רק צלע אחת מהמשולש של 'הנשמות הטהורות' נכחה בחגיגת היובל לאלבום הראשון והאחרון של ההרכב. האלבום הנפיק להיטי ענק בשנות ה-70, ובהם גם "אחכה לך", שהוקלט כבר באפריל 73', רגע לפני מלחמת יום כיפור. היום השיר הוא ההמנון של משפחות החטופים מאוקטובר 23'.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
נציג השלישייה במסיבה היה נתן כהן, עם תלתלי הפחם שהלבינו ועם הגיטרה שצמודה אליו כמו יד שלישית. דווקא הוא, השליש היחיד שעדיין ממשיך לשיר בהופעות את "ברחוב הנשמות הטהורות", טען שאין סיבה למסיבה. "מה יש לחגוג? את מה שהיינו? מי מתעניין במה שהיה?"
ובכל זאת, איך היה?
"נחמד, אחרים אומרים שגם מרגש", הוא מדווח. לא אדיש, חלילה, אבל עייף. רגע לפני גיל 74 כבר אין לו כוח להילחם כמו שעשה לפני 20 שנה, כשאסר על גלגלצ לשדר את שיריו הוותיקים בעודם מתעלמים מהחדשים. "ברור שזה היה צעד דון קישוטי, אבל אני הולך עם האמת שלי. עשיתי את זה כדי שלא יגידו 'הוא מתמרמר בגלל שלא משדרים את השירים שלו'. באתי בהפוך. אמרתי שאני לא רוצה ולא מוכן שישדרו את השירים שלי, וזה לא נבע מדאגה לעצמי. אני דואג לכל המוזיקה הישראלית. אחרי שמונה שנים הזמינו אותי לפגישה בגלגלצ ואישרתי לשדר את השירים שלי בתנאי שלא יטחנו אותם בלי סוף, שלא יימאסו על המאזינים".
את נקודת הפתיחה שלו מסמן כהן בגיל 18. "התגייסתי ללהקת הפלסים, זו הייתה אז להקה חדשה שהקימו לחיל הנדסה קרבית. כשהגיעה לאוזניי השמועה שמתי כספי עומד לסיים את שירותו הצבאי, עשיתי הכל כדי להביא אותו אלינו".
כספי הגיע ללהקה כמנהל מוזיקלי, "וברוב גאוניותו הוא לא היה מגיע לחזרות עם הכינותי מראש, אלא ממציא דברים על המקום. יום אחד הוא שאל, 'יש פה מישהו שכתב שיר?' וכולם הצביעו עליי, מפני שבאותה תקופה הלחנתי את 'רחוב הנשמות הטהורות' וביצענו את זה עם הסולנית חני חייט. מתי הקשיב ואמר, 'אוקיי, נעשה אותו, אבל אתה תשיר'. נבהלתי. מה פתאום הוא מפיל עליי סולו? עד אז שרתי קולות, שורה פה, שורה שם. התקבלתי ללהקה כזמר-גיטריסט ובשניהם לא הייתי מי יודע מה".
אנשים עדיין מחפשים בווייז את "רחוב הנשמות הטהורות"?
"אין רחוב כזה. הטקסט של שמעון ספיר התגלגל אליי דרך חבר ותפס אותי מפני שהיה כל כך קודר. אחרי שהלחנתי והקלטנו, שמעון סיפר שהוא ביקר קרובת משפחה בשכונת התקווה והתרשם שכל הרחובות נושאים שמות של צדיקים, ובתוך הקדושה יש הווי של פשע וזנות וסמים וקבצנים. בדיעבד התברר לי ששמעון כתב אותו כשיר סטירי וכיוון ללחן קליל. מזל שלא ידעתי.
"כש'רחוב' יצא היו אנשים שהוא נשמע להם מוזר, אבל לאט-לאט התרגלו. היו כמה שדרנים שממש התעקשו להשמיע אותו. הגדול מכולם היה גדי ליבנה, מגיש מצעד הפזמונים בגלי צה"ל, שבו השיר צעד כמעט חצי שנה. זה מה שמוכיח שהרדיו יכול לחנך את הקהל וזה בדיוק מה שהוא לא עושה היום. בתחנות ישבו אז אנשים שידעו לזהות כישרונות - משה וילנסקי, גיל אלדמע ושמעון כהן שדאגו לקדם את המוזיקה האיכותית המקורית.
