העלייה בטמפרטורה העולמית צפויה לחצות את רף ה-1.5 מעלות צלזיוס – ככל הנראה כבר בשנים הקרובות – ולהגדיל בכך את מידת הסיכון וההשפעות של שינויי האקלים. עם זאת, עדיין נותרה תקווה לבלימת העלייה ולעמידה ביעדי הסכם פריז שנחתם במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם בפריז בשנת 2015 – כך עולה מדוח חדש של התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), שפורסם השבוע. "החום הלוהט, השריפות המשתוללות והשיטפונות הקטלניים של הקיץ הנוכחי מהווים אזהרה מפני הצפוי לנו בעתיד", אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש. "עלינו לצמצם ככל האפשר את היקף ומשך החריגה מעבר לרף 1.5 מעלות צלזיוס. הדבר דורש מאיתנו להפגין שאפתנות החורגת מהמקובל".
ניסיון נואש להילחם בשריפות בספרד
(צילום: Pablo Garcia/AP)
אחד מגלי החום האחרונים באירופה
(רויטרס )
בתרחיש האופטימי ביותר, שיא עליית הטמפרטורה יגיע בסביבות אמצע המאה הנוכחית ל-1.8 מעלות צלזיוס מעל הרמות שלפני העידן התעשייתי – רמה הגבוהה מהיעד של הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס, כפי שנקבע בהסכם פריז. במצב העניינים הנוכחי, נראה כי תתרחש עלייה של 2.6 מעלות צלזיוס מעל לרמות הטרום-תעשייתיות עד שנת 2100 (כיום העלייה נאמדת ב-1.4 מעלות צלזיוס).
חשוב לציין כי עמידה ביעדים מחייבת הפחתות מיידיות ומתמשכות בפליטות גזי חממה – לרבות מתאן – בדרך להשגת אפס פליטות נטו, מה שיביא לירידה בטמפרטורות בטווח הארוך. בד בבד, הליכה בנתיב זה תכלול צעדי הסתגלות המפחיתים את הפגיעות להשפעות – הנוכחיות, הצפויות והבלתי-צפויות – של שינויי האקלים על חברות, קהילות וכלכלות; זאת אף על פי שסביר להניח כי יהיו גבולות ליכולת ההסתגלות וכי יתרחשו השפעות בלתי-הפיכות, בייחוד אם לא יוגבלו שיאי הטמפרטורה.
נזקי השיטפון בנפאל
(צילום: Rajesh Kumar Singh/AP)
אישה מנסה להצטנן מהחום הכבד בגרמניה
(צילום: Ebrahim Noroozi/AP)
אנשים עם מטריות ביום שמשי באיסטנבול
(צילום: Francisco Seco/AP)
מחברי הדוח מדגישים כי נתיב שכזה יפחית סיכונים והשפעות, יהפוך את ההסתגלות לפחות קשה ויקרה, ויגדיל את הסיכויים להפחתת הטמפרטורות. "ברחבי העולם, גלי חום קיצוניים כבר עתה מוכיחים שהשפעות האקלים יפגעו מהר יותר, חזק יותר ויימשכו זמן רב יותר, תוך גביית מחיר בנפש וברכוש", אמרה אינגר אנדרסן, מנכ"לית התוכנית הסביבתית של האו"ם. "עכשיו זה הזמן שבו עלינו לעלות על הנתיב הנכון".
מעבר לרף של 1.5 מעלות צלזיוס, הסיכונים וההשפעות יחריפו עם כל שבריר מעלה נוסף ועם חלוף כל שנה. ההשפעות הצפויות כוללות החמרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, אובדן מערכות אקולוגיות, והצפה של מדינות איים מתפתחות ושל ערים השוכנות באזורי חוף נמוכים. כמו כן, צפויים נזקים חמורים לבריאות האדם, לביטחון התזונתי, לאספקת המים, לטבע, לערים, לתשתיות ולכלכלות העולם. "כל שבריר מעלה של התחממות מעבר לרף 1.5 מעלות צלזיוס מוביל להשפעות אקלימיות גוברות ומחריפות, כאשר משפחת העמים באוקיינוס השקט ניצבת בחזית המאבק. משבר האנרגיה האחרון הזכיר לעולם את הצורך לצמצם את התלות בדלקים מאובנים, להאיץ את המעבר לאנרגיה מתחדשת ולחזק את שיתוף הפעולה בנושאי אקלים", אמר כריס בואן, שר האקלים והאנרגיה של אוסטרליה. "ועידת האקלים הקרובה של האו"ם, שתיערך בטורקיה, היא ההזדמנות שלנו להפוך את השאיפות למעשים".
