לוואסו, אשתו השלישית ואהבת חייו של סטליוס קזנג'ידיס, אין ספק למה גם היום, 24 שנים אחרי מותו, הוא עדיין נחשב לגדול זמרי יוון. "הוא לא היה רק סטליוס שלי, הוא היה סטליוס של כולנו, הקול של האנשים הפשוטים באשר הם, והוא תמיד יישאר כזה", היא אומרת בשיחת טלפון מאתונה לרגל עליית הסרט על חייו, "סטליוס – הקול של יוון", בבתי הקולנוע בארץ. "לא רק אני מתגעגעת אליו ואל הקול הצרוד והחם שלו, עשרות מיליונים מתגעגעים אליו. גם היום אני עוד מקווה שפתאום הדלת תיפתח והוא ייכנס".
רבים משיריו של קזנג'ידיס, ששיתף פעולה עם כמה מהשמות הגדולים ביותר במוזיקה היוונית, בהם מיקיס תיאודורקיס, מאנוס חג'ידאקיס, מנוליס חיוטיס וסטברוס קסרחקוס, הפכו ללהיטים בישראל. חלקם תורגמו לעברית, בהם "אמא אמא" ששר חיים משה, "אלינור", שבוצע על ידי ג'קי מקייטן ואחר כך על ידי זוהר ארגוב, "זינגואלה" ששר יהודה פוליקר, ו"הכל בגלל האהבה" ששרה שלישיית גשר הירקון, אבל הזמר שמזוהה איתו יותר מכל אחד אחר בארץ הוא שלומי סרנגה, שהעלה מופע מצליח משיריו, ושקזנג'ידיס ראה בו את ממשיך דרכו.
קזנג’ידיס נולד ב-1931 למשפחה ענייה בניאה איוניה, אחד מפרברי אתונה, וזוהה כזמר המוביל של הלאיקו היווני, מוזיקה יוונית עממית שמוצאה ברמבטיקו. שלוש נשים כיכבו בחייו: קייטי גריי, שהייתה האהבה הראשונה שלו, והייתה מאורסת לו במשך חמש שנים ואותה בעט מחייו; מרינלה, שהופיעה לצידו בהצלחה גדולה; אבל האהבה האמיתית שלו הייתה ואסו, שלה נישא ב-1982 ונשאר איתה עד מותו. היא גם זו שהייתה לצידו, יחד עם מרינלה, כשמת מגידול סרטני במוח בגיל 70 ב-2001.
"פגשתי את סטליוס ב-1978 בסלוניקי", מספרת ואסו בת ה-78. "באותן שנים כל יוון הקשיבה לסטליוס, בטח אני, שגדלתי בשכונה ענייה, והמוזיקה שלו העשירה את החיים שלנו. באותו זמן למעט מאוד אנשים היה מכשיר רדיו בבית. הם נהגו לשים אותו במרפסת, וכולנו הקשבנו לקזנג'ידיס והתמוגגנו מהשירים שלו.
"הוא הגיע לבקר חברים טובים בסלוניקי, שהיו גם חברים שלי. שאלתי אותם אם אוכל להיפגש איתו, והם אמרו 'כמובן'. כנראה זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, כי מאותו ערב הוא לא נתן לי ללכת. עד יום מותו כמעט לא נפרדנו".
מה את זוכרת במיוחד מהחיים לצידו?
"יש לי הרבה זיכרונות נהדרים מסטליוס. אני לא אשכח את היום שבו טיילנו בחוף פאלירו, שם הייתה תערוכת סירות. הוא חיבק אותי ואמר: 'מה את אומרת, נתחתן ביום שישי הקרוב?' למחרת היום שבו נפגשנו, הלכנו לבית קפה והוא סיפר לי על אבא שלו, שנרצח לנגד עיניו במלחמת האזרחים ביוון, וכמה שהוא אהב אותו. סטליוס היה אז בן 13, כשאמא שלו הייתה בהיריון עם אחיו הקטן.
"החיים שלו היו מאוד קשים, ומגיל צעיר הוא נאלץ להיות המפרנס בבית. החיים שלו מצאו ביטוי בשירים שלו. היו אנשים שאמרו לי, 'איזה שירים בכייניים יש לו', אבל אלו לא שירים בכייניים, אלא שירים מלאי רגש, שמבטאים את המעמד הנמוך והקשיים הגדולים של החיים".
החיים לצידו היו קלים?
"היה קל וקשה. הוא היה אדם קשה והייתה לו סיבה לכך – החיים שהיו לו – אבל כשאתה אוהב בן אדם מכל הלב, זה קל".
למה לא היו לכם ילדים משלכם?
"סטליוס היה עקר אחרי שנפגע מבעיטה של פרד כששירת בצבא. הרופא אמר לו, 'הצלנו את חייך, אבל אתה לעולם לא תהפוך לאבא'. אני הבאתי לנישואים שלנו את סופיה, מהנישואים הקודמים שלי, שהייתה לו כמו בת. הוא אמר לי בהתרגשות, 'אני מודה לך שהבאת לי נכדים וששמעתי לראשונה בחיי את המילה 'סבא'".
