גם אחרי 40 שנה על הבמות שלומי ברכה, הגיטריסט של משינה, זוכר היטב איך ומתי נכתב השיר הראשון שלה - "אופטיקאי מדופלם". "קניתי אז גיטרת פנדר סטראטוקסטר שחורה, שאני עדיין איתה ומנגן רק עליה", הוא נזכר בריאיון ל-ynet וממשיך, "כשהיא הגיעה לידיי, פחדתי לנגן עליה כי עד אז ניגנתי על כל מיני חיקויים, אבל ההשראה הראשונה שהייתה לי ל'אופטיקאי' הגיעה ממנה. ישבתי בחדר שלי בבית של ההורים בתל אביב והרצתי את מהלך האקורדים שהפך בהמשך לשיר הזה".
משינה בביצוע ״אופטיקאי מדופלם״ בבריכת הסולטן
(Erez Levy - EastMan Productions)
ההשראה לשיר הגיעה מהגיטרה שלו, אבל הטקסט תיאר את חייו של ברכה של אז. "גרתי בשכונת בבלי וברחוב היה שלט של אופטיקאי מדופלם שצריך היה להיכנס לחצר כדי להגיע לקליניקה שלו. השלט הזה תמיד סקרן אותי כשעברתי לידו בדרך לתחנה של קו 5 בפינת הרחובות ויצמן-יהודה מכבי בדרך לגלוש בים, וממרחק הזמן אני מבין שדי תיעדתי את התקופה הזו", הוא אומר.
ואלו באמת היו החיים של ברכה לפני 40 שנה: בדרך לים עם תקווה לעתיד מוזיקלי מתוק. אלא שלקח קצת זמן עד שהעתיד הזה הפך להווה שלו ושל חבריו ללהקה. "כשנכנסו להקליט את 'אופטיקאי מדופלם' לא היה לנו כסף", ממשיך ברכה, "הם רצו את הכסף ביציאה מהאולפן, והיינו אז מאוד תפרנים. כל אחד מאיתנו הוציא פנקס צ'קים וביד רועדת רשם את הצ'ק שלו, זה היה עוד בלירות", הוא אומר בחיוך.
למרות החשש, ברכה, יובל בנאי הסולן, הבסיסט מייקל בנסון והמתופף איגי דיין (אבנר חודורוב הקלידן, הצטרף לאחר שהאלבום הראשון יצא) האמינו שיש להם משהו טוב ביד. "עוד כשניגנו במועדון הפינגווין הרגשנו שיש לנו משהו יחד. היינו מין להקת פוסט-פאנק עם סקא ברוח הטוקינג הדס, עם סאונד אנגלי אבל השילוב עם הפראזות המזרחיות והשפה המשינאית הפכו את זה למשהו שמאוד מתאים לפה". וזה התאים, ובאופן לא ממש שכיח, שיר הבכורה שלהם הצליח לכבוש את המקום הראשון במצעד הפזמונים. אלבום הבכורה שלהם, שנמכר אז די מהר בעשרות אלפי עותקים, ממשיך להוות חלק מהשלד שעליו מתבסס גם סיבוב ההופעות הנוכחי של הלהקה, שהופעותיו הקרובות יתקיימו בחמישי ובשבת הבאים באמפי קיסריה.
כשאתם מנגנים את "אופטיקאי מדופלם" ועוד שירים מאלבום הבכורה אחרי 40 שנה, הוא מקבל משמעות אחרת?
"לצערי במדינה שלנו, אנחנו בעצם נמצאים באותו מעגל של מלחמות ופיגועים, אז השירים אלו עדיין רלוונטיים. היינו אז אחרי מלחמת לבנון הראשונה והיא נכנסה לנו לטקסטים, אבל זה נשאר רלוונטי וכל הרמיזות הפוליטיות עדיין כאן - כמו ב'עתיד מתוק' עם 'איפה המדינה ואיפה החזון'".
