לדרור קליר נשבר הלב פעמיים. כך קרה שהגיע לככב בתוכנית הריאליטי 'האח הגדול'. "עברתי לפני שנה וחצי מהפכה בנפש. ב-7 באוקטובר הודיעו לי שהחבר שלי נפטר ממחלת הסרטן. היה לו אולי את הסרטן הכי קשה שיש, בדרכי המרה של הכבד. חודש אחרי, עברתי ניתוח לב פתוח של תשע שעות. שמו את הלב שלי על שולחן והוציאו ממנו גידול נדיר, שמגלים כל שנה בארץ, רק לעשרה אנשים. החיים שלי מתחלקים ללפני ואחרי הניתוח. כשאתה בין חיים ומוות, אתה לומד להעריך דברים מחדש. כשחבר שלך נפטר בלי להגיע לגיל 31, אחרי שהודיעו לו בגיל 30 שהוא לא ישרוד יותר משנה, אתה אומר 'איזו זכות זו להתבגר'. ברגע שנוצרו התנאים להיכנס לעונה החדשה של 'האח', אמרתי 'זו חוויה של פעם בחיים. צריך ליהנות. זה הזמן שלי ונלך על זה'. זהו, הכוכבים הסתדרו לי".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
בוא נפרק שיברון לב אחד אחרי השני.
"גרתי בברצלונה חמש שנים, בין 2015 ל-2020, ניהלתי שם מועדון חברים של עמותה שמספקת קנאביס לחולים בכל מיני מחלות. זה מועדון בשיטת חבר מביא חבר. החברה שכרה לי דירה מדהימה במרכז העיר. יום אחד, סיפרו לי שחבר מועדון עשה תאונת אופנוע והוא חסר הכרה. לא הכרנו, אבל מתוקף תפקידי הלכתי לבקר אותו בבית חולים. קראו לו חיימה. הוא שכב כמו פסל במיטה. נגעתי בו ביד והוא התעורר. הייתי האדם הראשון שהוא ראה אחרי התאונה".
כמו באגדות.
"יש עדים לסיפור הזה. הוא היה גבר אלפא, גבר בריא, גבר של נשים, אבל כנראה בגלל שהתעורר, לא יודע אם בגללי, הוא התאהב בי. גם לי קרה משהו שם. זה היה קשר שאי-אפשר להסביר. איזה דבר מושלם הוא היה. אין לי טלפון, אחרת הייתי מראה לך תמונות שלו. ארבע שנים היינו ביחד. גרנו ביחד".
ומה עם הסטרייטיות שלו?
"לפניי היו לו נשים. בזמן שהיה איתי, היו לו נשים, וגם אחריי, היו לו נשים. אלוהים ישמור. אחרי ארבע שנים, לא הרגשתי טוב, היו לי בעיות בלב. חזרתי לארץ לטפל בעצמי".
נפרדתם אז?
"בן אדם עובר מדינה, מן הסתם נפרדים. קשה, בסדר. נשארנו חברים טובים. אחרי שהגעתי, עשיתי צנתור. חודש אחרי, עוד צנתור. אחרי חודשיים, עוד אחד ואחרי ארבעה חודשים, עוד אחד. עברתי ארבעה צנתורים".
כשחיימה, שהיה צעיר ממנו ב-24 שנה, הודיע שחלה בסרטן סופני, היה ברור לקליר שיסעד אותו. את צופי העונה החדשה של 'האח הגדול', לשם נכנס לפני עשרה ימים, זה יכול להפתיע. בתוכנית המשודרת בימי ראשון, שלישי, רביעי ושבת (בשבועות בשני, שלישי, רביעי ושבת), קליר לא סובל מטוב לב קיצוני, אבל בחיים יש הפתעות (גם את אמו, קליר סועד. על כך בהמשך). "כל שלושה חודשים, נסעתי לחודש לטפל בו. חזרתי לארץ כמה ימים לפני 7 באוקטובר. בזמן האזעקות, בת הזוג שלו התקשרה להודיע לי שהוא נפטר. המלחמה פרצה ולא יכולתי להגיע להלוויה שלו. הם פיזרו את האפר שלו בים, הדליקו זיקוק וחצי ומחאו כפיים. חשבתי שהוא מתהפך מזה. הוא היה שופוני כזה. למה כל כך מעט זיקוקים?"
ואז הגיע שיברון הלב השני.
