פסטיבל טורונטו חשף היום (שני) את התוכנית המרכזית של האירוע, שנחשב לסמן העיקרי לקראת עונת הפרסים. ככזה הוא מרכז בכל סתיו את מיטב הקולנוענים והכוכבים ההוליוודיים חפצי האוסקר, וכך יקרה גם השנה עת יפקדו את המטרופולין הקנדי השחקנים סידני סוויני, מתיו מקונוהיי, פול מסקל, רייף פיינס, דוויין ג'ונסון, קולין פארל ועוד, וכן הבמאים סטיבן סודרברג, פול גרינגראס, קלואי ז'או, דרק סיאנפרנס, גאס ואן סנט, וסקרלט ג'והנסון (הפעם מאחורי המצלמה).
סרטים ישראליים לא השתרבבו לרשימה בינתיים (עדכונים נוספים אמורים להגיע בהמשך לקראת פתיחת הפסטיבל ב-4 בספטמבר), אבל דרמה בריטית בשם "החזרה הנצחית" מאת הבמאי יליד הארץ יניב רז תוקרן בטורונטו, וכך גם סרטה החדש והמדובר של אנמארי ג'אסיר הפלסטינית "פלסטין 36".
ג'אסיר בת ה-51, ילידת בית לחם, גרה ועובדת במקביל ברמאללה וירדן, ולעיתים גם בישראל. היא נודעת ביצירתה הקולנועית הפוליטית, דרך הדרמות "מלח הים" (2008), "כשראיתי אותך" (2012) ו"וואג'יד" (2017) שהיו ביקורתיים ביותר כלפי ישראל. עם זאת, בצל 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, סרטה החדש "פלסטין 36", שהוא גם הגדול והשאפתני ביותר שאי-פעם יזמה, נועד לתאר את התנגדות הפלסטינים - דווקא למנדט הבריטי.
עלילת הדרמה התקופתית מתרחשת ב-1936 ומלווה את המרד הערבי נגד שלטון הוד מלכותה. הצילומים היו אמורים להתקיים בפלסטין אך נאלצו לעבור לירדן אחרי טבח 7 באוקטובר. "הסרט היה הפרויקט המתאגר והקשה של חיי. מעולם לא דמיינתי לעצמי שהשנה של דם, אלימות ומוות תהיה השנה שבה אצור משהו ששותפים לו ידיים ולבבות יצירתיים רבים עם כל כך הרבה אהבה ותעוזה", אמרה הבמאית מוקדם יותר השנה. בסרט מככבים כמה שחקנים הוליוודיים כמו ג'רמי איירונס, ליאם קאנינגהאם ("משחקי הכס"), רוברט ארמאיו (הסדרה "טבעות הכוח") לצד סלאח בכרי, היאם עבאס, יסמין אל מסרי וקאמל אל באשה, ומדובר בהפקה משותפת לפלסטין, בריטניה, צרפת, דנמרק, ירדן, סעודיה וקטאר.
לפי התיאור הרשמי של הסרט, ההגירה של הפליטים היהודים מאירופה באותה התקופה אמורה להשתלב בעלילה שמתרחשת לפני הנכבה: "בעוד הכפריים מתמרדים נגד השלטון הבריטי, הגיבור יוסוף נודד בין ביתו לירושלים התזזיתית, בחיפוש אחר עתיד מעבר לאי השקט. אבל ההיסטוריה לא מפסיקה. עם כמות הולכת וגדלה של מהגרים יהודים שנמלטו מעליית הפשיזם באירופה, ובצל קריאת הפלסטינים לעצמאות, כל הצדדים נסחפים להתנגדות בלתי נמנעת ברגע משמעותי עבור האימפריה הבריטית והעתיד של האזור כולו. על רקע המתח הגובר, ייעוד אישי אינו נפרד מגאות ההיסטוריה. הסרט מביא איכרים פלסטינים, רוכלים עירוניים, ומהפכנים לצד קצינים בריטים וקולט את המחיר האנושי של המרד שטלטל את האימפריה".
כאמור, סרטים מתוצרת כחול לבן אין בטורונטו, שלאורך השנים דווקא נהג להאיר פניו ליוצרים ישראלים, אבל ויתר על כאבי הראש על רקע המלחמה בעזה (בשנה שעברה פרצו מפגינים להקרנת סרטו של שמי זרחין). עם זאת, אפשר להבחין פה ושם בטאלנטים מתוצרת הארץ שהשתלבו בהפקות זרות. ליאור רז למשל מככב במותחן Tuner של דניאל רוהר, שזכור בעיקר כדוקומנטריסט מאחורי "נבלני" שזכה באוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר לפני שנתיים. עלילת המתח בסרטו הנוכחי לקוחה מן הדמיון ועוסקת במכוון פסנתרים שעושה הסבה לפורץ כספות. דסטין הופמן הוותיק, לאו וודל, טובה פלדשוך וז'אן רנו מובילים קאסט בינלאומי עם נתח ישראלי רחב שכולל כאמור את רז וגם את השחקנים ניסן סקירא וגיל כהן. בביוגרפיה של פרנץ קפקא "פרנץ" של הבמאית המוערכת אניישקה הולנד בולט מעל כולם השחקן עידן וייס בתפקיד סופר היהודי המהולל.
