התייחסות כתובה לטרנספורמציות של אדם לזאב הופיעה כבר לפני כ-2,500 שנה ב"היסטוריות" של ההיסטוריון היווני הרודוטוס. מאז רעיון זה עלה שוב ושוב, באינספור רומנסות, טקסטים דתיים וספרות פולקלור. זאבים היו נפוצים ברחבי אירופה, וקל היה לעצב אותם כמקור איום לא רק בהיותם עשויים לטרוף בני אדם, אלא גם כמפיצי מחלות, כגילום של חטאים מוסריים, וכהנכחה של החייתי באדם. בראשית העידן המודרני התפתח לצד ציד המכשפות גם ענף משני של ציד בני אדם שנטען כי שינו צורתם לזאב. ההיסטוריה של מפלצת זו הייתה אפלה ומורכבת שנים רבות לפני שהקולנוע החל לעצב וריאציות חדשות שלה.
"איש זאב" - טריילר
(באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
סרט איש הזאב המכונן נוצר במסגרת מחזור סרטי המפלצות של חברת יוניברסל בשנות ה-30 וה-40. The Wolf Man (ג'ורג' ואגנר, 1941) הציע את היסודות העלילתיים ואת העיצוב האיקוני (שמתחתיו הסתתר לון צ'ייני הבן) שישפיעו על לא-מעט סרטים עתידיים. מקור השראה מרכזי היה העיבוד הקולנועי מ-1932 ל"המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד" - ולכן איש הזאב אופיין כהתפרצות האיד שרוסן בצורתו האנושית של הגיבור. בעשורים הבאים סרטי איש הזאב חרגו מתכתיבי הצנזורה של "קוד ההפקה" ומהמגבלות הטכניות ביצירת הטרנספורמציה למפלצת, אך חובבי אימה רבים עדיין מחשיבים סרט זה לפסגה של אנשי הזאב בקולנוע.
מאז הופיעו לא מעט ווריאציות למפלצת זו: עיבוד ישיר ל-The Wolf Man עם בניסיו דל טורו (ג'ו ג'ונסטון, 2010), אימה רומנטית ("זאב" מ-1994 של מייק ניקולס עם ג'ק ניקולסון), קומדיית נעורים ("זאב צעיר" מ-1985 עם מייקל ג'יי פוקס), סרט התבגרות נשי-אפל ("ג'ינג'ר סנאפס", 2000), אימה עם אלמנטים קומיים ("זאב אמריקאי בלונדון" של ג'ון לנדיס מ-1981), אימה המשולבת עם אגדת כיפה אדומה ("בחברת זאבים" של ניל ג'ורדן מ-1984) וכך הלאה. כמו שתי מפלצות היסוד האחרות של הקולנוע (הערפד ו"פרנקנשטיין") איש הזאב הפך לישות רבת פנים ומשמעויות.
5 צפייה בגלריה
כמו שתי מפלצות היסוד האחרות של הקולנוע (הערפד ו"פרנקנשטיין") איש הזאב הפך לישות רבת פנים ומשמעויות. מתוך "איש זאב"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
מלבד הטון והז'אנרים השונים, הסרטים נבדלים בהיותם סרטים היסטוריים או כאלו שמתרחשים בהווה, בהצגתם טרנספורמציה מלאה לזאב מפלצתי, או היותם משמרים את ההיברידיות האנושית-זאבית עם יצור הולך על שתיים. לא פחות חשוב הוא אופן הצגת הטרנספורמציה - באמצעות שימוש באפקטים פרקטיים או באנימציית מחשב? האם הטרנספורמציה מהירה או הדרגתית? האם היא קבועה ובלתי-הפיכה או מחזורית? כל יוצר שלוקח על עצמו יצירת וריאציה חדשה למפלצת צריך לשקול לא מעט פרמטרים. אין ספק שהבמאי לי וואנל ("משודרג") שאף להפוך את המפלצת ב"איש זאב" (Wolf Man) למקורית ורלוונטית להווה. להתאים את המפלצת לשאלות של עיסוק עכשווי ביחסי הורים וילדים, גם כשההורה אחראי לגורל הילד, וגם בקצה השני של החיים שבו חלה הדרדרות בלתי-הפיכה בבריאותו של ההורה. גם אם כוונות אלו ניכרות, התוצאה בינונית ומאכזבת.
