בתוכנית התעודה "חגיגה לעיניים – סיפורו של הקולנוע הישראלי" סיפר הבמאי בועז דוידזון אנקדוטה על תחילת הקריירה של חברו זאב רווח: בימי הצלחתו המטאורית בתיאטרון הקאמרי הביא רווח שני חברים ממועדון הסנוקר שבו נהג לבלות כדי שיראו אותו משחק במחזה היווני הקלאסי "מדיאה". בעודו נושא מונולוג קמו שני החברים המשועממים, עברו ליד הבמה, והודיעו לו מול הקהל ההמום: "נראה אותך בסנוקר, זאביק, סלאמאת".
הסיפור הזה לא רק משעשע, אלא מבהיר בדרכו את הניגודים שכלל בתוכו רווח, וגם את הדרך הנונשלנטית והנינוחה שהתייחס אליהם: לקהל הישראלי הרחב, זה שמחפש שורות תחתונות וברורות, רווח תמיד ייזכר קודם כל כחכם חנוכה מ"חגיגה בסנוקר" וכששון מ"צ'רלי וחצי" - החבר התחמן, הליצן והמוקצן של יהודה בארקן, שגם הוא הלך מאיתנו לא כל כך מזמן. יהודה היה ה"סטרייט מן", הגיבור היחסית נורמלי שמוביל את העלילה. רווח היה ההקצנה שלו, עם כל העוויתות והמבטאים שהגיעו לאקסטרים, והוא זה שסיפק את הציטוטים שבאמת זכורים מהסרטים.
חברו לשני התפקידים גם את הנבל אלימלך זורקין מ"חסמב"ה" וקיבלתם אין-ספור מרתונים של ימי העצמאות וחיקויים בכל תוכנית בידור לאורך כמעט 50 שנה - לצד מאמרים חופרים על סטריאוטיפים עדתיים ותרומתו של רווח אליהם. אבל רווח היה כמובן הרבה יותר מזה: שחקן ענק, במאי שאפתן ובעייתי מאוד (ראו "בובה" וגם "פעמיים בוסקילה") וכמובן אדם עתיר ניואנסים וסתירות. חכם חנוכה היה מבחינתו עוד תפקיד, זה שהמציא כמעט ברגע על הסט כדי להצחיק את חברו יהודה בארקן, כי הוא הבין שתפקידה של קומדיה הוא קודם כל לגרום לנו להתגלגל על הרצפה. הוא עשה את זה מצוין, אבל לא רק את זה.
השנים עשו טוב לרווח: העלבון הקטן והעמום שנבע מהיחס שקיבל לדעתו בעבר מהממסד ומהברנז'ה היה כנראה אחד המנועים שלו בדרך לקריירה מצליחה כשחקן דרמטי, עם כמה תפקידים מעולים בסרטים כמו "בית"ר פרובנס" ו"מיתה טובה", שעליהם גם זכה בפרסי אופיר, ולהכרה מהמיינסטרים (אפשר לצרף אליהם גם תפקיד נפלא ב"גט" של האחים אלקבץ). רווח התענג על תפקידו החדש כזקן השבט, כשחקן מלא עוצמה ורוך במקביל. זאת למרות שתלונות נגדו בהקשר של ענייני "מי-טו" (שחקירתן נסגרה) וכמה התבטאויות מרגיזות בנושא נשים עמדו לו לרועץ בביסוס מעמדו החדש.
אבל בשורה התחתונה, המעבר של רווח בתרבות הפופולרית מ"המזרחי" המוקצן, הקריקטורי, התחמן והנלעג לעבר מכובדות, מסמל לא פחות את הסיפור של הישראליות בעשורים האחרונים. בהיותו גם ליכודניק גאה, חירותניק עד יומו האחרון, שעבר מגילום דמויות משנה לדמויות ראשיות בטוחות בעצמן - הוא במידה רבה נביא הישראליות העכשווית אפילו יותר מאייקונים אחרים שהלכו לעולמם בעשור וחצי האחרון, בין אם מדובר באסי דיין, אורי זוהר או אריק איינשטיין. נראה אותך בסנוקר בשמיים זאביק, סלאמאת.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.01.25
