פיטר קאלן, השחקן והמדבב הקנדי שהפך את קולו של אופטימוס פריים לאחד המזוהים ביותר בתולדות האנימציה, מת בגיל 85. סוכנו מסר כי קאלן מת ביום רביעי, 26 באוגוסט, בביתו בלוס אנג'לס. משפחתו מסרה כי הוא מת בשלווה, מוקף בבני משפחתו. סיבת המוות לא נמסרה.
קאלן נולד ב-28 ביולי 1941 במונטריאול, קנדה, והיה בין בוגרי המחזור הראשון של בית הספר הלאומי לתיאטרון של קנדה. את הקריירה שלו החל בשנות ה-60, ברדיו, בטלוויזיה ובמופעי קומדיה, ובהמשך עבר להוליווד. בין היתר הופיע בתוכנית של סוני ושר, ועבד כקריין וכמדבב בפרסומות, קדימונים ותוכניות טלוויזיה.
הפריצה הגדולה הגיעה ב-1984, כשקאלן נבחר לדבב את אופטימוס פריים, מנהיג הרובוטריקים בסדרת האנימציה "הרובוטריקים". הקול העמוק והסמכותי שלו הפך לחלק בלתי-נפרד מהדמות. קאלן סיפר בהמשך כי שאב השראה מאחיו הגדול לארי, שהיה קצין מעוטר בחיל הנחתים האמריקני ושירת במלחמת וייטנאם.
קאלן חזר לדמות בסרט האנימציה "רובוטריקים: הסרט" מ-1986, ולאחר מכן, יותר משני עשורים מאוחר יותר, לסרטי הלייב-אקשן של מייקל ביי, החל מהסרט הראשון ב-2007. הוא המשיך לדבב את אופטימוס גם בגלגולים מאוחרים יותר של הזיכיון, בהם סדרות אנימציה, סרטים ומשחקי וידאו. ב-2010 היה אחד מארבעת בני האדם הראשונים שנכנסו ל"היכל התהילה של הרובוטריקים".
אופטימוס פריים
(צילום מסך)
אבל אופטימוס היה רק אחד מהתפקידים המזוהים עם קאלן. בסוף שנות ה-80 הוא קיבל את תפקיד איה, החמור הפסימי מ"פו הדוב", והמשיך לדבב אותו בהפקות שונות של דיסני. הוא היה גם קולו של מונטריי ג'ק ב"צ'יפ ודייל: הצילו!", ושל K.A.R.R., הגרסה המרושעת של K.I.T.T מ"אביר על גלגלים".
אחד מתפקידיו יוצאי-הדופן היה בסרט "הטורף" מ-1987, שם סיפק את הקולות והאפקטים הקוליים של הטורף החייזרי, ולא דיאלוגים לדמות. קאלן השתתף לאורך השנים גם בהפקות כמו "וולטרון", "ג'י.איי ג'ו", "ספיידרמן", גרמלינס ועוד. לאחרונה דיבב את דמותו של ת'דאוס בסדרת האנימציה למבוגרים "בלתי מנוצח".
ב-2023 זכה קאלן בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הלאומית לאמנויות ומדעי הטלוויזיה, במסגרת טקס פרסי האמי לתוכניות ילדים ומשפחה. את הפרס העניק לו המדבב פרנק וולקר, שהפך בעצמו לאחד הקולות הבולטים בתעשייה, והיה אחראי לדיבוב יריבו הנצחי של אופטימוס פריים, מגהטרון.
בהודעה שפרסמה משפחתו לאחר מותו היא ביקשה מהמעריצים לכבד את מורשתו באמצעות שירות לקהילה והובלת אחרים בחמלה, יושרה ונאמנות. ההודעה הסתיימה במשפט שהפך מזוהה עם סיפורו של קאלן על יצירת אופטימוס פריים: "היו חזקים מספיק כדי להיות עדינים".
קאלן הותיר אחריו ארבעה ילדים ושלושה נכדים.