"יום אחד הלכתי בדיזנגוף ועצרה אותי בלונדינית. זו הייתה נאוה ברוכין, יוצאת צוות הווי צנחנים, שזכרה אותי מהופעה משותפת. נאוה אמרה, תשמע, אני באה עכשיו מהמשרד של שלמה צח, רציתי שהוא יטפל בי כזמרת והוא אמר לי, 'זמרות יש מספיק, חסרה שלישייה. אם את מקימה לי שלישייה אני מוכן לשמוע ולשקול'. אתה מוכן להקים איתי שלישייה?"
כהן לא ביקש דקה למחשבה. "ידעתי שאני רוצה מוזיקה, אבל לא היה לי מושג באיפה-למה-איך. אז עניתי, 'כן, בכיף', והמלצתי על בחור שאמור להשתחרר קצת אחריי, יורם ירוחמי. הוא הסכים, אז נפגשנו והכנו כמה שירים לאודישן אצל צח. שלמה נורא אהב אותנו וישר לקח אותנו לקול לישראל, לחנוך חסון, שהיה מנהל מחלקת הבידור שעל פיו יישק דבר. הוא אישר לנו להקליט ארבעה שירים בבית המורה בתל אביב".
נאוה ברוכין הייתה זו שלחצה עליו להתמסר להלחנת שירים. "אמרתי לה, 'אני לא בטוח שאני יודע להלחין. הלחנתי רק שניים-שלושה שירים, במקרה יצא לי להיט', אז היא הושיבה אותי בבית שלה, דאגה לי לקפה וסיגריות ואמרה, 'אני מביאה לך טקסטים ואתה מלחין', וככה זה היה. באותה תקופה יצא לי להכיר את שלישיית 'אף אוזן גרון' (לימים, שלושת הגברים של הכל עובר חביבי, ס"ש) ושמעתי אותם שרים את 'שלא ייגמר לי הלילה'. השיר הזה, שמתי כספי הלחין למילים של יהודה שביט, שכב אצלם המון זמן והם לא עשו איתו שום דבר, אז ביקשתי אותו ממתי. הוא הסכים וגם עשה לנו את העיבודים הכליים".
הביצוע של הנשמות ל'שלא ייגמר לי הלילה' היה הראשון שיצא לרדיו. "ברגע ש'אף אוזן גרון' שמעו שאנחנו מוציאים, הם מיד הקליטו וגם הוציאו, אבל לא היו דרמות ופיצוצים. נשארנו חברים. התחילו לראות אותנו בטלוויזיה, ערוץ 1, מאה אחוז רייטינג, ואז 'הד ארצי' לקחו אותנו תחת חסותם ואישרו לנו להקליט עוד ארבעה שירים ביום. כך נוצרו 'אחכה לך', 'לא הולך עם כל הלב', 'שחור-לבן-שחור' ו'חלפה שנה'".
"אחכה לך", שכתב דודו ברק, הגיע לכהן דרך צח. "אחרי יום כיפור, כשהוא הפך למעין המנון של נשים שמחכות לבעליהן, היו שאמרו ש'אחכה לך' הפך ללהיט כזה גדול בזכות המלחמה. זה לא נכון", הוא מתלהט. "'אחכה לך' היה במקום הראשון במצעד עוד לפני המלחמה".
שאלת את דודו מה עבר לו בראש כשכתב "כבה את כל אורות עירך"?
"מעולם לא שאלתי לגבי משמעות השיר. לא עשיתי את זה עם אף אחד מפני שרציתי חופש בהלחנה. כל טקסט יכול להתפרש בהמון צורות שהמחבר לא חשב עליהן. רציתי לבוא לטקסט מנקודת המבט והפרשנות שלי".
