נכון לעכשיו לא ידוע מי ניפץ השבוע את דלתות הכניסה למערכות חדשות 12 ו"הארץ" בתל אביב, והאם מדובר באותו אדם או באנשים שונים שפעלו באופן מאורגן. לכן, מן הסתם, לא ניתן לקבוע מהו המניע והאם ניתן לקשור אותו במישרין או בעקיפין להסתה המתמשכת נגד התקשורת הביקורתית כלפי השלטון. ודווקא בגלל שעל הפרק נמצאים ניסיונות חקיקתיים נואלים על מנת לחזק גופים פרו-שלטוניים ולהחליש את אלו שלכל הפחות מנסים להישען על סטנדרטים עיתונאיים ואתיקה (מה שאינו מהווה חיסון מפני טעויות וחטאים), חשוב עוד יותר להדגיש כי לא ניתן פשוט להחליט מה קרה ללא ראיות.
ניפוץ דלת הארץ
(צילום: הארץ)
אך בזמן שהמשטרה, לפחות כך יש לקוות, מקדישה את מלוא המאמצים לחקירת האירועים החמורים הללו, מה שכן אפשר ואף חובה לעשות הוא לדבר על כך שאף אחד לא יופתע אם יתגלה שזאת הייתה פעולת הרתעה נגד עיתונות לעומתית כלפי מוקדי כוח: לא מהמעשה, לא מהתזמון שלו ולא מהתגובה (או ליתר דיוק היעדרה) של הכוחות במדינה שמסוגלים להוריד את הטמפרטורה. עיתונאים ועיתונאיות רבים מדי בישראל מרגישים שדמם הותר - על ידי פוליטיקאים, שופרות ופלטפורמות שמתעסקות בנושא באובססיביות - והחשש שמרחף מעליהם הוא האם מישהו ישתמש בהיתר כדי לבצע מעשה אפילו יותר חמור מניפוץ דלת.
זמנים רדיקליים כמו הימים הללו ובעצם השנים האחרונות, מזמינים קביעות היסטוריות נחרצות בנוסח "כזה עוד לא היה" כמעט בכל נושא. לעיתים יש בכך גרעין של אמת, אולם בהקשר של אלימות על רקע פוליטי כלפי עיתונאים ועיתונאיות זה לא מדויק בעליל: לפני קצת יותר מ-35 שנה, למשל, פעלה בישראל קבוצת ימין קיצוני בשם "הסיקריקים", שהציתה בין השאר את דלת ביתו של דן מרגלית בגלל ראיון עם פייסל חוסייני ב"ערב חדש". למעשה, בראשית עידן האינטרנט שררה תפיסה כאילו הדמוקרטיזציה של השיח, בזכות הרשתות החברתיות למשל, תשחרר את הלחץ ותאפשר לקיים ויכוח נוקב במסגרת של גבולות ברורים. נדמה שקרה בדיוק ההפך, ואת השדים הללו אין דרך להחזיר לבקבוק מבלי לחתוך בבשר של הדמוקרטיה.
מכאן שלא צריך לשגות באשליה, שמא עוד אזהרה מפני אסון תשפיע על החוגים שבהם מטפחים בשקט אך בשקדנות את הרעלת הבארות, ואז רצים להתחבא מאחורי חומות של סימטריה; כזאת שגם אם יש בה היגיון (וזה "אם" בגודל ירושלים) לא תורמת דבר. לכן השאלה הגדולה היא האם ברגע הזה, שבו זאת עדיין "רק" דלת מנופצת ולא ידוע מי אחראי לכך, המיינסטרים הישראלי מבין כמה קרוב היום ממנו לא תהיה דרך חזרה.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.07.26
