לאחר יותר משבוע של שיבושים בפעילות מתקני ההתפלה - פריצת דרך מדעית: חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והטכניון רשמו הצלחה ראשונית בניסוי לטיפול בציאנובקטריה (אצות כחוליות) במתקן ההתפלה באשדוד. הניסוי, שנערך במסגרת פיילוט שנבחר על ידי רשות המים, עבר אתמול (יום ב') לשלב של ניסוי בקנה מידה מלא, לאחר סדרת בדיקות מעבדה. בינתיים מתקן ההתפלה באשקלון, שהיה הראשון שהושבת כבר ב-27 באוגוסט, צפוי לחזור לפעילות חלקית.
מתקן ההתפלה שורק ב'
(צילום: מאיר תורג'מן)
פרופ' עידו בר זאב אמר כי מדובר בשיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה. "עשינו ניסויים אל תוך הלילה. ערכנו ניסויים במעבדות ואתמול נכנסנו לניסוי בקנה מידה מלא במתקן ההתפלה אשדוד", הוא אמר. "התחלנו עם מדדי עכירות גבוהים מאוד, וקיבלנו נתונים מהמתקן שרמות העכירות ירדו לערכים שניתן לעבוד בהם. היום אנחנו אמורים לעבוד בנפחים גבוהים יותר ולראות את התוצאות. לפני שמתחילים לפתוח את הבקבוקים ולשתות - תרתי משמע - צריך עדיין לחכות ולראות שזה באמת עובד. המטרה היא לאחר מכן להתאים פרוטוקול טיפול לכל מתקן אם הניסוי יהיה מוצלח".
לדבריו, "כל הרעיון היה להשתמש בחומרים שנמצאים בתוך ארגז הכלים הקיים של מתקני ההתפלה, ולא להכניס משהו חדש".
פרופ' בר זאב פירט: "יש תוסף אחד שאנחנו בודקים האם יש שרידים שלו, אך מדובר בתוסף שלא עובר למי השתייה בכל מקרה. אחד הדברים שהתעקשנו עליהם הוא קודם כל לבדוק את הכול במעבדות, ולעלות כל פעם ברמה. ואתמול הגיע הניסוי שבו מי הים נשאבים בתוך המתקן. היום אנחנו נכנסים לבדיקה של מתקן שלם שמתפיל. היה לנו חשוב לעשות את הדברים בצורה מסודרת ומתועדת. ואם נצטרך, וזה לא יעבוד, נחזור לשולחן השרטוטים ונמשיך".
מדובר במחקר משותף של מכון צוקרברג לחקר המים, אוניברסיטת בן גוריון והטכניון, ובו שותפים גם פרופ עדי ראדיאן, ד״ר פז נתיב וד"ר נעמה לנג יונה.
למרות המשבר המתמשך, אין שיבושים באספקת המים. שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן אמר אתמול (שני) במסיבת העיתונאים בזום כי "ככל שיידרש משק המים יידע לספק את כל צרכי האזרחים במדינת ישראל. אנחנו באירוע ולא היה חסר באף בית בישראל מים. היו בעיות נקודתיות, גם כאלה שלא היו קשורות להתפלה. ביום השני של האירוע ביטלנו את נושא החקלאים. כל החקלאים קיבלו מים. אין מגבלה על צריכת מים בישראל".
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן
(צילום: אבי מועלם)
בשלב זה, מתקן ההתפלה חדרה פועל כסדרו, וארבעה מתקני התפלה – שורק א', שורק ב', אשקלון ופלמחים, עובדים חלקית. הארבעה האלה פועלים בסביבת מים עכורה, ויש ודאות גבוהה שחלקים שלהם, בהם ציוד הסינון והממברנות, ייפגעו.
הממברנות הן רכיב חיוני בפעילות המתקנים וברשות המים הורו לחברות המפעילות להצטייד בממברנות חדשות – אלא שהדבר יכול לקחת שלושה חודשים. השר כהן העריך כי מדובר בעלות של עשרות מיליוני שקלים. רשות המים משלמת היום מחיר גבוה יותר עבור כל קוב של מים מותפלים, מיוזמתה, כדי לפצות את החברות על הבלאי העתידי. מי ישלם על זה? סביר להניח שאנחנו – במחיר המים שיעלה.
מתקן ההתפלה שורק ב'
(צילום: מאיר תורג'מן)
כדי שהמים ימשיכו לזרום בברזים, בחברת מקורות החלו לשאוב מים מקידוחים ברחבי הארץ. חברת הבת של מקורות, שח"ם, סייעה לרשויות מקומיות להשמיש קידוחים ישנים שלא הופעלו מזה שנים. בזמני שגרה יש למקורות כ-830 קידוחי מים פעילים, שפירים ומליחים. בעקבות המשבר החלה החברה להפעיל מעל 1,000 קידוחים.
וכאמור, כמו שפורסם ב-ynet ביום שישי, לא מדובר באצות. ד"ר רותי קלפן־לוי, ראש מרכז האצות הלאומי במכון לחקר הכינרת, הסבירה כי "מדובר בציאנובקטריה מאוד קטנה, בגודל שני מיקרון – חיידק פוטוסינתטי". כדי שהזיהום יחלוף יש צורך ברוחות חזקות שישנו את כיוון זרמי הים. לצערנו, בשבוע הקרוב אין צפי לרוחות כאלה.