"חודש אחרי, גילו לי גידול נדיר בלב, בין העליות, והודיעו לי שצריך לנתח מיד. באותה הזדמנות, גם עשו לי מעקפים. לקחו לי וריד מהרגל", קליר מותח את מכנסי הג'ינס הצמודים למעלה, ומראה לי צלקת לאורך השוק. "ועשו ממנו מעקף. הייתי מורדם ומונשם ארבעה ימים. קיבלתי את החיים במתנה. אבל כל מה שהייתי רגיל אליו, כבר לא קיים. השפן הזה של לרוץ מפה ולשם, היום אין לו כוח כבר. הלב מתפקד 40 אחוז".
יש חרדת מוות אחרי כל מה שעברת?
"כל הזמן. זו חרדה קיומית. כל לילה כשאני הולך לישון, אני מפחד. בגלל זה קניתי דפיברילטור. קוראים לו 'דפי'. כולם יודעים לתפעל אותו. כל החברים, גם דנה, קיבלו הסבר. זה קל. הוא מדבר עברית. הם רק צריכים לשים עליי מדבקה וללחוץ פליי. במצבי, אני לא אגיע לגיל 80 וגם לא 70. אני מציאותי נורא".
קליר (55), המכונה "דרורה" וגם "דרורית" ("תקראי לי איך שאת רוצה"), היה צריך להיכנס לבית 'האח' כבר בעונה הקודמת. יחסיו עם ההפקה עלו על שרטון, הכניסה נגנזה, אך לנו נשארה הקלטה אחת מענגת שהופצה לכל עבר: "בוקר טוב לבנות. עלה לי ועלה לי ועלה לי. לא נכנסת ל'האח הגדול', כן? ושיחפשו אותי בסיבוב. כל יום יש להם סיפור חדש, היום הרופא לא מאשר לי... אז שיחפשו אותי בסיבוב, חמודים שלי וחמודות שלי. שילכו לחפש להם דרורה אחרת. אני רק זועמת שביטלתי את ניו-יורק... הרופא של ההזרקות, היום אני לא אלך ואחסוך לעצמי 7 אלף ושילכו *&^^%%%. פאטוששש".
מי ששומע את ההקלטה מזהה את הדיקציה המודגשת המשעשעת והמפחידה בו-זמנית, שחברתו הטובה, דנה אינטרנשיונל, אוחזת בה גם היא כשהיא רוצה לשלוח חיצים מכוונים היטב. למעשה, קליר התגלה כטיפוס צבעוני ומעניין לא פחות בדוקו-ריאליטי 'דנה קמה' על אודות חברתו הדיווה, דנה אינטרנשיונל, הראשונה לשמה.
איך נהייתם חברים כאלה טובים, דנה ואתה?
"הכרנו במועדונים בכיתה י'. ישר נהיינו חברים. אחרי הצבא, דנה נהייתה עסוקה בהתפתחות האישית ובקריירה שלה וקצת התרחקנו. אני נסעתי לארצות-הברית לשנתיים וחצי ואז דנה בארץ הוציאה את 'ישנן בנות' ו'אני לא יכולה בלעדיך'. לא היו טלפונים ניידים או פייס טיים. זה היה שיחת קולקט או פקס. היינו בקשר, אבל זה לא אותו דבר, לא הייתי נוכח שם. כשהיא הגיעה לאנגליה עם 'דיווה' וזכתה, כמובן, במקום הראשון, גם הייתי באנגליה ונפגשנו שם. מ-98' חזרנו להיות צמודים כל הזמן".
איך זה להיות חבר של דנה? היא לא פשוטה.
"להכיל זמרת כמו דנה זה לא פשוט. היא אדם מאוד פרפקציוניסט שדורש מהסובבים כמו שהיא דורשת מעצמה. קריירה בינלאומית זה לא דבר קל. אנחנו נוסעים הרבה בעולם, יש קונקשנים בשעות-לא שעות ואנחנו רואים האחד את השני בכל המצבים. אבל גם להכיל אדם כמוני זה לא פשוט. אני קולני ורעשן. אנחנו מכילים האחד את השני".
אתה תמיד טס עם דנה להופעות?
"כן. אלה המנהל שלה, שי כרם, אני, צוות ביוטי והרקדנים שלה. אני יד ימינה. כל מה שהיא צריכה, אני שם בשבילה. התפקיד שלי זה להיות אחראי על הסאונד. היא מסמנת לי אם היא צריכה יותר מיקרופון או פלייבק פסנתר, להגביר גבוהים, להוריד נמוכים. אני מעביר את זה לאיש סאונד שלידי. מספיקות שתי מילים שהיא אומרת ואני כבר יודע איזה שיר היא רוצה לשיר. הכל דינמי בהופעות שלה, היא מרגישה את הקהל ולפי זה מחליטה. הייתה לה איזו נסיעה לספרד ובמקרה לא הייתי שם, ומההרגל, כשקפץ הדיסק, היא אמרה, 'דרורה, קלין דה דיסק' ומאז זה השם שלי, 'דרורה, קלין דה דיסק'. היא גם שולחת לי הודעות שהיא התכוונה בכלל לשלוח למישהו אחר".