בשיחה עם דודו ברק השבוע, הוא אמר לי ש'אחכה לך' נכתב בשמן של "כל הנשים שנותרו בבית, נשים צעירות שכל אחת מהן ציפתה לאהוב שישוב. נשים שציפו לאהובן בין סדינים צחים ולבנים, וגם אמהות שפרסו סדינים נקיים בציפייה דרוכה לבן שעוד לא חזר".
אם ככה, איך הוא הגיע למקום הראשון במצעד לפני פרוץ המלחמה?
"אז ייתכן שהוא נכתב במלחמת ההתשה. אני מתיר לך לכתוב שבעינייך זהו שיר אהבה חושני, אבל מצידי אין בו שום אהבה לשום נשוא אהבה. זה שיר על הנשים שמחכות לסוף המלחמה".
"כששלמה צח נתן לי את הטקסט של דודו", מספר כהן את הצד שלו, "הוא גילה לי שאילנית תייצג אותנו באירוויזיון, הוא אמר לי, 'נסה לכתוב משהו שידבר לאירופה'. הלחנתי מהר והייתי בטוח שזה שיר נורא קליט. כששלמה שמע הוא אמר, 'אירוויזיון זה לא' ולקח את 'שם'. בינתיים נאוה שמעה אותו ואמרה, 'אני חייבת לשיר אותו, אחרת אעזוב את השלישייה'".
ראית את הביצוע של הקלינשטיינים?
"התרגשתי מאוד. הרגשתי סיפוק עצמי. משהו שהלחנתי הפך לחלק מהשורשיות הישראלית".
למסיבת יום ההולדת של הנשמות הגיעו צדי צרפתי ועפרה פוקס, אלמנתו של אהוד מנור, שחשפו את מאחורי הקלעים של "קפה אצל ברטה". לדברי כהן, "רק לפני כמה שנים נודע לי שאהוד כתב את הטקסט הזה בהשראת רחל לוי, קוראת בקלפים מחיפה, שצדי נהג ללכת אליה כדי לשמוע שהוא לא יצליח ולא ייצא ממנו שום דבר. הלחנתי אותו נורא מהר, ומרוב שזה יצא לי מהר, הייתי בטוח שגנבתי ממישהו, שזאת מנגינה ידועה. במשך שבועות הסתובבתי וזימזמתי ושאלתי אנשים אם זה נשמע להם מוכר. רק כשכולם אמרו לא, הבנתי שזה מקורי שלי. בינתיים פרצה מלחמת יום כיפור, הנשמות התחילו להופיע בחוליית בידור שכללה את יגאל בשן ומוטי גלעדי. החלטנו לנסות את השיר הזה בהופעה, התגובה הייתה מדהימה, ויגאל שם עין על 'ברטה' וביקש להקליט אותו. אמרתי לו שאנחנו אמורים להקליט אותו, אבל יגאל לא ויתר. כמה שבועות לאחר מכן, כש'הד ארצי' הודיעו לנו שמקפיאים את ההקלטות עד שהמצב יתבהר, אמרתי ליגאל, 'תקליט, אבל תזכור שאנחנו נקליט ברגע שנוכל'. הוא אמר, 'אין בעיה, יהיו שתי גרסאות".
והוא מחייך. "שתי גרסאות זה בלשון המעטה. יש מלא. הראל סקעת ופבלו רוזנברג ומני בגר ואיתי לוי ומי לא. אחרי המלחמה הקלטנו את 'ברטה' והביצוע שלנו שודר בתדירות זהה לזו של יגאל וזה יצא טוב לשנינו".
עשרה שירים נכללו באלבום הבכורה של הנשמות הטהורות. "עבדנו ממש קשה, עשינו המון חזרות והופענו בלי סוף. שלמה ושותפו, חיים שלף, אירגנו סיבובי הופעות עם שרי וששי קשת ואילנית, שרנו בכל תוכניות הטלוויזיה, אבל המעריצים והחתימות לא עשו לי את זה. רק דבר אחד עניין אותי - להתקדם במוזיקה. טסתי לאנגליה כדי להיות במקום שבו עושים מוזיקה עולמית והפכתי לטכנאי הקלטות. אחרי שבע שנים חזרתי, פתחתי אולפן, 'אן-סי מיוזיק', ראשי תיבות של שמי, והוא הפך לפרנסה העיקרית שלי".