בעשור הקודם אולפני יוניברסל ניסו לייצר סדרת סרטים שבהם תופענה המפלצות הקלאסיות בגלגול חדש, בדרך לכינוסן ל"יקום אפל" במתכונת ה-MCU. הניסיון האומלל קרס סופית ב-2017 לאחר הכישלון של "המומיה", והחל מ-2019 יוניברסל הודיעו שהם יתמקדו בסרטי מפלצות בודדים נטולי שאיפות יקומיות. הסרט הראשון שנעשה במתכונת זו הופק בשיתוף פעולה עם אולפן האימה בלומהאוס המתמחה בהפקות דלות תקציב. "בלתי נראה" (2000) שביים וואנל הציג מדען מעורער המביים את התאבדותו, ומנצל את היותו רואה ובלתי-נראה, כדי לערער את זוגתו לשעבר בדרך שתגרום לה להיראות מטורפת. הקונטקסט העכשווי של פוליטיקת יחסי גברים נשים ומניפולציות גזלייטינג הניב לסרט הכנסות שהיו מעל פי 20 מתקציב ההפקה. אין פלא שוואנל נבחר לעבד גם את "איש זאב".
5 צפייה בגלריה
כשסרטו הקודם הניב הכנסות שהיו מעל פי 20 מתקציב ההפקה, אין פלא שוואנל לתפקיד. מתוך "איש זאב"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
בפתיחת הסרט אנו פוגשים את הילד בלייק (זאק צ'נדלר) כשהוא שוהה בחברת אביו (סאם יידר) בבית החווה אי-שם ביערות אורגון. האב הנוקשה מלמד את הבן איך לצוד, תוך הקפדה על החדרת המודעות לסכנות ביער. בפתיחה זו תהיה היתקלות עם "איש זאב" שמסתובב ביערות, שתהיה נקודת מוצא לביסוס השטחי של נושא היחסים בין הורה לילדו שיהיה מרכזי לסרט.
לאחר הדקות הראשונות העלילה קופצת 30 שנה קדימה, כשבלייק (כריסטופר אבוט), סופר שאף פעם לא רואים אותו כותב, חי בסן פרנסיסקו יחד עם אשתו - עיתונאית קרייריסטית בשם שרלוט (ג'וליה גארנר בהופעה מאכזבת לשחקנית המוכשרת), ובתם בת התשע ג'ינג'ר (מתילדה פירת'). בגלל שהאישה עסוקה, בלייק הוא המטפל העיקרי בבת והוא עושה זאת במסירות ואהבה, גם אם לעיתים הדאגה לבת מקפיצה אצלו תגובה לחוצה יתר על המידה. יחסיו עם אשתו מתוחים בגלל שגרת החיים השונה שלהם, והתחושה של האם שהיא אינה אם מספיק טובה לבתה.
5 צפייה בגלריה
הסיטואציה העלילתית הבסיסית מאפשרת לעשות את "איש זאב" בתקציב הפקה צנוע. מתוך "איש הזאב"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרנטיימנט)
מתברר שבלייק ניתק את הקשר עם אביו לפני שנים רבות, ושהאב נעדר כבר שנים ונחשב למת. כאשר בלייק מקבל הודעה רשמית על מות האב הוא משכנע את שרלוט, באופן לא סביר במיוחד, שהם יעברו לחווב שלו באורגון יחד עם ג'ינג'ר כדי שהאם תוכל להשלים את כתיבת הספר. קל לנחש שזו תהיה החלטה שעליה הם יתחרטו.