לא דואג שעכשיו, בשבועות שלא תהיה שם, אביבה, הצלע השלישית בחברות הזו, תתפוס את מקומך?
"לא יודע, לא מתעסק בזה. להתעסק באביבה, זה מה שחסר לי... לאן הגעת. שיהיה לה לבריאות. אביבה חברה שלה מגיל מאוד צעיר. אני חבר לבילויים, לשיחות נפש ולנסיעות לחו"ל. אני לא דואג למקום שלי. מקומי מובטח ושמור ולא ניתן להחלפה. קשה להיכנס למידות שלי. המבין יבין".
היית בעד שדנה תדליק משואה בהר הרצל?
"בטח, איזו שאלה. איזה חבר לא ירצה?"
זה היה צעד שנוי במחלוקת.
"זה היה כבוד גדול וכיף. דנה עשתה היסטוריה. לראות את חברה שלי מדליקה משואה היה כבוד גדול".
לא הפריע לכם שבן שפירו, שידוע כלהט"בופוב וטרנסופוב גדול, גם מדליק משואה?
"מה הוא קשור? אנחנו לא מסתכלים לצדדים. מה שכן, חתכו את דנה בערוץ 14, כששידרו את הטקס. אלו בושה וחוצפה מדרגה ראשונה. הם חשוכים ופרימיטיביים. כלי תקשורת מחויב להראות קשת של דעות. מה זו סתימת הפיות הזו?! צריך לקבור להם בכל מקום".
החברות שלך עם דנה נשמעת אידילית. ידעתם פיצוצים, ימים שלמים שאתם לא מדברים?
"זה טבעי לריב. ברוגז אצלנו לא נמשך יותר משבוע. אנחנו משלימים מהר מאוד. אנחנו כבר לא ילדים. כשאתה בוחר מישהו כחבר, אתה מקבל אותו כמו שהוא, משלים עם המעלות והמגרעות שלו. זו עבודה לא פשוטה, להיות חבר. זה דורש תחזוק ולהיות אוזן קשבת גם כשלא בא ולא מתאים לך. זו מחויבות הדדית. דנה היא העוגן שלי. היא באה כל כמה ימים לבקר אותי בבית החולים כשהייתי מאושפז".
קליר, שהיה מנהל יחסי הציבור של אחד מגופי הפרסום הגדולים בזמנו, 'דחף', ולאחר מכן יחצ"ן עצמאי שמייצג לקוחות גדולים בשוק ('עמל', 'קניון הזהב' ורשת 'ספגטים' זכרה לברכה) נולד וגדל בראשון-לציון. "גדלתי בבית רגיל, נורמטיבי. משפחה אשכנזית טיפוסית. יש לי דרכון ליטאי. אבא שלי היה מנכ"ל של חברת 'מכשירי תנועה' (יבואני רכב), ואמא שלי הייתה מורה ואחר כך עסקה ברפואה אלטרנטיבית".
איזה ילד היית?
"בולט, אהוב. הלכתי לתנועת הצופים. אחרי זה הייתי מנהל מועדון המעריצים של ירדנה ארזי. בגיל 16 וחצי הבנתי שאני הומו. תמיד הרגשתי משהו מוזר, אבל באותה תקופה לא היו מדברים על הומואים. זה היה מוקצה. הס מלהזכיר. זו גם הייתה עבירה פלילית. בכיתה י', חברה לקחה אותי למועדון 'אטרקציה' בדיזנגוף. זה היה לעבור דלת ואז וילון. הכל היה במחשכים. הגיעו המון אנשים שהם כמוני והרגשתי כמו דג במים".
הוא השתתף במצעד הגאווה הראשון ומאז לא מפסיק ללכת. "הייתי שק"מיסט בצבא כששולמית אלוני ביטלה את החוק נגד משכב זכר, ומצעד הגאווה הראשון יצא לדרך. כמובן שהלכתי. זרקו עלינו בקבוקים ואבנים ומה לא. השוטרים לא ידעו איך לאכול את זה, הם באו עם כפפות למצעד. פחדו מאיידס".
