אחת הזוויות יוצאות הדופן לגבי טבח 7 באוקטובר מובאת כעת בסדרה דומונטרית חדשה בת ארבעה פרקים בשם 7/10 Testigos del Terror, בהפקת ארגון פואנטה לטינה (Fuente Latina), שמתמקדת בתיעוד הזוועות דרך קהילת דוברי הספרדית בישראל - קבוצת המהגרים הגדולה ביותר שהייתה מטרה למתקפת חמאס. לאה סויבל, מנכ"לית הארגון, התראיינה הבוקר (ראשון) באולפן ynet כדי לספר על הדוקו החשוב.
שיחה עם לאה סויבל, מנכ"לית ומייסדת "פואנטה לטינה" על הסרט שיוצר הדים
(צילום: ירון ברנר)
הסדרה מתמקדת בחוויות ההגירה הייחודיות של לטינים בישראל, שמובאת לראשונה בדוקו, וכוללת גם את העדויות של קרובי משפחת ביבס, ממוצא ארגנטינאי-פרואני, ששיתפו בתחינותיהם הנואשות לשובם של יקיריהם שנחטפו – תקווה שהסתיימה בכאב לב.
מה נתן לך השראה ליצור את הסרט התיעודי הזה?
"כשייסדתי את פואנטה לטינה בשנת 2012 במטבח שלי בירושלים, עשיתי את זה כי זיהיתי שקיים חלל ריק בשוק התקשורת דובר הספרדית. היה רצון מצד העולם דובר הספרדית להכיר טוב יותר את ישראל ואת הקהילה היהודית. ולכן הארגון שלנו מתמקד בסיפורים על ישראל והקהילה היהודית, שמדברים למיליוני היספנים ברחבי העולם שאינם יהודים.
"יש לנו מזל גדול בישראל, כי יש כאן קהילה דוברת ספרדית גדולה ומדהימה, ורבים מאנשים האלה חיו תמיד סביב גבול עזה, בקיבוצים. חלקם היו אפילו ממקימי התנועה הקיבוצית באזור. אחרי 7 באוקטובר, קיבלתי החלטה שאנחנו צריכים להפסיק לספר את הסיפורים האלו בכותרות קצרות ולגשת אליהם בצורה עמוקה יותר. הסיפורים שלהם חייבים להישמע. אנחנו יודעים שהדרך הטובה ביותר להגיע לקהל היספני במערב היא דרך עדשה תרבותית ולשונית שמדברת אליו. וזה בדיוק הכוח והחשיבות של הקהילה דוברת הספרדית בישראל כרגע - לספר את הסיפורים האלה לעולם".
ספרי לנו קצת על העדויות והסיפורים. בטריילר למשל ראיתי את סילביה קוניו.
"החלטנו ליצור את המסמך התיעודי הזה בדצמבר, ופשוט רצנו עם זה, כי ידענו שזה דחוף ושהזמן קצר. היה לנו ברור שחייבים להפיץ את הסיפורים כמה שיותר מהר. צילמנו 41 עדויות - צעירים ששרדו את פסטיבל נובה, בהם צעירה קולומביאנית שהתקשרה לבן זוגה בתל אביב בזמן ההתקפה. הוא נסע לשם תוך כדי המתקפה, מצא אותה והציל אותה, בזמן שחבריה שהסתתרו במקלט נהרגו בידי חמאס.
"יש גם סיפורים של משפחות, כמו הסבתא בת ה-90 של בני משפחת קוניו. היא סיפרה שהמחבלים חזרו שוב ושוב לביתה, והיא ניסתה להסביר שהיא מארגנטינה והזכירה את מסי. באותו רגע היא יצרה איתם חיבור כלשהו, והיא מאמינה שהרגע הזה הציל את חייה - כפי שהיא אומרת בסרט, מסי הציל אותה".
הסרט מספר סיפורים של צעירים, מבוגרים, אמהות, אבות, ניצולים שחזרו מהשבי בעזה, וגם בני משפחות שיקיריהם עדיין נמצאים שם, כמו משפחת הורן ומשפחת קוניו.
