ארבע שנים, אחרי שחשף את המיני-סדרה "תמונות מחיי נישואין" בפסטיבל ונציה, שב הבמאי והתסריטאי חגי לוי ללידו של עיר התעלות האיטלקית, והפעם עם מיני-סדרה חדשה: "אתי". כך הוכרז היום (שלישי) במסיבת עיתונאים, שנערכה ברומא.
כזכור, לוי, הוא אחד מיוצרי הטלוויזיה הישראלים המוכרים והמצליחים בעולם – בזכות "בטיפול", שזכה בשלל גרסאות עטורות פרסי ברחבי הגלובוס , "הנערים" המופתית, "הרומן" ו"תמונות מחיי נישואין" תוצרת HBO, שהסתמכה על היצירה של אינמר ברגמן השוודי, וכיכבו בה ג'סיקה צ'סטיין ואוסקר אייזק.
ועכשיו לוי עושה זאת עם המיני-סדרה "אתי", שהבכורה החגיגית תערך במהדורה ה-82 של פסטיבל הקולנוע היוקרתי והנחשב, שייפתח בשלהי החודש הבא. לאורך ששת פרקיה, "אתי" משחזרת את סיפורה האמיתי של אתי הילסום, יהודייה-הולנדית, שנספתה במחנה ההשמדה ב-1943, והיא בת 29. הילסום בתם של אב ממוצא הולנדי – מורה ליוונית ולטינית ואם יהודייה ממוצא רוסי נולדה וגדלה במידלבורך.
ב-1932 היא עקרה לאמסטרדם, למדה באוניברסיטה משפטים, פסיכולוגיה ולשונות סלאביות. היא התיידדה עם אחד המרצים שלה – פסיכו-כירולוג הגרמני יוליוס שפיר, מי שהיה תלמידו של קרל יונג. הילסום הנוירוטית עברה אצל שפיר טיפול והיא יצאה ממנו מוארת ומלאת חמלה. ביומניה, שנמצאו כמעט 40 שנה אחרי שנכתבו ופורסמו בעברית ("חיים כרותים", "השמים שבתוכי"), הילסום תיארה את משיכתה הארוטית העזה לשפיר הכריזמטי והנועז שהיה מבוגר ממנה כמעט ב-30 שנה, את הקנאה בנשים בחייו, את הדיכאונות העמוקים שלה ואת ההיטלטלות בין מצבי רוח קיצוניים.
במהלך הכיבוש הנאצי, הילסום פיתחה השקפת עולם אופטימית ("יש בי רק אמון רב והכרת טובה על שהחיים יפים כל כך, ולכן זהו רגע היסטורי, לא משום שאני צריכה לגשת עוד מעט לגסטאפו, אלא משום שלמרות זאת החיים נראים לי יפים"), נעזרה בכדורי אספירין להרגיע את כאב הראש מהם סבלה ופיתחה נטיות אלטרואיסטיות ("הייתי רוצה להיות רטייה על פצעים רבים"). כשחבריה היהודים נשלחו למחנה המעבר וסטרבורק, שם רוכזו יהודי הולנד, היא התנדבה לחבור אליהם. גם כאשר, חבריה ניסו לשחרר אותה, היא התנגדה והעדיפה להישאר עם הוריה והאח מישה שהתמודד עם סכיזופרניה. בסופו של דבר, הילסום, נשלחה עם בני משפחתה לאושוויץ. מקרון המשא בדרך לאושוויץ, הילסום שלחה גלוייה בו כתבה: "יצאנו מהמחנה בשירה". איכר מצא את הגלויה והעביר אותה ליעודה. שם נרצחה.
לא רבות ידוע מה עלה בדיוק בגורל הוריה, שלא הצליחו לשרוד. אחיה מישה נספה חודשים אחדים אחרי אחותו. האח יאפ כנראה מת במהלך אחת מצעדות המוות.
