צמד המילים "חג המולד" יעלה סט דימויים ספציפי מאוד גם בעיני רוחו של מי שאין לו שום קשר לנצרות: עץ אשוח מקושט ומואר, סעודות משפחתיות, כרטיסי ברכה קיטשיים והמון מתנות. אבל האמת היא שהמסורות הנדמות עתיקות ומובנות מאליהן, הן בנות פחות מ-200 שנה, ואחת ממבשריהן וממבססיהן הייתה נובלה צנועה באורכה, "מזמור לחג המולד" מאת צ'ארלס דיקנס.
הסיפור, שזכה לאחרונה לתרגום עברי חדש, מגולל את חזרתו בתשובה של מר אבנעזר סקרוג', קמצן מרושע וגס רוח העובר טרנספורמציה רוחנית בזכות ביקור של שלוש רוחות בערב חג המולד, ואת האופן שבו הוא מבין מחדש את תפקידו כחבר בקהילה.
דיקנס כתב את הסיפור, שהפך במשך השנים לנכס צאן ברזל מערבי וזכה לאין-ספור עיבודים ופרשנויות, באנגליה הוויקטוריאנית של 1843. הייתה זו תקופה של שינויים טקטוניים באופן שבו ציינו הבריטים את חג המולד, ודיקנס היטיב ללכוד את רוח הזמן ואף להשתתף בעיצובה. החג הוויקטוריאני נשא אמנם משמעות רוחנית, אך זו נסמכה פחות על הטקסיות הנוצרית ויותר על הומניות סנטימנטלית שדיקנס מיטיב להציג בספר, החוגגת את טוב הלב האנושי, את מוסד המשפחה ואת האומה כמשפחה מורחבת. שינוי זה היה תוצר של כמה מגמות מרכזיות לתקופה:
ראשית, נישואיה של המלכה ויקטוריה לנסיך אלברט, שייבא מסורות מהקונפדרציה הגרמנית מולדתו (שמה של גרמניה אז), כמו הצבת עץ חג מולד בבית וציון החג במסגרת משפחתית יותר מאשר כנסייתית. מנהגים אלה אומצו בהתלהבות רבה לריטואל הבריטי, והם מוצגים גם אצל דיקנס הממעט להתייחס להיבט הדתי של החג ולעומת זאת מדגיש ומהלל את החגיגות העליזות, גם אם הצנועות, בבית משפחת קראצ'ט הענייה ובבית אחיינו של סקרוג', הדל בממון אך עשיר ברוח החג.
שנית, דיקנס הציג ואף שיכלל במידה רבה את מגמות החילון שאפיינו את חג המולד באותה תקופה. הוא הציע נרטיב חדש לגאולה רוחנית המדגיש את הממד הפרטי שבה וחוקר את יחסו של אדם לעברו ולהשלכות מעשיו במקום לקשר אותה לטקסים הדתיים, וכל זאת במסגרת של סיפור רפאים, ז'אנר לא דתי בעליל, שריתק את הוויקטוריאנים. אפילו העובדה שקרא לסיפור "מזמור לחג המולד" מהווה עדות לחילונו של החג, שכן במאה ה-19 הפכו המזמורים, החילוניים יותר באופיים, פופולריים ומזוהים עם החג הרבה יותר מההמנונים הכנסייתיים.
אבל יותר מכל היטיב דיקנס לשקף את האופי הקפיטליסטי שקיבל החג בתקופתו. היה זה תור הזהב של הבורגנות המתעשרת, ועידן ראשיתם של חנויות הכלבו והקטלוגים המסחריים, שהביאו אל המרחב הציבורי מגוון עצום של סחורות חדשות — צעצועים, ממתקים, חפצי חן ושאר מותרות — שנעשו גם זולות וקלות יותר לשינוע בזכות רכבות הקיטור החדישות. כך נעשה חג המולד לפסטיבל חילוני ומסחרי יותר מאירוע דתי; שינוי שדיקנס מבטא בסצנה עשירה ומלאת חיים המתארת את שלל המטעמים שתושבי לונדון ממהרים לקנות לכבוד החג, ואף מרחיק לכת ומציג את הסחורות והמזון עצמם כמגלמי רוח החג. הוא יוצר משוואה בין פולחן החג בכנסיות לבישול ארוחות חג המולד בבתים ובמאפיות כאשר הוא מתאר את רוח חג המולד בהווה כשהאופה מפזר על הארוחות הנישאות לתנורים קטורת מהאבוקה שלו, אשר באורח פלא מתיז גם מים על נושאיהן, כדימוי של הטבלה.
גם ההבדלים המעמדיים סומנו לפי מה שביכולתו של אדם לקנות — משפחת קראצ'ט חוגגת סביב אווז צלוי, שנחשב לעוף זול באותה תקופה; ולעומת זאת בסיום הסיפור מקבלת במתנה מסקרוג' תרנגול הודו שמן — עוף שהיה יוקרתי יותר ואף עלה על שולחנה של המלכה בחג. כלומר מעמדו של אזרח בריטי תלוי ונמדד בעיקר ביכולתו הכלכלית. אפשר היה לחשוב שדיקנס, שילדותו עברה עליו בעוני ושספרים קודמים שלו כמו "אוליבר טוויסט" או "בית ממכר עתיקות" מציגים גיבורים עניים, ייצא נגד הסדר המעמדי הזה, אך לא כך היה. אמנם, תיאורי הרחובות המטונפים והבתים העלובים של לונדון מזכירים את התיאורים הקשים בחיבורו של אנגלס,The Condition of the Working Class in England שייצא שנתיים מאוחר יותר, אך בניגוד אליו נראה שדיקנס אינו שואף לשינוי ממשי של המבנה החברתי, אלא רק למעט חסד; הוא מתאר את הגאולה שחווה סקרוג' בכלים קפיטליסטיים לגמרי; גאולתו של פרוטגוניסט עשיר דרך הפילנתרופיה (מבלי לוותר על עושרו, חלילה), כאשר העניים הם במידה רבה רק אמצעים לגאולתו. ולא זו בלבד, עליהם להיות גם עניים הראויים לתפקיד זה, טובי לב ומזג, בעלי רגשות משפחתיים ודתיים חמים וסיפור אישי קורע לב על נכות ואובדן.
ייתכן מאוד שהבחירה בתמה כזו קשורה אף היא לעניינים כספיים, פרוזאיים למדי: דיקנס, שסבל מחסרון כיס בעת כתיבת "מזמור לחג המולד", קיווה שהסיפור יזכה להצלחה כלכלית, ולא מן הנמנע שמשום כך לא ביקר באופן בוטה יותר את מי שהפרוטה מצויה בכיסם, והעדיף להציע להם ישועה חמימה ונוחה הנקנית בכסף. ואכן, הספר זכה להצלחה מסחרית הן באנגליה והן מעבר לים, ואף היה הכותר הנמכר ביותר בארה"ב במשך כעשור אחרי צאתו, אפילו יותר מהתנ"ך. לא מפתיע במיוחד כשמדובר במדינה שהתנערה משלטונו של מלך, רק כדי להשתחוות לדולר.
"מזמור לחג המולד", צ'ארלס דיקנס, מאנגלית: נעם בן זאב, הוצאה לאור: כרמל, 104 עמודים.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.09.25
