הבמאי הוולשי גארת' אוונס נמצא במקום מאוד גבוה ברשימת במאי-האקשן המצטיינים בקולנוע העכשווי. לרוע המזל הוא גם במאי שחקנים מאוד בינוני ותסריטאי איום ונורא. עבודותיו הקודמות, ובעיקר "הפשיטה" (2011) ועוד יותר מכך "הפשיטה 2" (2014) הוכיחו שיש לו כישרון ייחודי בעיצוב אקשן ברוטלי, בעיקר כזה המפגין שימוש יצירתי בכלי נשק קרים, תוך ניצול טכניקות הסילאט (אומנות לחימה אינדונזית) של השחקן איקו אוואיס. אחרי שני סרטים אלו חובבי האקשן מעניקים לאוונס צ'ק פתוח לקראת כל הפקה עתידית.
"עיר הרס" - טריילר
(קרדיט: באדיבות נטפליקס)
הבעיה היא איך לממש זאת במסגרת קולנוע מערבי, עם דרישות קצת יותר גבוהות לגבי משחק ועלילה. במקרה של Havoc (הרס, חורבן), מותחן הפעולה החדש של נטפליקס, תחושת ההחמצה מובהקת. אומנם יש בו סצנות אקשן ברוטליות באופן קיצוני, אבל אם מלבדן היה גם סרט – התוצאה הייתה מומלצת ללא סייג לחובבי הז'אנר. בפועל יש לפנינו סרט באורך של 96.5 דקות (נטו), שאפשר בשקט להתחיל לראות מדקה 22 (עד אז יש בעיקר אקספוזיציה מגושמת וגדושת-קלישאות). אם רוצים להתמקד באקשן בלי ניסיון להבין את העלילה, שגם כך היא לא הרבה יותר מאוסף לא-קוהרנטי של רגעים, אפשר להתחיל מדקה 50. מנקודת זמן זו אפשר לתפוס את שלושת סצנות האקשן המשמעותיות שיהיו ב-46 הדקות שנותרו.
ייתכן מאוד שזו הייתה הפקה חסרת מזל באופן ייחודי. הצילומים של הסרט נעשו לפני כמעט ארבע שנים, ובדרך הייתה קורונה, שביתה של איגוד השחקנים, ותהליך פוסט-פרודקשן מאוד מייסר. מי שעקבו אחר התפתחות ההפקה החלו להטיל ספק בעצם השלמתו של הסרט. באוגוסט 2024, שנתיים וחצי לאחר גמר הצילומים המקוריים, הוא יצא לסבב צילומי השלמה שנמשכו שבועיים. בדרך כלל, כשסרטים עוברים תהליך הפקה כה מפותל, מה שמגיע למסך רחוק מלהיות מספק או קוהרנטי. Havoc בוודאי אינו יוצא מהכלל מבחינה זו.
יתכן שקוצצו סצנות רבות שהיו עשויות להעמיק את הדמויות והקונפליקטים הדרמטיים. אני משער זאת כי קשה להאמין ששברי העלילה שנותרו על המסך הם מה שאיתו יצאו לצילומים. מצד שני, לאור האיכות הלא-מרשימה של מה שנותר, אפשר רק לנחש כמה בעייתי היה מה שנחתך החוצה. הסרט מגבב דמויות וסיטואציות וסומך על קלישאות כדי שנבין את אופי היחסים בין הדמויות. הרגעים שאמורים להיות בעלי עומק דרמטי – אובדן על מות בן, תככים שמערבים מאפיה סינית, ראש עיר אפרו-אמריקאי מושחת, שוטרים שפועלים בדרגות שונות מחוץ לחוק – כל אלו מתערבבים יחד ללא כל היגיון.
העלילה מתרחשת בעיר אבסטרקטית שמוצגת כגיהינום עירוני אמריקאי (בפועל הסרט צולם באולפנים בוויילס). הגיבור הוא ווקר (טום הארדי), שוטר במחלק הרצח עם מצפון שמייסר אותו. בסיקוונס הפותח את הסרט יש הבזקים מתוך פשיטה של שוטרים על מעבדת סמים. אנו רואים את הרס המעבדה ולקיחת הכסף. בהמשך הסרט תהיה חזרה לפלאשבקים אלו, בדרך שתרחיב את ההבנה שלנו לגבי מה שהתחולל שם – מבלי שיתווסף דבר שיפתיע באמת.