כבר לפני עשור לוי עבד על סרט קולנוע שיביא את סיפור של הילסום. ב-2014 בריאיון לסמדר שילוני ב-ynet אמר לוי: "אתי הילסום לא כל כך מוכרת, אולי כי אנה פרנק קצת תפסה לה את הנישה. יש רק מקום אחד ליומן בשואה הגרמנית, מה את נדחפת? קסם לי התהליך הרוחני שאתי עוברת. ובסוף מה שהיא מגיעה אליו הוא שלא משנה מה הנסיבות – אני בן אדם חופשי. גם בתוך תא הגזים יש לי אפשר להחליט. להגיע למקום שאתה לא תלוי בכלום, להיפטר מנרקיסיזם, מאגו, להבין שאתה לא תלוי בשום דבר, זה החופש האולטימטיבי, לא?".
בסופו של דבר, הפרויקט התגלגל למיני-סדרה – קו-פרודוקציה צרפתית (ערוץ ארטה)- גרמנית-הולנדית. לדברי יוצרי "אתי" "הסדרה, מסופרת בצורה לא שגרתית, מציעה דיאלוג בין עבר להווה וחושפת כיצד שאיפתה של אתי למשמעות מהדהדת גם כיום ומעוררת את השאלה הרלוונטית מתמיד: איך ניתן למצוא תקווה בעולם מלא ייאוש".
כשהוכרזו היום שמות המשתתפים בפסטיבל, אמר לוי ל-ynet: "אני נרגש ושמח לחזור לפסטיבל ונציה עם 'אתי', לא יכולתי לדמיין במה טובה יותר להציג בה את עבודותיי. היומנים של אתי הילסום השפיעו עמוקות על חיי מאז שנתקלתי בהם לפני יותר מעשור. בימים אלו של מלחמה, שנאה וייאוש, אני מאמין שהחמלה והאמונה שאתי מציעה במילים שלה, שנכתבו לפני יותר משמונים שנה, רלוונטיות יותר מתמיד. זו סדרה שיקרה מאד לליבי, ואני מקווה שתמצא את דרכה ללבבות רבים".
לתפקיד הראשי לוי ליהק את השחקנית האוסטרית יוליה וינדשבאואר, ולתפקיד המנטור ומושא האהבה יוליוס שפיר – סבסטיאן קוך הגרמני, המוכר מסרטים כמו "חיים של אחרים", "ספר שחור" ומהפקות הוליוודית" – "גשר המרגלים" של סטיבן ספילברג ו"מת לחיות ביום טוב". בצוות השחקנים, אפשר למצוא את כוכבת הקולנוע והתיאטרון הישראלית יבגניה דודינה, המגלמת את ריבה, האמא האדמונית, הרועשת והמוחצנת של הילסום.
צוות עריכת הסדרה הוא על טהרת הישראלים: נטע דבורקיס, יעל חרסונסקי ואסף קורמן. ברשימת המפיקים לצד לוי, יש גם לא מעט ישראליים: מעיין עדן שמרבה לעבוד עם לוי ושימשה מפיקה אמנותית, יעל פוגל שעושה קריירה מרשימה בצרפת, אילון רצ'קובסקי ("ביקור התזמורת", "אפס ביחסי אנוש") ועורכת התסריט אסנת נשרי.
בהפקה של "אתי" מעורבת גם חברת ההפקה האיכותית SIPUR, שהוקמה על-ידי איש העסקים גדעון תדמור ובין קברניטיה אפשר למצוא את המנכ"ל - הבמאי והמפיק אמיליו שנקר. לאחרונה אנשי החברה היו מעורבים ביצירת "עוד נחזור לריקוד" התיעודי על מסיבת הנובה של יריב מוזר, שזכה בפרס האמי.
כדאי לציין שאנשי SIPUR, וביניהם אייל רמון, מעורבים בהפקת סרט נוסף בוונציה - Dead Man's Wire - של הבמאי גאס ואן סנט ("איידהו שלי", "סיפורו של וויל האנטינג"),שיוצג מחוץ לתחרות הראשית. בסרט מככב לא אחר מאשר אל פצ'ינו ולצידו ביל סקושגרד וקולמן דומינגו. העלילה מבוססת על פרשייה אמיתית שהתחוללה ב-1977 – סוכן משכנתאות נלקח בן ערובה, על-ידי אדם נואש. החוטף מחבר את סוכן המשכנתאות למטען קטלני, ויוצא לחשוף את המוסד הפיננסי, שלטענתו החריב את חייו. ברשימת המפיקים אפשר למצוא גם את לי ברודה, שכובשת עכשיו את הוליווד, ובין היתר הפיקה סרטים כמו "הצצה ליחסים" ו"המתמחה".
