כמה ימים אחרי תחילת המלחמה עם איראן החליט טל שהוא לא יורד יותר למקלט. ההשכמות באמצע הלילה, השהייה בחלל הצפוף והמחניק, השכנים שמגיעים ברגע האחרון, פותחים וסוגרים את הדלת – זה היה בשבילו יותר מדי.
טל (שם בדוי) ומשפחתו מתגוררים בצפון הישן של תל-אביב. הם שמעו היטב את הנפילות במרכז העיר, ברמת אביב וברמת-גן. אבל זה לא הספיק כדי לשכנע אותו לשהות במרחב המוגן. "הרבה פעמים ירדנו למקלט ולא קרה כלום, או שהטיל נפל בעיר אחרת", מתארת אמו, הסופרת ליאת לב-רן. "ואז טל היה אומר: 'העירו אותנו סתם. בפעם הבאה אני לא קם מהמיטה'".
הבעיה נפתרה בזכות אחד השכנים. "הוא הציע לטל לעשות טורניר שש-בש ומאותו רגע, בכל פעם שהייתה אזעקה, טל ירד למקלט כדי לשחק עם השכן. זה עשה לו ממש טוב, עד כדי כך שהם היו נשארים אחרונים כדי לסיים את המשחק, גם כשכבר היה מותר לצאת".
כמו כל הורה ישראלי, גם הוריו של טל התמודדו עם השלכות המלחמה על ילדיהם. אבל במקרה שלהם, ההתמודדות מורכבת יותר. כמה שבועות קודם לכן, אחרי שנים של חוסר-ודאות, של אבחונים ובדיקות שעלו הון תועפות, של התמודדות עם מערכת חינוך שלא מסוגלת לקבל את האחר, אובחן טל על הרצף האוטיסטי.
את ההתמודדות הזו, של הורים שיודעים שהבן שלהם שונה ואף אחד מהמומחים לא יודע לתת לזה שם, מתארת ליאת בספרון "אוטיסט?" שיצא לאור במסגרת "יצירה עברית" – המיזם החדש של פלטפורמת הספרים המקוונת "עברית" (e-vrit). "אוטיסט? לא אוטיסט. אוטיסט? לא אוטיסט. אוטיסט?", כותבת לב רן במשפט הפתיחה של הספרון. את התשובה היא תקבל רק אחרי צאתו לאור.
על כריכת הספרון, שיצא הן בפורמט דיגיטלי והן קולי, מופיע ציור שצייר טל בסוף כיתה ו'. המורה ביקשה מהתלמידות והתלמידים לבטא את השאיפות והתקוות שלהם לקראת חטיבת הביניים. בעט כחול, בקווים פשוטים ונאיביים, צייר טל בית קטן. מעליו שמש, עננים וציפורים, ועל הקיר שלו חמש מילים: "שאני יהיה אהוב על כולם". שלוש שנים אחר כך, כשעשתה סדר בחדרו, מצאה אמו את הציור. "היה בו משהו כל כך יפה ואופטימי ואותנטי, כולל שגיאת הכתיב – 'יהיה' במקום 'אהיה'. זה מה שהוא רצה תמיד: להיות מקובל, להיות כמו כולם. שלחתי אותו לאושי והצעתי שזו תהיה עטיפת הספרון".
"הסופר לא צריך לשלם כלום"
ד"ר אוּשי שהם-קראוס הוא העורך הראשי והמו"ל של סדרת "ביטבוקס" שיוצאת לאור במסגרת "יצירה עברית". אומרים שיש היום יותר אנשים שכותבים ספרים מכאלה שקוראים ספרים. זה רחוק מהמציאות, אנשים עדיין קוראים ספרים, והרבה, אבל בהחלט מצביע על מגמה. פלטפורמת עברית מנסה להתמודד עם זה באמצעות מודלים חדשים של הוצאה לאור. "ביטבוקס" הוא אחד מהם.
"הקמתי הוצאה לאור, שהם-קראוס רמת-גן, שיושבת בתוך 'עברית'", מסביר אושי. "בשנה האחרונה הוצאנו כ-60 ספרונים, כל אחד מהם בהיקף של בין 5,000 ל-10,000 מילה (כעשירית מכמות המילים בספר רגיל – י"ק). הסופר לא צריך לשלם כלום, אני עורך את הספר, עברית עושה את ההקלטה של הגרסה הקולית, את הכריכה, את העריכה הלשונית, את השיווק, ומוכרת את הספרון בשבעה שקלים. התמלוגים מתחלקים בין עברית, הסופר ואני".