ווקר נראה כמו קריקטורה של שוטר שהיה נפלט מכל תחנת משטרה מתפקדת. לא מגולח, מוזנח, מזוהם. התקשורת שלו עם הקולגות מבוססת על נהמות קצרות. הוא במיוחד לא נחמד לשותפה החדשה שצוותה לו – שוטרת ממוצא חצי-סיני בשם אלי (ג'סי מיי לי). בפק"ל יש לו אישה שממנה נפרד, וילדה בת שש שאותה הוא לא ראה זמן רב. ב-10 דקות הראשונות יוטח בו פעמים, על ידי שתי דמויות שונות, התואר הסרקסטי "אב השנה". אשתו הפרודה והילדה אינם גורמים שמעורבים בעלילה, אלא קיצור דרך להגדרתו כמי שמתפלש בביבים.
מסתבר שאותה פשיטה על מעבדת סמים התגלתה והוסתרה על ידי ראש העיר המושחת. איך ולמה? אל תצפו לתשובות. ככול שעוד פרטים יתגלו על הפרשה, כך הפעולות של המעורבים בדבר תהיינה פחות סבירות. בכל מקרה ווקר מופעל, שלא לומר נסחט, על ידי ראש העיר לורנס בומון (פורסט וויטאקר). ממש לפני אירועי הסרט ווקר סייע לבומון לחמוק באיזו פרשה של שחיתות – על מה ואיך? גם את זה לא ממש תדעו מצפייה בסרט. אבל עכשיו מתרחש אירוע שיאפשר לווקר לסגור את החובות שלו מול ראש העיר. כמובן שהדבר יהיה כרוך בסיכון לא-מבוטל.
לראש העיר יש בן מנוכר ממנו בשם צ'ארלי (ג'סטין קורנוול). לצ'ארלי יש חברה בשם מיה (קוולין ספולוודה). שניהם הסתבכו עם כנופיה סינית שמובלת על ידי גנגסטר צעיר בשם טסוי (ג'רמי אנג ג'ונס). כשהם שודדים משלוח סמים שמוטמן במכונות כביסה, ומביאים לטסוי את השלל, הגנגסטר הצעיר נרצח בידי חבורת מתנקשים מיומנת. הזוג מצליח לצאת מכך בחיים, אבל כעת הם ניצודים בידי הטריאדות שאותן מנהיגה אימו שואפת-הנקם של טסוי (יאו יאן יאן). אם ווקר יצליח להציל את צ'ארלי מהבלגן שאליו הוא נקלע, הוא יהיה משוחרר מהחובות שלו לאביו.
כמובן שהפרשה הזו אינה מנותקת מהאירועים בעברו של ווקר. במיוחד היא קשורה לשוטרים מושחתים שאיתם הוא עבד בשיתוף פעולה, רק שלהם – בניגוד אליו, אין ייסורי מצפון ואין עכבות. המהלכים שיובילו את הסרט עד סיומו אינם מפתיעים ואינם מעניינים. הכל מתחיל ונגמר באקשן.
האקשן עצמו כולל לא מעט רגעים של ריטוש קיצוני. יש בו שימוש רב בכלי נשק חמים ובעיקר בתתי-מקלעים שמאפשרים לפרק את הגוף החי. דמויות שלא אמור להיות להן כישורי לחימה מיוחדים מגלות יכולות מפתיעות. חוקי האנטומיה והפיזיקה יוצאים להפסקת קפה ממושכת. אלו לא סצנות האקשן הטובות בקריירה של אוונס, אבל אי אפשר לקחת ממנו את מה שהוא יודע לעשות היטב. בסופו של דבר גם אם האקשן הוא התכלית של המוצר הנטפלקסי הזה, זה רק היה מוסיף לו אם מסביבו היה גם סרט.