השנה, הרכבת ההוליוודית תהייה נוצצת במיוחד, אפילו ג'וליה רוברטס תגיע לראשונה לפסטיבל ונציה, והנהנת הפסטיבל מאוד נרגשת מהביקור המלכותי הנוצץ. רוברטס תתייצב עם "אחרי הצייד" על הסודות והצדדים האפלים של קולג' אמריקאי. הסרט יוקרן מחוץ לתחרות.
באותה מסגרת ייחשף בבכורה סרט עתיר סטארים של האמן ג'וליאן שנאבל: "בידיים של דנטה" – הקאסט המפתיע והלא צפוי, כולל את גל גדות, ג'ייסון מומואה, אל פצ'ינו, מרטין סקורסזה וג'רארד באטלר. הסרט מבוסס על ספרו הנושא את אותו שם מאת ניק טושס, העוסק בכתב יד של "הקומדיה האלוהית" של דנטה אליגיירי, שנמצא בספריית הוותיקן. השיר עושה את דרכו מכומר לבוס של המאפיה בניו יורק, שם הוא נלקח על ידי טושס לאחר שמתבקש לאמת את האמיתות שלו. לאחר מכן, כמו דנטה, טושס יוצא למסע משלו.
במהלך האירוע יתחרו על "אריה הזהב" שורה של סרטים חדשים ומסקרנים, עליהם חתומים בכירי ובכירות הבמאים: ג'ים ג'ארמוש, נוח באומבך, קתרין ביגלו ובני ספדייה האמריקאים, יורגוס לנטימוס היווני-הוליוודי, לסלו נמש ההונגרי, פארק צ'אן-ווק הקוריאני, אוליבייה אסייאס ופרנסואה אוזון הצרפתיים ופאולו סורנטינו האיטלקי. סורנטינו ("יפה לנצח" עטור האוסקר וגלובוס הזהב, הסדרה "האפיפיור הצעיר") מגיע עם La grazia – שאפוף בחשאיות. בסרט שאף יפתח את הפסטיבל, מככב טוני סרווילו, השותף הכמעט קבוע של סורנטינו.
חשוב לציין שבתחרות הראשית, יתחרה "הקול של הינד רג'ב", סרט המבוסס על סיפור טראגי, שעשה הרבה כותרות – הינד רג'ב, הייתה ילדה פלסטינית בת 6 שנהרגה עם משפחתה במכונית המשפחתית, מירי כוחות צה"ל, בינואר 2024. ביימה אותו כאותר בן הניה התוניסאית. לאור המלחמה הניטשת בעזה, הסרט הזה ימשוך הרבה תשומת לב תקשורתית.
בראש חבר השופטים יעמוד הבמאי אלכסנדר פיין ("דרכים צדדיות", "נשארים לחג") ולצידו יכהנו בין היתר השחקנית הברזילאית פרננדה טורס ("אני עדיין כאן"), הבמאי הרומני כריסטיאן מונג'יו והבמאי האיראני הגולה מוחמד רסולוף ("אין רשע בעולם", "זרע התאנה הקדושה").
פרסי מפעל חיים יוענקו לבמאי הגרמני השנוי במחלוקת ורנר הרצוג ("פיצקרלדו", "אגירה זעם האל") ולכוכבת ההוליוודית קים נובאק, שמוכרת מיצירת המופת "ורטיגו" של אלפרד היצ'קוק, אחד הסרטים הגדולים בכל הזמנים.
למרבה הצער, אין השנה נציגות לקולנוע הישראלי בפסטיבל. האם מדובר בהדרה, על רקע המצב פוליטי והמלחמה המתמשכת בעזה? שאלה טובה וקשה. בשנה שעברה, אחרי 7 באוקטובר השתתפו שני ישראלים בפסטיבל: "על כלבים ואנשים" של דני רוזנברג ו"למה מלחמה" של עמוס גיתאי. אז הפעם נאלץ להסתפק בנוכחות של חגי לוי וצוותו ואולי גם של גל גדות.