לא היית ארוניסט יום אחד בחייך.
"הארונות, מבחינתי, זה לבגדים ולמתים. ההורים שלי חיבקו וקיבלו אותי באהבה גדולה".
בשלוש וחצי השנים האחרונות הוא מתגורר עם אמו בבית ילדותו. "אמא שלי סיעודית. היא קיבלה אירוע מוחי ומאותו יום, אני איתה. חשבתי שהמעבר אליה הוא זמני, אבל אחרי עשרה חודשים ראיתי שהדירה שלי עומדת ריקה ואני סתם משלם חשבונות. נשארתי לגור איתה בבית".
ואיך אפשר לקיים אינטימיות או רומנטיקה, כשאתה גר עם אמך?
"הבית שלנו מאוד גדול. אמא שלי גרה למטה, ואני רוב היום למעלה. יש לי פרטיות מלאה. אבל אני לא מביא גברים הביתה. יש חדרים להשכרה ויש פתרונות. מטעמי ביטחון, אני לא הולך לבתים של גברים אחרים. אני מפחד. במלון, הכל מצולם. אני מכיר סיפורים. אם ייתנו לי בומבה, מה אני אעשה?"
"אמא שלי גרה למטה, ואני רוב היום למעלה. יש לי פרטיות מלאה. אבל אני לא מביא גברים הביתה. יש חדרים להשכרה ויש פתרונות. מטעמי ביטחון, אני לא הולך לבתים של גברים אחרים. אני מפחד. במלון, הכל מצולם. אני מכיר סיפורים. אם ייתנו לי בומבה, מה אני אעשה?"
אבל עכשיו קליר לוקח הפוגה קלה, נשימה, מהמציאות המשפחתית הלא-פשוטה, ונכנס לבית 'האח'.
מה היה שם, בעונה הקודמת? היית אמור להיכנס וחוזלשת.
"עוד לפני 'דנה קמה' הייתי אמור להיות ב'האח', עוד כשזה היה בקשת, ולא הסתדר. בעונה שעברה היו בעיות בריאותיות שהם לא יכלו לפתור ברגע האחרון. הכל זה לטובה, כי רצו שאיכנס בכניסה שנייה ולא רציתי. פנו אליי לפני השנייה והופעלו עליי מכבשים. אף אחד לא יכול לעמוד בלחץ הזה. העונה שוב עשיתי תהליך, ואני פה. לא התנצלתי. קרתה תקלה ויישרנו את ההדורים".
מה ההקלטה הזו שיצאה החוצה? וכמובן, עם ישראל ואני מודים לך על ההתבדרות.
"זו הייתה הקלטה בקבוצה פרטית בווטסאפ. היינו שישה אנשים ועכשיו אנחנו חמישה. העפנו את המדליף. איזו חוצפה! עד עכשיו הוא בעונש. אני לא מדבר איתו. עם זה שההקלטה עשתה באזז, לא מפיצים הודעה פרטית".
אנחנו נפגשים בחדר שלו במלון, ביום של הכניסה. הוא קצת מתרגש וקצת חושש. לא משהו קולוסלי לכתוב עליו הביתה. כשאני שואלת אותו אם קשה לו להיות סגור במלון ואז בבית 'האח', מי יודע לכמה זמן, הוא עונה: "אני רגיל להיות בחדרים של בתי מלון שבועות על גבי שבועות. אני נוסע הרבה עם דנה בעולם, ואנחנו לא יוצאים".
לא מעדיף להירקב מול הטלוויזיה, לא לחשוב על מה שמצפה לך?
"אני לא מסוגל לראות טלוויזיה או לקרוא ספר. יש לחץ. אני לא יודע איך יהיה, מה יהיה. איך יגיבו אליי בבית, איך תהיינה התגובות בחוץ. יש חששות. בסך הכל אני לא אדם רגיל. אני שונה. שונה זה לא רע", הוא מנסה להרגיע את עצמו, "שונה זה אחר. שומעים אותי תמיד. יש לי קול רועש, אני מאוד מוחצן, יורה את האמת, גם אם היא לא נעימה, גם אם עדיף לשתוק. יש לי בעיה נוראית של הפה. אני לא שולט. אני אומר לעצמי אחרי, 'למה אמרתי? מה זה נותן?' סוד כן. תעמידי לי פה סכין לצוואר, אין לגלות סוד. אם זה לא פוגע במישהו, אני אוהב לרכל מאוד. גם מבחינת המדע, רכילות זה דבר בריא. ברכילות אתה מעביר מסרים. גם חדשות זה רכילות".