עכשיו הוא מכה על חטא. "אילו זה היה תלוי בי, השלישייה לא הייתה מתפרקת כל כך מהר. הגיע לנו ליהנות מפירות ההצלחה. כשניסיתי לעניין בחומרים החדשים שלי, אמרו לי 'זה לא הנשמות'. הקללה והברכה באותה הנשימה. ההתפרקות שלנו הייתה תהליך די טבעי. נאוה רצתה לפרוץ כסולנית ואילו יורם פרש לגמרי. הוא קיבל ג'וב בפיקוח על הבנקים ועבד עד שיצא לגמלאות. בכל פעם שעלתה הצעה לאיחוד, הוא דחה בתוקף. נאוה רצתה להופיע איתי במסיבת יום ההולדת לאלבום, אבל היו לה בעיות בריאותיות".
ברוכין, אלמנתו של המפיק המוזיקלי קן ברג'ס, אמא לאחת וסבתא לשתיים, מספרת השבוע שהצרידות שלה ("כנראה בגלל הסיגריות") חלפה. לדבריה, "אמרתי לנתן שאני מוכנה להחזיר לחיים את הנשמות בתנאי שיכתוב לי שיר חדש".
כהן חופר בתלתליו. "כשנאוה פרשה החלפנו אותה בעירית בולקא, הספקנו להקליט שלושה-ארבעה שירים ואז גם זה נגמר". אלבום הסולו שלו יצא ב-83' והניב להיטים כמו 'שני קולות' ו'מצב זמני' ששודרו יפה, "מפני שבאותה תקופה עוד לא היה פלייליסט והשדרנים שידרו את מה שהם אהבו, לא את מה שאמרו להם לשדר. גם לא היו אז יחצנים, נסעתי עם תקליט השדרים לירושלים, לרשת גימל, ובדרך חזרה כבר שמעתי את השיר במכונית. מאז, הגלגל התהפך. אף שיר שהוצאתי ב-30 השנים האחרונות לא זכה לחשיפה, זה לא היפ-הופ ולא מזרחי, אפילו לי קשה לדמיין שיר שלי אחרי נועה קירל ולפני איל גולן. השירים שלי אף פעם לא נקלטים בשמיעה ראשונה, לוועדת הפלייליסט אין סבלנות להאזין ליותר מחצי דקה, אבל אין לי בעיה עם זה. אני נהנה מהעשייה. בשבילי, להוציא שירים שלי זה כבר לא מקצוע, אלא תחביב".
כמו זאב בודד הוא ממשיך לשאת את דגל הנשמות ולהופיע יחד עם גילה חסיד ובן יוסף. לאחרונה, מישהו הקים עבורו ערוץ רשמי ביוטיוב שמכיל את מאות השירים שהלחין לאילנית, דורית ראובני, רוחמה, נורית גלרון ודורי בן זאב, "בחינם, אף פעם לא לקחתי כסף על שיר".
בסוף היום הוא נועל את האולפן וחוזר לתמי, מורה לפסנתר במקצועה, אשתו כבר ארבעה עשורים. "תמי החליטה שלא יהיו ילדים. היא לא הרגישה מוכנה, גם ראינו סביבנו הרבה זוגות שהתפרקו אחרי בוא הילדים והחלטנו שזה לא מתאים. גם מבחינה כלכלית לא הייתי יציב, לא הייתי בטוח שאני יכול לגדל ילד ולתת לו את כל מה שהוא צריך. היו הרבה תקופות שחיינו ממש בצמצום ובעוני ובקושי יכולתי לקחת אחריות על עצמי".
היום אתה מתחרט?
"ממש לא. תמי ואני מספיקים האחד לשני, אנחנו לא צריכים יותר מזה. בתקופה הנוכחית ילדים הם לא מקור לאושר, אלא רק לדאגה. אני שמח שאין לי היום ילד בגיל צבא".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.03.25