״קיבלנו החלטה לחלק את הפרקים בצורה אחרת - לא לפי קיבוצים, כי רוב האנשים מחוץ לישראל לא יודעים בכלל מה זה קיבוץ, וגם לא יודעים שבכלל קיימת קהילה היספנית בישראל. לכן הפרק הראשון מסביר מי הם הלטינים בישראל, איך הם הגיעו ומה הביא אותם לכאן. כמו כל מהגר, הם ברחו מהמצב הפוליטי או הכלכלי בארצותיהם בחיפוש אחר חיים בטוחים יותר. הם הקימו את בתיהם ליד הגבול, בתקווה לחיים טובים יותר ולביטחון. זה נושא שכמעט ולא נחקר לעומק.
"הפרק השני מספר על הטבח בפסטיבל נובה דרך סיפורי הניצולים ההיספנים. הפרק השלישי עוסק בנשים ששוחררו מהשבי לאחר שנחטפו על ידי חמאס ב-7 באוקטובר, ובני משפחותיהן שנאבקו בתקשורת המרכזית, נסעו שוב ושוב לארצות הברית ואמריקה הלטינית, והשתמשו בקולם כדי להילחם לשחרור יקיריהם. הפרק הרביעי מתמקד במשפחות שעדיין מחכות לשובם של יקיריהן מהשבי. עכשיו, אנחנו כבר שוקלים להפיק פרק חמישי, כי הסיפור ממשיך להתפתח".
איך היה הסיקור מאז ה-7 באוקטובר במדינות דוברות ספרדית?
״זה תלוי במדינה. הקהילה ההיספנית אינה אחידה - המצב בארגנטינה שונה מאוד מזה שבמקסיקו, או בקרב ההיספנים בארצות הברית. אבל בגדול, אם נשווה לתקשורת בשפה האנגלית, אפשר לומר שהסיקור היה די הוגן. חלק גדול מזה נובע מהפעילות של פואנטה לטינה. מאז 7 באוקטובר הבאנו לישראל יותר מ-100 עיתונאים היספנים שאינם יהודים, ואנחנו ממשיכים בכך. אנחנו רוצים שכל עיתונאי היספני שמעוניין ללמוד את העובדות ממקור ראשון יוכל לראות במו עיניו, לשוחח עם בני המשפחות והניצולים, ולסקר את הסיפור דרך הפריזמה הלטינית עבור הקהל שלו״.
4 צפייה בגלריה
פאולה ורומינה אנגלברט. מתוך הסדרה התיעודית על טבח חמאס 7/10 testigos del terror
(צילום: מתוך הסרט)
עדויות אישיות יכולות להשפיע יותר מהצהרה של פוליטיקאי או נאום של מנהיג. איפה אתם מתכננים להקרין את הסרט התיעודי? ואיך הקהל הגיב עד כה?
״בשבוע שעבר הקרנו אותו בלוס אנג’לס באירוע משותף עם Creative Artists Agency ו-CA Latino. התגובות היו מדהימות - הגיעו היספנים, יהודים ולא יהודים, והמשוב מהקהל ההיספני הלא יהודי היה מדהים: 'לא ידעתי את זה', 'זה לא הופיע אצלי בפיד', 'לא הייתי בטוח שזה נכון, אבל עכשיו אני מאמין', 'אני מבטיח להפיץ את המסר הזה'. היספנים רבים הרגישו שמישהו סוף סוף סיפר את הסיפור שלהם״.
איזה מסר היית רוצה שהצופים ייקחו מהסרט?
״בקהילה היהודית ובישראל יש לנו יתרון משמעותי - הסיפורים בשפה הספרדית. אני עוסקת בזה מדי יום, ואני יכול לומר לך שהסיפורים האלה מהדהדים חזק מאוד בקרב היספנים שאינם יהודים. אבל אנחנו חייבים לצאת מבועת התקשורת שלנו ולדבר איתם בשפה ובסגנון שיגע בהם. תתפלאי לשמוע, אבל יש אנשים בעולם שעדיין לא יודעים מה קרה ב-7 באוקטובר. הסיפורים האלה לא רק מאפשרים לנו לשתף את מה שקרה, אלא גם עוזרים לוודא שזה לעולם לא יקרה שוב״.
