כמה זמן ייקח לשיקום יערות ירושלים לאחר שריפות הענק שכילו עשרות אלפי דונמים? בקק"ל מעריכים כי פרק הזמן לשיקום יימשך בין ארבע ל-20 שנה. בנוסף, המלחמה המתמשכת מגדילה את הסיכון לשריפות דומות.
(צילום: לירן תמרי, דובר צה"ל, עובדי ויערני קק״ל)
גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי של קק"ל, הסביר כי "שריפות יער משמעותיות מהוות אתגר אקולוגי מורכב, אך במקביל מייצרות הזדמנות אסטרטגית לעיצוב מחדש של מבנה היער. תהליך השיקום המלא מתפרש על פני שני עשורים, כאשר בשלב המיידי אנחנו מתמקדים בפעולות בטיחות בחניונים, אתרים קולטי קהל וטיפול בדרכים. שיקום הצומח הוא תהליך הדרגתי המתבסס על התחדשות טבעית ולכן אנחנו זקוקים לזמן על מנת לתת למערכת האקולוגית להתאושש ולהשתקם".
בעשורים האחרונים, כך לפי מסמך של קק"ל לשיקום יערות, אנו עדים לעלייה ניכרת בתדירות ובעוצמה של שריפות יער בארץ ובעולם. בישראל בעיה זו חמורה במיוחד לאור מצב המלחמה המתמשך וההיקף הגדול של השריפות שנגרמו כתוצאה מכך - בעיקר בצפון הארץ בעקבות ירי מחבלי חיזבאללה עד הפסקת האש בחזית הצפונית.
קיימים שלושה גורמים עיקריים המשפיעים על התנהגות שריפות: מזג האוויר, הטופוגרפיה וחומרי הבעירה. כך, רמת הדליקות של הצמחייה יכולה להשתנות במידה ניכרת בעיקר בין עונות השנה, אך גם בתוך ימים ואף שעות. כך לדוגמה לפני פרוץ שריפת הכרמל ב- 2010 הייתה בצורת קיצונית שנמשכה עד אמצע חודש דצמבר. השריפה נעצרה ביום השלישי שלה כאשר הלחות היחסית עלתה בתוך שעתיים מ-10% לכ- 60% ומהירות הרוח פחתה מאוד.
כעת, בקק"ל ייאלצו להכין תוכנית שיקום כוללת. אוסטרובסקי הוסיף כי "במשך 5-3 שנים אנחנו עוקבים אחר תהליכי ההתחדשות והצימוח ובוחרים את הפעולות באופן כזה שישרתו את המטרות שלנו להגברת שינויים בהרכב היער והגברת המגוון הביולוגי. כדי לצמצם הסיכון משריפות בעתיד נשאף ליצור 'כתמיות נופית' וליצור מערך אזורי חיץ ביער וקיטוע רצף יערות המחט הצפופים כדי לקבל פסיפס נופי הטרוגני שיספק עמידות משופרת מפני שריפות עתידיות".
במקביל, מסמך מדיניות שכתבו חוקרי המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן גוריון, מתריע כי שריפות הענק האלה צפויות רק להתגבר בשל שינויי האקלים.
ד"ר אבנר גרוס מאוניברסיטת בן-גוריון סיפר: "את המסמך חיברנו במהירות בצוות פעולה ציבורית של חוקרי אקלים וסביבה, שהקמנו במסגרת המכון למדיניות אקלים וסביבה. השריפה הגדולה נעצרה ממש בגדר היישוב שבו אני גר – ורק בזכות מזל ובזכות התושייה של כוחות הכיבוי, האירוע הסתיים ללא נפגעים. הזדעזעתי מהמראות של היער השרוף, שאני מכיר היטב כבר שנים רבות – ועכשיו הוא נראה כמו מוזיאון חי לשינויי האקלים".
ואכן, שינויי האקלים הם אלה שמעצימים את השריפות. במסמך של החוקרים מבן גוריון, בהם ד"ר אבנר גרוס, פרופ' נדב דוידוביץ ונעה נוימן, ציינו כי אירועי השריפות החוזרים בישראל אינם מנותקים מהקשר מתמשך של הזנחת היערכות, חוסר תיאום בין גופים ויישום חלקי של המלצות קודמות. כך, לדוגמה, בהחלטת ממשלה משנת 2022 לתוכנית לאומית להתמודדות עם שריפות יער וחורש, זוהה צורך תקציבי של 155 מיליון שקלים, אך בפועל התוכנית תוקצבה בכ-65 מיליון בלבד, וברובה לא יושמה.
המסמך נכתב בעקבות השריפות והופץ לראש הממשלה ולשרים. "מטרת המסמך היא להבהיר כי הקשר בין השריפה לשינויי האקלים הוא הדוק", מסביר ד"ר גרוס. "אנו מתריעים כי שריפות כמו זו צפויות להתגבר בתדירותן ועצמתן כתוצאה מהתחממות כדור הארץ והן מופע קיצוני של האקלים החדש שבו אנחנו חיים. השריפות צפויות לפגוע לא רק בטבע וביישובים הסמוכים ליערות אלא גם בבריאות הציבור כתוצאה מהעשן והחלקיקים המרחפים באוויר. אנו מקווים כי מקבלי ההחלטות יפעלו בנחרצות לחזק את המוכנות שלנו לאירועים דומים, בהתבסס על המלצותינו במכתב, כולל הפעולות הנדרשות לצמצום פליטות גזי החממה כחלק מהמאמץ הגלובלי לבלום את שינויי האקלים".
