אי שם בשנת 2014, ישבו קבוצה של ישראלים בסלון הבית המצולם בנווה אילן כש"האח הגדול" דיווח להם על מבצע צוק איתן. "יש הסלמה בדרום שכוללת ירי רקטות בעיקר ליישובי עוטף עזה, והערב כבר התפשט לגוש דן ולאזורנו", האח כרז לדיירים שנותרו בהלם. עינב בובליל תפסה את ראשה והחלה לבכות.
11 שנה מאוחר יותר באותו בית בדיוק, ישבה קבוצה אחרת של ישראלים בסלון, כשאח גדול - אחר אומנם - דיווח להם על מצב בטחוני חדש מול האויבת הגדולה ביותר של ישראל. "יש איזשהו עניין בטחוני עם איראן, וכנראה שבזמן הקרוב תצטרכו להיות בשהייה ממושכת בממ"ד". אף אחד לא הזיל דמעה, ואף אחד לא היה בהלם.
כבר 621 ימים שישראל במלחמה ארוכה ומתמשכת, שהגיעה אחרי טבח 7 באוקטובר, וערוצי השידור כבר חזרו לשגרה מסוימת, אבל זה קרה לאט, ברגישות ובזהירות. הראשונים שניסו לחזור באותם הימים היו "הכוכב הבא", וגם החזרה הזו לוותה בתירוץ של לוח זמנים - כדי שיוכלו לבחור את הנציג לאירוויזיון 2024. קשת העלו פרומו, אבל עיכבו את העלייה גם אחרי שידורו.
הציבור הישראלי לא היה בשל לחשוב בכלל על תוכניות בידור, כשלמעלה מ-200 אנשים נלקחו בשבי, ויותר מ-1,500 נהרגו באסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל.
6 צפייה בגלריה
״לקשת אין אינטרס להעלות עם פריים-טיים, החדשות שם זה מוצר מאוד-מאוד חזק״. מתוך "רוקדים עם כוכבים"
(צילום: באדיבות קשת)
מאז, הטלוויזיה - כמו כל המדינה - חזרה לעצמה לאט לאט, ולמעשה מתנהל "מאבק" יומיומי בין הרצון לא לנרמל סיטואציה של מלחמה וחטופים בשבי, לבין קשב לנפש הציבור, והלך הרוח הציבורי. תוכניות חיכו על המדף זמן רב, הכול רק כדי להימנע מביקורת של ניתוק.
ואז הגיעה המתקפה באיראן - ברשת 13 עשו את מה שאף ערוץ טלוויזיה לא העז לעשות בשנתיים האחרונות - ואמרו החל מהיום הראשון למתקפה "אנחנו מנסים לשדר עסקים כרגיל" - כך לפחות כתבו בהודעה למפרסמים שלהם.
בזמן שטייסינו תוקפים באיראן, כשמטחים כבדים נופלים על ערי המדינה, ואזרחים שילמו בחייהם - רשת התעקשה להמשיך ולשדר, והציבור צפה בהמוניו. כמות הביקורת הייתה קטנה משמעותית לעומת הקהל שבחר לצפות בתוכנית.
אם חוזרים 11 שנה אחורה שוב - הביקורת שקשת חטפה על המשך שידור "האח הגדול" הייתה גדולה עשרות מונים, ועוררה עניין רב בתקשורת איך בכלל אפשר לחשוב על להמשיך לשדר ריאליטי במלחמה. ובכן, לא רק שרשת הצדיקה את המהלך שלה עם רייטינג מצוין - היא גם גררה את כולם אחריה: אחרי חמישה ימים, קשת הצטרפה ושידרה תוכנית של "רוקדים עם כוכבים", וגם תאגיד כאן החזיר את הפריים-טיים לשידור רגיל כעבור שישה ימים עם ״החוליגנים״ ו״מה שתגידו״.
״אם רשת לא היו עולים עם 'האח הגדול' ביום שבת - היום כל הערוצים היו משדרים חדשות בפריים-טיים״, אמרה בכירה באחד מערוצי הטלוויזיה. ״לקשת אין אינטרס לעלות עם פריים-טיים, החדשות שם זה מוצר מאוד-מאוד חזק״.
מה הסיבות שרשת החליטו לא להפסיק לשדר "האח הגדול", יכול להיות שגם זו קהות חושים?
״לדעתי זה שילוב של כמה דברים: אנחנו בתוך אירוע שמתגלגל כמעט שנתיים. הציבור עייף וההחלטה לתת לנו שעה של הפוגה היא לא בגלל קהות חושים, אלא מתוך רצון להמשיך לתפקד ולשמור על עצמנו. אם יש שעה של הפוגה זו לא קהות״.
24 אזרחים נרצחו עד כה, איך זה לא קהות?
״צריך להרגיש את הסנטימנט. יש המון משתנים - אתה קשוב לציבור ואם אתה מרגיש שזה לא מתאים, אז אתה לא משדר. איך מרגישים? האנשים שמחליטים עובדים שנים במקצוע. רשת הייתה מגיעה לנתונים פחות טובים אם זו לא הייתה החלטה נכונה כי לאנשים לא הייתה את הפניות לראות 'האח הגדול'. ועובדה שהציבור הגיע״.