3 צפייה בגלריה
"כל הרמיזות הפוליטיות עדיין כאן - כמו ב'עתיד מתוק' עם 'איפה המדינה ואיפה החזון'". חברי להקת משינה
(צילום: דנה קופל)
ב"אופטיקאי מדופלם", ב"עתיד מתוק", ובלא-מעט שירים אחרים שברכה כתב בהמשך ללהקה, המילה "ים" מופיעה. לדבריו, "הגלישה והים הם אלמנט מיסטי מאוד חשוב בכתיבה של משינה, גם אצלי וגם יובל", הוא אומר. "עוד לפני שנפגשנו בצבא, היינו בשתי חבורות גולשים, אני בחבורה של הילטון ויובל היה בחבורה של חוף הצוק. הים הוא עוד חיבור בינינו והוא גם סוג של השראה ומורה לחיים. כי הים צמוד לתל אביב שהיא עיר מאוד אורבנית עם מועדונים ומסעדות, הוא מציע טבע במרחק נגיה שיש בו חופש. וכמו בים, כשאתה מחכה לגל, אתה מסתכל לאופק הרחוק וכשמגיע הגל אתה לא נלחם איתו, את צריך למצוא את הזרמים שיעלו אותך לכיוון הפיק. לא להילחם בכוחות הטבע זה סוג של השלכה לחיים, והים נמצא בתת-מודע שלנו כל הזמן".
משינה וריטה מבצעים את ״שלח לי מלאך״ בהופעה בבריכת הסולטן
(Erez Levy - EastMan Productions)
מה ההבדל בין משינה של היום לבין זו של הסיבוב הראשון, מאמצע האייטיז עד אמצע הניינטיז?
"משינה של עכשיו שונה מזו של לפני עשר ו-20 שנה, ובטח מזו של ההתחלה, אבל ההבדל הוא בעיקר בסאונד. ה-40 שנה האלו העשירו את הסאונד שלנו, והעובדה שההרכב המקורי מנגן ביחד והחללית הזו טסה כל כך הרבה זמן מוסיפה לניסיון ולמקצוענות, לעומת השחרור שהיה פעם בתוך במוזיקה. זה נותן גודל של סאונד שלא יכול לקרות בהתחלה, כי עוד אין את החיבור הנפשי, ומכיוון שאנחנו מאוד פעילים וכל הזמן בתנועה, אנחנו מרגישים רלוונטיים מבחינת עצמנו. אנחנו מאוד מקפידים שיהיה וידאו-ארט מושקע ושהסאונד יהיה של 2025. גם מבחינת הכמויות של הציוד - אנחנו לא חוסכים, אנחנו אפילו מגזימים כדי לקבל סאונד שיהיה תמיד גדול כמו בחו"ל".
אתם עובדים גם על חומרים חדשים?
"יש לנו דברים במגירות. כשהתקופה תהיה יותר רגועה ויותר רלוונטית להם, הם גם יצאו".
3 צפייה בגלריה
"ה-40 שנה האלו העשירו את הסאונד שלנו, והעובדה שההרכב המקורי מנגן ביחד והחללית הזו טסה כל כך הרבה זמן מוסיפה לניסיון ולמקצוענות". להקת משינה בשנות ה-90
(צילום: שאול גולן)
משינה היו בין האמנים האחרונים כאן שחזרו לבמות, וגם אז בחרו לעשות זאת בסדרת הופעות שבה ביצעו שירים של אחרים. "לעמוד היום על הבמה זה מאוד שונה מאז 7 באוקטובר", מסביר ברכה, "זה מאוד טעון ויש שמחה שמהולה בעצב. חיכינו למעלה משנה כי היה לנו קשה עם העניין של החטופים והמלחמה, ויש לי גם בן בעזה. אבל מעבר לזה, אנחנו מרגישים היום שהעם זקוק לתקווה ולדברים טובים ומוזיקה היא דבר מחבק ששם את כולם ביחד, ואני חושב שמי שבא למשינה היום מצליח לנוח לשעתיים מהחיים שלו ולמלא קצת את המצבר, ואם זה ככה - אז עשינו גם משהו טוב בתוך כל הכאוס של המדינה שלא ברור לאן הוא הולך בכלל".
