנדרטים שלהן מתעצבים בשיח הציבורי, שהשתנה לחלוטין בעקבות המהפכה הטכנולוגית. אם בעבר ניתן היה להטיל את עיקר האחריות על מדורי רכילות מרושעים וצלמי פפראצי חסרי מעצורים (וברובד עמוק יותר על הוליווד ותעשיות הפופ והאופנה) , הרי שעכשיו כולם חשופים לדעות של כולם בכל סוגיה, וככל שהיא עוסקת באישיות מפורסמת יותר כך המעורבות הציבורית מזנקת. לכן, מן הסתם, חשוב מאוד לדבר על שימוש מושכל ומוסרי בכלי ביטוי עוצמתיים כמו הרשתות, אך יש מידה לא מבוטלת של היתממות במחשבה שקליפ חדש של זמרת מגה-פופולרית לא יובל לעיסוק ערני בשאלה, כיצד הוא עשוי להשפיע על הדימוי העצמי של עשרות מיליוני נערות.
נדמה שראשית המוצא מהפלונטר הוא קודם כל הודאה בכך שדרך המלך לא בהכרח קיימת. מצד אחד, גם ללוחמות וללוחמים נגד האדרת רזון קיצוני לא יזיק לקחת בחשבון שהם לא בהכרח יודעים הכל על בסיס התרשמות מרחוק, בוודאי לא אם מישהי "אולי גוססת לנגד עינינו" (כפי שקבעה השחקנית הבריטית ג'מילה ג'מיל, שהתמודדה עם אנורקסיה). מצד שני, לא לדבר על הקשר בין מודל יופי להפרעות אכילה בטח שלא יעזור לנערות ונערים שמסתכלים במראה ושונאים את עצמם. בשני המקרים, מוטב להשאיר את הבמה לאנשי מקצוע, לחשוב פעמיים לפני הלחיצה על כפתור ה"פאבליש" ולזכור היטב את מה שגרנדה עצמה אמרה: הרבה דברים יכולים להיות נכונים במקביל.