דרמה תקופתית נוספת שעשויה לעורר הדים בישראל ובעולם היא "נירנברג" של ג'יימס ואנדרבילט, המבוסס עיבוד לספרו של ג'ק אל-חי "הנאצי והפסיכיאטר" מתוך השיחות שערך הפסיכיאטר דגלאס קלי (רמי מאלק) להרמן גרינג (שאותו מגלם ראסל קרואו) במהלך משפטי נירנברג. הסרט נתמך בחלקו על ידי חברת ההפקה הישראלית "סיפור" שעומדת גם מאחורי Dead Man's Wire - סרטו החדש של גאס ואן סנט בכיכובם של אל פצ'ינו, ביל סקושגורד וקולמן דומינגו (המפיקה הישראלית לי ברודה גם היא בצוות מאחורי הקלעים). ביחס למשבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני לדורותיו ומלחמת העולם השנייה, סרטו הבריטי הצנוע של יניב רז "החזרה הנצחית" צפוי להיות פחות דרמטי. בסרט נעמי סקוט מגלמת אישה שמגלה מחדש את העולם הרגשי שלה לאחר מפגש עם צלם (בגילומו של קיט הרינגטון, הלא הוא ג'ון סנואו מ"משחקי הכס").
עוד בין הסרטים הגדולים שיכללו בפסטיבל השנה: "כריסטי" של דיוויד מיצ'וד על המתאגרפת האמריקנית הנודעת כריסטי מרטין, שאותה מגלמת סידני סוויני שהמראה השרירי שסיגלה לעצמה לרגל הצילומים התקבל במתקפת רשת מכוערת. חברתה מצוות שחקני הסדרה "אופוריה" מוד אפטאו תתכבד בבכורה של "רשיון פואטי" - סרטה הראשון כבמאית, שבו מככבת בין השאר אמה לסלי מאן.
הבמאי רומיין גבראס, בנו של הקולנוען הצרפתי הנודע קוסטס גבראס, מפלס לעצמו דרך למרכז הבמה עם הפקה רוויית טאלנטים בשם "קורבן" בכיכובם אניה טיילור ג'וי, כריס אוואנס וסלמה האייק, בעוד שמונה פסטבולד; רעייתו של במאי "הברוטליסט" בריידי קורבה ושותפתו היצירתית עושה זאת לבד בדרמה ההיסטורית "הבשורה של אן לי" על קורות כת השייקרים והמייסדת שלה אן-לי, שאותה תגלם אמנדה סייפריד לצד תומאסין מקנזי, טים בלייק נלסון ואחרים. השחקן הוותיק בריאן קוקס הוותיק ("יורשים") יציג את סרטו כבמאי "גלנרוטן" - שמתואר כמכתב אהבה לסקוטלנד ובו הוא גם מככב, ממש כמו סרטו של שחקן סקוטי אחר, ג'יימס מקאבוי, שמתחולל בתעשיית המוזיקה המקומית ושמו California Schemin.
"האוטובוס האבוד" של פול גרינגראס יתאר סיפור גבורה שהיה באמת ובו אב מודאג (מקונוהיי) יצא לחלץ תלמידי בית ספר שנעדרו במהלך שריפת ענק בקליפורניה. סרטה החדש של קלואי ז'או "האמנט" מוזכר כבר כמועמד ודאי לאוסקר בגלל מעמדה של הבמאית שכבר הייתה שם שבחרה ליצור עיבוד נשי מרוענן על הסיפור מאחורי חיבור המחזה "המלט" על ידי וויליאם שייקספיר בגילומו של פול מסקאל.
עוד סרטים נוצצים ומדוברים שיוקרנו בפסטיבל: הדרמה הקומית "מזל טוב" של עזיז אנסרי שבה מגלם קיאנו ריבס מלאך בביקור עלי אדמות, Driver's Ed של בובי פארלי בכיכובה של אליסיה מילאנו, "קוטור" של הבמאית אליס וינקור עם אנג'לינה ג'ולי כמעצבת אופנה; "איש הגגות" של דרק סיאנפרנס בכיכובם של צ'אנינג טייטום וקירסטן דאנסט המבוסס על סיפורו של ג'פרי מנצ'סטר שנהג לשדוד סניפים של מקדונלד'ס. סטיבן סודרברג יציג את סרטו החדש "הכריסטופרס" עם איאן מקלן וג'יימס קורדן.
פסטיבל טורונטו, שנחשב לגדול בעולם, ייפתח ב-4 בספטמבר ביצירה תיעודית דווקא: John Candy: I Like Me, המוקדשת למורשתו של הקומיקאי הקנדי ג'ון קנדי שהלך לעולמו לפני 31 שנה. קולין הנקס, בנו של הכוכב ההוליוודי טום הנקס, ביים את סרט הפתיחה. גיבור תרבות מקומי אחר, הראפר דרייק, יוביל את הדוקו Degrassi: Whatever It Takes, שביימה ליסה ריידאאוט ואיתה הוא חוזר לימיו כשחקן צעיר באופרת הסבון הטלוויזיונית "תיכון דגראסי" שהייתה להיט בינלאומי בשנות ה-80, כולל על המסכים בישראל. שלוש שנים אחרי הביוגרפיה העלילתית "אלביס" בכיכובו של אוסטין באטלר, באז לורמן משלים פערים כקולנוען תיעודי עם יצירתו הדוקמנטרית החדשה המבוססת על חומרי ארכיון מהופעות עבר של אלביס פרסלי.