"יש לי בעיה נוראית של הפה. אני לא שולט. אני אומר לעצמי אחרי, 'למה אמרתי? מה זה נותן? סוד כן. תעמידי לי פה סכין לצוואר, אין לגלות סוד. אם זה לא פוגע במישהו, אני אוהב לרכל מאוד. גם מבחינת המדע, רכילות זה דבר בריא. ברכילות, אתה מעביר מסרים. גם חדשות זה רכילות"
אפרופו 'דנה קמה', ידעת שכוכב נולד?
"אני תחת המטרייה של דנה. כולנו למען מטרה אחת, ההצלחה של דנה. לא הבנתי את הבאזז סביבי אז. היו אז הרבה פניות מכל מיני תוכניות, אבל הייתי עסוק בלטפל בחבר שלי, זכרו לברכה, בברצלונה. אני לא יודע איך יקבלו אותי. אני רוצה להוריד את סף הציפייה. אני בא נקי, לא מצפה לכלום. בסטייט אוף מיינד שלי, אין לי סיכוי לזכות. העולם שייך לצעירים, וזו תוכנית עם חתיכים וחתיכות. מי יסתכל עליי?"
אין לנו על מי לסמוך, אלא על חמ"ל שי כרם את דנה אינטרנשיונל.
"לא אירגנתי חמ"ל. מה שכן, פעם ראשונה שדנה תצפה ב'האח הגדול'. היא רכשה את הערוץ הפתוח. ולקחתי בחור מקסים שיפתח לי טיקטוק וינהל לי את הרשתות. יש לי אינסטגרם והוא לא כל כך פעיל. היה לי קשה להתחבר לדבר הזה שאנשים מצלמים מה הם אוכלים לארוחת בוקר, מקציפים את הנס קפה. דנה ואני ישנו בסוויטות של מייקל ג'קסון והנסיכה דיאנה, ברוסיה, ישבנו על אסלות עשויות מזהב, ובחיים לא חשבנו לצלם את כל זה. זה נובורישי וזה לא מעניין להשוויץ בזה. אבל אני מבין שהעולם עבר לרשתות".
ומה עם אביבה, היא תסמס לך?
"אביבה חברה של דנה, אבל היא תצביע. בהחלט. במחשבה שנייה, אני מקווה. שלחו לי הקלטה שלה מודיעה שאני לא אחזיק בבית 'האח' יותר משבועיים", קליר מחקה את אביבה אומרת את זה. "שאלתי אותה, 'למה אמרת את זה?' היא אמרה לי שלא אמרה דבר כזה. אמרתי לה שיש לי הקלטה".
הבאת בגד ים? בכל זאת, חופשת הכל כלול.
הוא מצביע על פלסטר גדול בצבע גוף שנמצא על שידת הטלוויזיה בחדר: "אנשים לא צריכים לראות צלקת כזו (בבית החזה) בטלוויזיה. זה מצטלם זוועה. אני אדביק את זה כל הזמן".
יש דיבור על זה שלעשות את 'האח' בימים של מלחמה וחטופים שלא חוזרים, זה לא שייך.
"התוכנית היא רק אתנחתה מהחדשות ומה'הותר לפרסום'. קצת אסקפיזם. כל יום וכל רגע, אני זוכר שיש 58 חטופים שאני מתפלל שיוציאו אותם כמה שיותר מהר. זה כואב לי וזה אוכל אותי. אומרים שחטופים לא אומרים תודה. אם אני יוצא ממנהרה, אני קודם כל נותן סטירה. על מה תודה? איפה הייתם עד עכשיו?!"
תגיד, עם מי נראה לך שלא תסתדר ב'האח'?
"לאנשים מתנשאים תהיה בעיה איתי. אני יודע לריב, כשצריך. מי שיחשוב שאני מתנשא, אשלח אותו לד"ר לוינגר לעשות ניתוח עיניים. אני הכי עַמך".
יש לך אג'נדות שאתה רוצה לדבר עליהן, הנושא הלהט"בי, נגיד?
"אני לא מייצג שום דבר, חמודה שלי. אני לא מייצג קהילה ולא נושא דגל. אני מייצג את עצמי. בעבר, מי שייצגתי אותו שילם לי".
רומן בבית 'האח', יכול לקרות?
"הסיכוי שואף לאפס. אני לא פנוי רגשית. עברתי טרגדיה, כפרה עלייך. אבל אם פתאום יבוא נסיך החלומות, לכי תדעי".