הסיטואציה העלילתית הבסיסית מאפשרת לעשות את "איש זאב" בתקציב הפקה צנוע (25 מיליון דולר), כסרט אימה-מתח במתכונת של "פלישה לבית" עם מספר דמויות ולוקיישנים מאוד מצומצם. העלילה, כפי שניתן להבין מהטריילר, תעסוק באב שהופך למפלצת, והאופן שבו הדבר משנה את מראהו והתנהגותו ומסכן את בני משפחתו. זו לא הפעם הראשונה שבה אב שמסכן את חיי משפחתו הופך להיות הדגש של סרט איש-זאב ("ירח רע" מ-1996 עשה זאת קודם), וקשה לומר שבסרט הנוכחי הרעיון זוכה לטיפול טוב באופן משמעותי מקודמו.
5 צפייה בגלריה
קשה לומר שבסרט הנוכחי הרעיון זוכה לטיפול טוב באופן משמעותי מקודמו. מתוך "איש הזאב"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרנטיימנט)
יש כמה החלטות מהותיות שוונאל לוקח בעיצוב איש הזאב. ראשית, על הספקטרום שבין מפלצת זאבית על ארבע רגליים, לאדם על שתי רגלים שעובר טרנספורמציות זאביות קלות, הסרט נוטה באופן מובהק לצד השני. האנושיות שמתחת לטרנספורמציה המפלצתית לא נעלמת, וגם אם יש שימוש לא רע באיפור, המראה של המפלצת יכול להיות מאכזב עבור מי שמעדיף פחות "איש" ויותר "זאב". ההחלטה השנייה היא לייצר טרנספורמציה איטית ולעקוב אחריה בפרוטרוט. מרבית העלילה מתרחשת במהלך ליל אימה לאחר שהאב מותקף ומתחיל את תהליך השינוי. אין כאן תצוגה של טרנספורמציה מיידית המתרחשת במלואה לנגד עינינו כמו אלו שיצר גאון האיפור והאפקטים ריק בייקר ב"זאב אמריקאי בלונדון" וב"זעקת הדמים" (1981). במקום זאת השינוי מתרחש באופן הדרגתי במהלך לילה בודד והוא שואב השראה רבה יותר מהטרנספורמציה ב"הזבוב" (1986) של דייויד קרוננברג.
ההחלטה המשמעותית השלישית היא לעצב את אופן התפיסה המשתנה של המציאות כפי שחווה אותו הגיבור שעובר טרנספורמציה איטית. אחד המהלכים המרכזיים של סגנון ותמה הוא לעבור מהחוויה החושית של הסיטואציה כפי שתופסות אותה האם והבת (מבחינת אור, רעש), לחוויה של האיש-זאב, שעבורו הכול מואר ומעוות, ושיכולתו להבין את המילים שנאמרות הולכת ופוחתת (כמו גם יכולתן של האם והבת להבין אותו). המטרה היא לעצב את השקיעה הטרגית של אדם שעובר טרנספורמציות שמרחיקות אותו מאלו שאותן הוא אוהב, בעוד הוא הופך למה שמסכן אותן.
5 צפייה בגלריה
היה סרט יותר מוצלח אלמלא הקונספט המוגבל של מקום וזמן, והדמויות שאינן מפותחות באופן מספק. מתוך "איש הזאב"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרנטיימנט)
לוואנל היה רעיון, ויכול להיות שהוא היה מוביל לסרט יותר מוצלח אלמלא הקונספט המוגבל של מקום וזמן, והדמויות שאינן מפותחות באופן מספק. ניתן להעריך במידה מסוימת את האנושיות שאבוט מצליח להמשיך לבטא מתחת לשכבות האיפור, אבל זה לא היה מזיק אם הדמויות שנותרות אנושיות, והסיטואציות שבהן הן ממוקמות, היו מעניינות יותר.
