יש שחקנים שנכנסים לדמויות ויש את זאב רווח - שהפך לדמויות שאליהן נכנס. 100 אחוז, טוטאל, כישרון-על. יכולת לזהות את הניואנסים הזעירים ביותר של כל טיפוס, ובו-זמנית לטבוע תוכן בכל אחד מהנימים בדמויות שלו, לביים את הסצנה תוך כדי משחק. זאביק וחצי. כן, הוא נחשב לקינג של סרטי הבורקס, אבל המנעד של רווח היה עשיר והתפצל לכיוונים שונים שהעידו על יכולותיו המגוונות.
רווח היה נפלא בתפקידים קומיים כמו זה של "חגיגה בסנוקר" או "צ'רלי וחצי", אבל את תחילת דרכו עשה בתיאטרון אהל ובהמשך בקאמרי בתפקידים דרמטיים שונים, שהוכיחו את עומק השכבות שלו. הוא אכל את הבמה בכריזמה, את מסך הקולנוע, את מסך הטלוויזיה, תמיד נשאר לו תיאבון, ואנחנו לא שבענו ממנו, גם אחרי מאה קציצות, יא ווארדי.
היכולות שלו הניעו אותו להצלחה אפילו במקום שהיה אמור להיכשל בו, דמותו של סאלח שבתי. להיכנס לחליפה של סאלח אחרי חיים טופול דומה לניסיון לגלם את דמותו של דון קורליאונה אחרי שמרלון ברנדו הוכיח שהוא הסנדק האולטימטיבי. המבקרים התקשו לעכל ליהוק חדש לקודש הקודשים הישראלי, אבל הוא הצליח ליצור סאלח שבתי כל כך טוב ומיוחד, עד שאפילו טישטש מעט את הזיהוי המוחלט של טופול עם הדמות ורקם גרסה שהקהל לא ישכח.
אבל מעל לכל, רווח היה מאלתר פנומנלי, מחולל שפה משלו, קופירייטר בתוך התסריט. ״את 'צרלי וחצי' צילמנו בחלקו במהלך מלחמת יום הכיפורים והצילומים נעצרו בגלל המלחמה", סיפר לי בריאיון באוקטובר 2020, "אלה היו זמנים קשים, ואמרנו שעל הסט העיקר לצחוק. 'מה רוצה התולעת? מחפשת חכה', הומצא על הסט. איזה תסריטאי יכול לכתוב משפטים כאלה? 'מי מתעסק, זה מיקו?' למשל, גם נולד באחד המפגשים על הסט. בכל מפגש כזה רציתי משפט שיבסס את הסצנה, וגם להשיג את זה שיהודה בארקן לא יוכל לענות מרוב צחוק. כשאמרתי את זה בפעם הראשונה היו דמעות על הסט".
על דמותו של חכם חנוכה סיפר: "את רוב הדברים זרקנו מהשרוול תוך כדי עבודה. ההשראה לדמות הייתה מטיפוסים ירושלמיים אסליים, חלקם אנשים שהכרתי אישית. 'יא וואראדי, איזו קציצה' למשל, זה משפט שלמדתי מירושלמים במוסררה. גם את המשקפיים של חנוכה הבאתי מהרגע להרגע. ראיתי חנות משקפיים וביקשתי מהמוכר שירכיב לי זוג עם זכוכיות גדולות, כמו אלה שאיתן היינו שורפים ניירות בבית הספר. המוכר ענה לי, 'שמע זה מסוכן, אסור להסתכל על השמש, זה ישרוף לך את הרשתית'. בשנייה שהרכבתי אותם היה לי ברור: 'כל עדשה - מיקרוסקופ'. לא ראיתי כלום. נתקלתי בעמודים על ימין ועל שמאל. בועז דוידזון, יהודה ויעקב בנאי לא ידעו שאני מגיע עם המשקפיים האלה. ברגע שהרכבתי אותם, איש מהם לא היה יכול לשחק מרוב צחוק".
כבר מתגעגעים חכם חנוכה. נמשיך, כבודו.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.01.25