יש לזה משמעות כלכלית?
״ביום שבת פרק של 'האח הגדול' שודר עם שתי פרסומות - פיקוד העורף ומגן דוד אדום. כלכלי - זה לא היה. בראש ובראשונה, ברשת רצו להמשיך את הסיפור. אם זה לא היה נכון - הם לא היו משדרים. הם הרגישו שזה נכון״.
״האלמנט הכלכלי משמעותי״, מסביר גורם אחר בתעשיית הטלוויזיה, ״נוהגים לחשוב שאם הרייטינג גבוה - הערוצים עושים הרבה כסף, אבל מה שקורה כשיש מלחמה זה שהמשק נכנס לקיפאון והפרסומות יורדות. אתה נמצא בהמון זירות, ההוצאות שלך עולות ויש פחות פרסומות״.
אבל עדיין יש.
״נכון, יש יותר מבעבר, בהשוואה נגיד לצוק איתן שאז המסך היה ריק לגמרי מפרסומות. מפרסמים למדו שזה שווה להם יותר לפרסם במלחמות - לתפוס את הסנטימנט הישראלי. אבל גם זה משתנה״.
גורם בכאן מוסיף: ״אחרי טבח 7 באוקטובר, היינו הראשונים שהחזירו ללוח השידורים את 'זהו זה' במתכונת מלחמה, ואחר כך עשו זאת גם יתר ערוצי השידור. כעת בכוונתנו להחזיר תחילה תכנים שאנחנו סבורים שמתאימים יותר לאווירה שבה נמצא הציבור בימים אלה.
"התאגיד משוחרר מהשיקולים הכספיים של הערוצים המסחריים ולכן הייתה לנו האפשרות שלא למהר לשדר תוכן שאינו בהכרח מתאים לאווירה. עכשיו אנחנו מרגישים שניתן לחזור בשיקול דעת לאט-לאט לשגרה, וכל זאת בתנאי שאפשר לחזור לאולפן החדשות בכל רגע נתון”.
6 צפייה בגלריה
הראשונים לחזור אחרי טבח 7 באו׳טובר. מתוך המשדר המיוחד של "זהו זה"
(צילום מסך, באדיבות כאן)
עובדת בכירה באחד מהערוצים מסבירה: ״כבר שנה ושמונה חודשים החדשות משודרות בממוצע 18 שעות ביממה. היו ימים שלמים שלא היה פריים-טיים. צריך לקחת את האלמנט הזה בחשבון, בתוך שחיקה מאוד גדולה. כשיש אנשים בבית 'האח הגדול' אי-אפשר להשאיר אותם בלי הצדקה ושידור של פרקים״.
למה קשת בחרו לחכות חמישה ימים?
״קשת הייתה יכולה באותו יום לשדר פריים-טיים. הם הרגישו שם שזה מוקדם מדי, שזה לא הזמן. היו הרוגים, היו נפילות. זה לא התאים. אבל אחרי חמישה ימים של שידורי חדשות רצופים אפשר לתת שעה ביום של הפוגה לצופים, וגם לחדשות. זה עושה טוב. אתה רואה שאנשים צמאים לזה״.
עורכת בכירה באחת מתוכניות הבידור מסבירה שהחזרה המהירה לפריים-טיים בידורי דווקא טמונה בזה שידה של ישראל על העליונה בעימות הזה. "לאנשים יש מצברוח. נכון שהיו אבידות טרגיות ונפילות, אבל אנשים בעיקר בהמתנה לאזעקות, ובמובן הזה יש משהו דומה למלחמת המפרץ", היא מסבירה, ומוסיפה כי לדבריה, ההחלטה לחזור לוח השידורים הרגיל אינה מקרית. "איזה הצדקה יש להמשיך לשדר חדשות בערב כמו אתמול? חיכו לעדכון על האזעקות מחיפה, ועברו לשדר פריים".
גם באולפנים מבינים את הצורך של הקהל, כשעורך באחת מתוכניות החדשות מוסיף: "אנשים לא ראו נטפליקס בזמן הזה? החדשות נטחנות כל היום, לשעה אחת עוברים למשהו אחר. יש במקביל ערוצים אחרים שמשדרים חדשות״.
גורם בעולם התרבות והתקשורת מסביר שמדובר באירוע גדול הרבה יותר משאלה ספציפית שמופנית כפי הטלוויזיה הישראלית, אלא להרגלים של הישראלים, גם בעתות משבר. "הציבור הישראלי אוהב לחזור לשגרה שלו מהר", אומר אותו גורם. "אנחנו למודי מלחמות, תחשוב מה היה כאן בסבבים הקודמים עם איראן. בלילה - תחושה של סוף העולם, בבוקר - אנשים שכחו מה היה וכועסים למה אין לימודים. הישראלים יקטעו את השגרה שלהם ויסכימו לשינויים בעיתות של טרגדיה, אבל לא בחירום, כי החיים שלנו כאן נעים בין חירום ללא-חירום. כשיש טרגדיות - זה סיפור אחר לגמרי. וגם ערוצי הטלוויזיה מבינים את זה".