איזה תפקיד היה לאמא שלו בחייו?
"אמא שלו, גסטימאני, שהייתה יוונייה מסורתית, הייתה זו שעמדה לצידו כמו אמא ואבא יחד. היא רצתה להגן עליו והלכה איתו בלילות למקומות שבהם הוא שר. היא הייתה הדמות הכי חשובה, אהובה והכי קרובה אליו. היא לא אהבה במיוחד את הנשים הקודמות של סטליוס, אבל אותי היא אהבה מאוד. היינו דומות, ושנינו אהבנו מכל הלב את אותו בן אדם".
באמצע שנות ה-60 הפסיק קזנג'ידיס להופיע בטברנות. "כשסטליוס יצא למועדון לשיר, כל שאר המועדונים היו כמעט ריקים, וכך התחילו הבעיות", אומרת ואסו, "עד שהוא אמר: 'נכנסתי לעולם הזה בריא ושלם כדי להביא שמחה לאנשים, ואני רוצה לצאת ממנו בריא ושלם'. גם המאפיה הפריעה להופעות שלו. פעם אחת, בזמן ששר, כדור נורה קרוב לעין שלו. הוא פחד להגיע למועדונים. הוא היה מגיע לשם כששני כלי רכב, אחד מקדימה והשני מאחור, שומרים עליו. הוא תיכנן לעשות בהמשך כמה הופעות חיות, ובעיקר להוציא דיסקים. להופעות הוא לא כל כך הצליח לחזור, אבל כל שנה הוא הוציא דיסק".
"הקול נכנס ללב"
את דמותו של קזנג'ידיס בסרט, שבוים על ידי יורגוס צמברופולוס ויצא ביוון בשנה שעברה, מגלם הזמר כריסטוס מסטוראס, כשלצידו קלאליה רנסי כקייטי גריי ואסימניה ווליוטי בתפקיד מרינלה. "אם סטליוס רואה אותנו עכשיו מלמעלה הוא בטח שמח שהחיים שלו הפכו לסרט שמוקרן בכל העולם", אומרת ואסו. "הוא תמיד אמר לי שהחיים שלו ראויים לסרט".
איך נולד החיבור שלו לישראל?
"הרבה ישראלים אוהבים את השירים של סטליוס ומבצעים אותם. כשסטליוס שמע בפעם הראשונה את שלומי סרנגה, הוא ביקש להכיר אותו. הוא אמר לשלומי, 'כשאתה שר קזנג'ידיס, אני לא מצליח להבחין אם אתה שר או אני'. ביקרתי בפסטיבל בירושלים ב-2018, כששלומי העלה ערב מהשירים של סטליוס, וזה היה ערב אדיר. אני מאוד אוהבת את שלומי כי הוא בן אדם מאוד אמיתי, ישר וחם.
"גם סטליוס ביקר בישראל. הוא היה חבר טוב של אריס סאן, והיה הסנדק של אחד מהילדים שלו. סטליוס מאוד אהב את הישראלים. הוא אמר, 'היהודים הם עם שסבל המון ואני מבין את הסבל שלהם. אני אוהב אותם והם מחזירים לי את אותה אהבה'. גם אם היו לו חילוקי דעות גדולים עם יהודי אחד (בעל חברת התקליטים הגדולה, מינוס מצא, שאיתו הסתכסך – י"ב), את העם היהודי הוא אהב מאוד".
ה"רומן" של סרנגה וקזנג'ידיס מתפרס על פני עשרות שנים. "החיבור שלי לסטליוס קזנג'ידיס הגיע דרך אבא שלי", אומר סרנגה. "נולדתי וגדלתי לתוך המוזיקה היוונית. אבא שלי, איזידור, היה פריק של המוזיקה הזו, וזה מה שהתנגן אצלנו בבית מאז שאני זוכר את עצמי. קזנג'ידיס היה המלך. אני זוכר את עטיפות התקליטים עומדות מול הפטיפון, אותי יושב עם אבא, מקליטים מתקליט לקלטת ומכינים אוספים.
"גדלתי על הצלילים האלה, אבל כששמעתי את סטליוס – זה היה משהו אחר. הקול שלו פשוט נכנס לי ללב. היו בו אמת, כאב ועומק. כל מילה שהוא שר הרגישה כאילו הוא חי אותה. דרכו למדתי לשיר. הוא המורה שלי, המנטור שלי, מורי ורבי".
מה הייחוד שלו?
"קזנג'ידיס ידע לבחור שירים כמו שצייר בוחר את הצבעים שלו – בדיוק, ברגש, באחריות. הוא התחבר לכל שיר בלב שלם, וזה מה שעשה את הביצועים שלו כל כך אמיתיים. כל שיר שלו היה מלא נשמה. אתה לא שומע רק מוזיקה – אתה מרגיש אותה. זו הסיבה שהשירים שלו עדיין נוגעים בלב של כל כך הרבה אנשים, גם היום.