פלטפורמת עברית הוקמה לפני כ-15 שנה כמיזם של ynet ושל הוצאת "ידיעות ספרים", ונמצאת בבעלותם המשותפת. הרעיון המקורי היה לאפשר לקרוא ספרים במכשיר ייעודי המבוסס על טכנולוגיה של דיו אלקטרוני, בדומה לקינדל. "אבל זה לא היה מוצר טוב", אומר מנכ"ל עברית, גיא בן-נון, "ואחרי שנתיים החליטה קודמתי בתפקיד, מירב אתרוג בר, לוותר עליו ולפתח גרסה לטאבלטים. ב-2014 עברית נכנסה גם לסמארטפונים".
שנה אחר כך החליף בן-נון את אתרוג בר, שהקימה את הפלטפורמה. כיום מונה הקטלוג של עברית 31 אלף כותרים של מגוון ההוצאות לאור, מה שהופך אותה, לדבריו, לחנות הספרים המקוונת הגדולה ביותר בישראל. אבל הוא לא הסתפק בשיווק ספרים של הוצאות אחרות בפורמט דיגיטלי וקולי, והחליט להיכנס עם עברית לתחום המו"לות. כך נולדה הוצאת "יצירה עברית", שכוללת בשלב זה שלושה מיזמים עיקריים: "ביטבוקס", "מדף הסיפור הקצר" וספרים "באורך מלא" שמשווקים בשלושה פורמטים: מודפס, דיגיטלי וקולי.
ההחלטה להיכנס לתחום הפרינט אחרי שנים של עיסוק בדיגיטל אינה מובנת מאליה. אלא ששוק הספרים המודפסים עדיין חי ובועט, גם בקרב קהלים שלא הייתם מצפים מהם לקרוא טקסט של יותר מ-280 תווים. "יש קהל של בנות 12 עד 17 שקונות ספרים מודפסים דווקא, בעיקר רומנטיקה", מגלה בן-נון. "קיים אפילו טרנד של נערות שעושות 'אנבוקסינג' לספר שהזמינו – מצלמות את עצמן מוציאות אותו מהמעטפה ומעלות לטיקטוק. יש לזה אפילו שם – בוקטוק". עד כה יצאו במסגרת "יצירה עברית" שבעה ספרים מודפסים.
המיזם השני, "מדף הסיפור הקצר", נועד להנגיש לקוראים סיפורים קצרים של מיטב הכותבים. בכובעו האחד, כמנכ"ל של חנות ספרים מקוונת, לוקח בן-נון קובצי סיפורים קצרים שיצאו לאור בהוצאות אחרות, מפרק אותם ומאפשר לקוראים לרכוש סיפור בודד בשבעה שקלים. מדובר ביצירות של סופרים כמו אתגר קרת, אשכול נבו – ואפילו שלום עליכם. בכובעו האחר, כמו"ל של "יצירה עברית", מוציא בן-נון אנתולוגיות של סיפורים קצרים מקוריים. "למשל, אני מפרסם קול קורא ואומר: 'אנחנו עומדים להוציא אנתולוגיה על חטאים, ההגשה היא בתאריך כך וכך, היקף של עד 1,000 מילה', ואז סופרי ישראל שולחים לנו סיפורים קצרים שטרם פורסמו".
המיזם השלישי, "ביטבוקס", מאפשר לכותבים להוציא ספרונים קצרים, בעיקר עיון, ואף להשיק מעין הוצאה לאור קטנה או סדרת ספרונים שבה יראו אור כותרים מתחום העניין או המומחיות שלהם. ליאת לב-רן, למשל, לקחה על עצמה לאצור במסגרת "ביטבוקס" את סדרת "קולות", שנותנת קול ובמה לאנשים המודרים מהשיח הישראלי. "בדיוק סיימתי לערוך שני ספרונים ממש מעניינים: 'שיהיה במזל טוב' מאת נועה גייר, שבו היא מספרת על הלידה השקטה שעברה, ו'אף אחד עוד לא מת מבטלה', שבו כותבת ענת ברונר על אביה שהיה מכור להימורים ולאלכוהול, ושם קץ לחייו".
"אושי נתן לי את ההרגשה שאני יכולה לכתוב כל דבר שעולה בדעתי"
שי שפיצן, עובד סוציאלי קליני ומייסד המרכז הישראלי למיניות אלטרנטיבית, מוציא במסגרת "ביטבוקס" סדרת ספרונים פרי עטו על עולם ה-BDSM (שליטה וכניעה, משמעת וסאדו-מאזוכיזם). בסדרה, שעוסקת הן בצד התיאורטי-אקדמי והן בצד המעשי, יצאו עד כה ארבעה ספרונים, והיא עתידה לכלול בין 11 ל-13 ספרונים. "כשאושי פנה אליי, התלבטתי", מספר שפיצן, "אבל הבנתי שיש לי מאגר ידע שלא קיים עדיין בעברית, בטח לא בצורה מסודרת ועם בסיס אקדמי. זו נראתה לי כמו הזדמנות להנגיש את המידע, לדבר על דרכים בטוחות לעשות את זה ולא פחות חשוב – לנפץ את הסטיגמה שממנה סובלים חברי וחברות קהילת ה-BDSM. אני מאוד מקווה שנתרגם את הספרונים האלה לעוד שפות".