מחאת פעילי אקלים בוועידת האקלים של האו"ם שנערכה אשתקד בברזיל
(צילום: Andre Penner/AP)
ספינה תקועה על קרקעיתה של תעלה הסמוכה לנהר הדנובה ברומניה
(צילום: Vadim Ghirda/AP)
מחאת פעילי גרינפיס על רקע הצפי לחציית רף 1.5 מעלות צלזיוס
(צילום: Greenpeace)
מחברי הדוח מזהירים כי הסבירות לחציית נקודות-אל-חזור (נקודות מפנה בלתי-הפיכות) גדלה במקביל לעלייה בטמפרטורות. תופעות אלו כוללות את ערעור יציבותן של יריעות קרח עצומות בקטבים, הידרדרות יער הגשם באמזונס ושיבוש זרם ההתהפכות האטלנטי (Atlantic Meridional Overturning Circulation, או בקיצור AMOC), מערכת זרמים המניעה מים חמים מפני השטח צפונה ומים עמוקים וקרים דרומה, וממלאת תפקיד מפתח בוויסות האקלים. חלק מההשפעות עלולות להופיע בפתאומיות, בעוד שאחרות יצטברו בהדרגה לאורך זמן. "הבחירות שאנו עושים היום, יקבעו כיצד ובאיזה אופן תתרחש העלייה בטמפרטורות – לרבות משך הזמן שזה יקרה והסיכוי לחזור לרף המתבקש", אמר מוראט קורום, נשיאה של ועידת האקלים הקרובה של האו"ם שתיערך בין התאריכים 9-20 בנובמבר.
בהתחשב בהיקף הסיכונים ובהשפעה החיובית של נקיטת צעדים בתחום האקלים – כגון מעבר מהיר מדלקים מאובנים לאנרגיה מתחדשת – מחברי הדוח קוראים לפעולה גלובלית, משותפת ומואצת, במטרה לעלות על מסלול המאופיין בחריגה זמנית מהיעדים, הגעה לשיא וירידה לאחר מכן. המהירות והעוצמה שבהן תתבצע פעולה זו יקבעו את אופי המסלול ואת כיוון התפתחותו. לשם כך נדרשת לא רק נכונות מצד מקבלי ההחלטות, אלא גם עקרונות של שוויון וצדק שחייבים יהיו לעמוד בבסיסן של כל דרכי הפעולה. על המדינות הנושאות באחריות רבה יותר לשינויי האקלים לפעול במהירות הרבה ביותר ובשאפתנות הגדולה ביותר. אם זה לא יקרה, קהילות רבות עלולות להיאלץ להעתיק את מקום מגוריהן או לשנות את מקורות פרנסתן. מצב זה מעלה סוגיות של צדק, כוח ולגיטימציה פוליטית, אשר יחייבו גיבושם של הסדרי ממשל חדשים ומכילים לצורך התמודדות עם סוגיות מורכבות אלו.
חוות טורבינות רוח (תחנות רוח לייצור חשמל) בגרמניה
(צילום: Matthias Schrader/AP)
התייבשות נהר הדנובה בהונגריה
(צילום: Bela Szandelszky/AP)
תחנת כוח פחמית הפועלת בארצות הברית ומזהמת את הסביבה
(צילום: Joshua A. Bickel/AP)
מגרינפיס, ארגון בינלאומי בלתי-ממשלתי וללא מטרות רווח, הפועל להגנה על איכות הסביבה ולשמירה על כדור הארץ, נמסר בתגובה לממצאי הדוח כי תחזית החריגה מעבר לרף 1.5 מעלות צלזיוס בשנים הקרובות מהווה תזכורת נוספת לצורך בתגובה נרחבת, שתהלום את היקפו ההולך וגדל של איום האקלים. "במסגרת העצרת הכללית של האו"ם ושיחות האקלים שייערכו השנה, על מנהיגי העולם להציב רף גבוה יותר לפעולה בנושא האקלים. כמו כן, אנשינו קוראים – בתוך מציאות גיאופוליטית סוערת – לפעול להתנתקות מלאה מהתלות בדלקים מאובנים", נמסר מטעם הארגון. "אלו חדשות שאף אחד מאיתנו לא רצה לשמוע, אך חריגה מהיעד אינה סיבה לוותר ולהרים ידיים בכל הנוגע למגבלת ה-1.5 מעלות צלזיוס. זהו רגע שובר לב שעלינו לעצור ולחשוב עליו, אך לכל שבריר מעלה עדיין יש חשיבות, והדוח הנוכחי של האו"ם חייב לשמש כקריאה מכרעת לפעולה", הוסיף ג'ספר אינוונטור, סגן מנהל התוכנית הבינלאומית של גרינפיס אינטרנשיונל. "היעד של 1.5 מעלות צלזיוס אינו רק רף משפטי, פוליטי ומוסרי – הוא חבל ההצלה שלנו, ומה שנעשה היום ומחר יקבע את גורלנו".