"פגשתי אותו ב-1995, בביתו ביוון. חברה סיפרה לי שהיא מכירה את המנהל שלו. לא באמת האמנתי שזה יקרה, אבל אמרתי לעצמי – מה יש לי להפסיד? נסעתי. זאת הייתה נסיעה של כמה שעות מאתונה, ברכב ישן, בלי מזגן, בשיא הקיץ. כשהגענו לכפר הדייגים הקטן שבו הוא גר, שאלנו את המקומיים איפה הבית שלו – הם צחקו: 'קזנג'ידיס? פה בכפר שלנו? תגיד לנו איפה הוא, נבוא איתך'.
גם הפגישה עם ואסו הותירה בו רושם רב. "פגשתי אותה באותו ביקור. היא קיבלה אותנו בחום, והייתה חלק בלתי נפרד מהמפגש המרגש הזה", הוא אומר. "בהמשך הזמנתי אותה למופע הבכורה בפסטיבל ישראל – והיא הגיעה והתרגשה מאוד. הנוכחות שלה במופע הייתה בשבילי סגירת מעגל".
איש קשה, אדם רגיש
"קזנג'ידיס הוא עד היום גדול זמרי העם של יוון, אולי הקול הגדול שקם אי פעם במוזיקה היוונית", אומר מומחה המוזיקה היוונית שמעון פרנס. "הוא נחשב לגיבור מעמד הפועלים. הוא שר את שירם של האנשים העמלים, את השיר של כל חבולי החיים. חוץ מזה שהיה לו קול נדיר.
"הוא היה מאוד אהוד בישראל על הקהילה הסלוניקאית ניצולת השואה. הם לא התחברו להוויה התרבותית בישראל וסחבו איתם פצע עמוק בלב, והשירים של קזנג'ידיס היו המזור. תשאל את פוליקר מה אבא שלו שמע בבית. אבא שלו היה חוזר כל ערב מהעבודה הקשה, אוכל את ארוחת הערב, שותה ובוכה, בוכה ושותה, ושומע שירים של קזנג'ידיס. הוא היה מחייב את יודקו הקטן לשבת איתו ולשמוע את השירים והסיפורים מהשואה. פוליקר אמר לי, 'היו ימים שהייתי בורח מהבית. לא יכולתי לשמוע את הסיפורים האלה'. עד היום קשה לפוליקר לשמוע קזנג'ידיס או לשיר קזנג'ידיס, כי זה תמיד מזכיר לו את הסיפורים של אבא שלו".
איזה מין בן אדם הוא היה?
"הלוואי שהיה יוצא לי לפגוש אותו. התלהבתי מאוד מהסרט וגם התאכזבתי ממנו קשות. הבן אדם המשיך לחיות 26 שנים, עד 2001, והסרט מסתיים ב-1975 ועוקף את כל אותם סכסוכים כלכליים וכספיים שלו עם חברות התקליטים. קזנג'ידיס היה חתום אצל מינוס מצא, שהיה יהודי ובעל חברת התקליטים הגדולה ביוון, על חוזה של 12 שנים. התגלע ביניהם סכסוך כספי, וכל הסכסוכים האלה הובילו אותו לידי התבטאויות אנטישמיות נוראיות.
"הוא החליט לפרוש מההסכם, לא להקליט ולא להופיע, ו-12 שנה ישב בבית ודג דגים. כשהוא חזר, זה כבר לא היה זה. קם דור חדש של זמרים שלא ידע את קזנג'ידיס. למרות הכל הוא עשה קאמבק, אבל לא הצליח לשחזר את ההצלחה הגדולה שהייתה לו בשנות ה-60, ה-70 וה-80".
עד כמה הוא היה איש ריב ומדון?
"הוא היה איש קשה מאוד, קשה עם עצמו גם וקשה עם הסביבה שלו. מצד שני, הוא דרש מבעלי הטברנות שיורידו מחירים כדי שאנשים שאוהבים אותו יבואו לראות אותו ולא העולם התחתון. זה מראה לך את הרגישות שלו כלפי העם הפשוט".
למרות התבטאויות אנטישמיות, היה לו יחס חם לישראל.
"אצל לא מעט יוונים, אם תגרד מהם את הנחמדות, תגלה את האנטישמיות הנוצרית הקלאסית. זה קיים אצל קזנג'ידיס ואצל תיאודורקיס. ברגע שהוא השתחרר ממינוס יצא ממנו השד האנטישמי. מצד שני, הוא היה בישראל והיה חבר טוב של אריס סאן. תראה אותו בסרטון שבו סרנגה ביקר אותו בעיירה שבה אהב לנפוש. קנזג'ידיס מקבל אותו בזרועות פתוחות ובאהבה ופרגון, לא מחמיץ פנים על זה שהוא יהודי". •
הלהיטים של קזנג'ידיס שתורגמו לעברית
הכל בגלל האהבה - שלישיית גשר הירקון (דפנה אילת)
אלינור - זוהר ארגוב (ג'קי מקייטן)
זינגואלה - יהודה פוליקר (יעקב גלעד)
מנדובלה - הגשש החיוור (דודו ברק)
אייה - איציק קלה (דודו ברק)
כמו שיכור - זוהר ארגוב (עוזי חיטמן)
אמא אמא – חיים משה (אביהו מדינה)