מיזם "ביטבוקס" עוסק גם באקטואליה, בעיקר בסדרת "החוזה הישראלי" שיצאה בעקבות 7 באוקטובר והמהפכה המשפטית. בין הכותבים: אלוף (במיל') יאיר גולן, אהוד אולמרט, אלוף (במיל') גיורא איילנד, יובל אלבשן, פרופ' אריה אלדד, ד"ר גיל טלשיר ועוד.
סדרה נוספת שעתידה לצאת בקרוב היא "קולות מעזה", מאת עיתונאית "הארץ" שירין פלאח סעב. הספרון הראשון בסדרה מביא את סיפורה של חברתה העזתית לילא, שאותה פגשה בכנס באירופה עוד לפני 7 באוקטובר. גם הוא נולד בעקבות פנייה של המו"ל. "אושי נתן לי את ההרגשה שאני יכולה לכתוב כל דבר שעולה בדעתי, והם כבר יתמודדו עם זה, כי מדובר באמת בטקסט לא פשוט", אומרת פלאח סעב, ילידת הכפר הדרוזי סמיע וזוכת פרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה לשנת 2025.
ואכן, נדרש אומץ כדי לסקר את חייהם ולהביא את קולותיהם של תושבי הרצועה מאז פרוץ המלחמה. עצם האמירה שלא כל העזתים הם תומכי חמאס, שיש שם גברים ונשים כמו לילא שרק רוצים לחיות את חייהם – נחשבת היום כמעט לבלתי לגיטימית. "אני מודה שפחדתי בהתחלה, כי לא ידעתי איך הקוראים הישראלים יקבלו את זה. אבל זכותו של הציבור לדעת מה קורה שם. אני מביאה את העובדות, ושכל אחד ישפוט בעצמו. הממד האנושי מאוד חסר בסיקור של הנעשה בעזה. אני כל הזמן חושבת: אם יום אחד אצטרך לעזוב את הבית, כמו לילא, איזה דברים אקח? מה אומר לבנות שלי?"
את יכולה להבין את הישראלים שלא רוצים לדעת מה עובר על תושבי הרצועה?
"בהחלט. ב-7 באוקטובר אנשים איבדו את הביטחון, הם שומעים ערבית ונבהלים. אבל כדי לשקם את החברה הישראלית צריך להישיר מבט למציאות ולהבין מה קורה גם בצד השני".
המלחמה עם איראן, אומר בן-נון, הביאה לזינוק בקריאת ספרים דיגיטליים. "בשבועיים האחרונים הגענו לשיא של כל הזמנים במכירות – 300 אחוז יותר מבימים רגילים", הוא מספר.
אנשים בחרו באסקפיזם או שהעדיפו אקטואליה?
"גם וגם. מצד אחד, נרשם זינוק במכירות של ספרים רומנטיים ושל ספרי העצמה אישית. מהצד האחר, היתה עלייה במכירת ספרים על איראן ועל המוסד".
לצד "יצירה עברית" השיקה "עברית" פיצ'רים שנועדו להפוך את הקריאה לידידותית יותר בעולם שהוא הפרעת קשב אחת גדולה. "למשל, הפיצ'ר 'ממבט ראשון' שהוא כמו טינדר, רק של ספרים", מסביר בן-נון. "אתה עושה סוויפ ימינה או שמאלה והוא עורם לך את הספרים שמעניינים אותך. פיצ'ר נוסף הוא 'עודד המעודד', שמאפשר לקבוע יעד קריאה יומי ושולח תזכורות".
ומעל הכל, כענן קודר או כהבטחה גדולה, מרחפת הבינה המלאכותית. גם עברית מגייסת את ה-AI לשירותה, למשל – במנוע חיפוש מתקדם. השאלה היא אם בעידן שבו כל אחד יכול לכתוב לעצמו ספר בכמה דקות בעזרת צ'אט GPT, יהיה בכלל מקום לסופרים ולמו"לים. האם אתגר קרת הבא יהיה תוכנה של בינה מלאכותית?
אושי, כפילוסוף של הכלכלה, מרבה לעסוק בהשלכות הבינה המלאכותית על החברה האנושית. "צריך להפריד בין צריכה של יצירה לבין היצירה כשלעצמה. באים אליי סטודנטים עם שירים או סיפורים שכתבו ומבקשים ממני לקרוא. חלקם טובים, רובם זוועתיים, אבל אני רואה כמה סיפוק הכתיבה נותנת להם. יכול להיות שבעתיד נקרא דברים שנכתבו ב-AI, אבל נמשיך ליצור בשביל ליצור".
מה שבטוח, את הקולות מעזה או את קולה של אימא לילד בעל צרכים מיוחדים, שום בינה מלאכותית לא תוכל להביא.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.07.25
