החברה היפנית iSpace נכשלה אמש (יום ה') בניסיון להנחית חללית שלה על הירח. הנחתת הלא מאוישת Resilience היתה אמורה לנחות באזור “ים הקור” (Mare Frigoris) בצפון הצד הקרוב אלינו של הירח, אך כדקה וחצי לפני הנחיתה איבד מרכז הבקרה ביפן את הקשר עם החללית. כעשרים דקות לאחר מועד הנחיתה המתוכנן הודיעה החברה כי מהנדסיה טרם הצליחו ליצור קשר עם החללית.
זה היה ניסיון הנחיתה השני של iSpace על הירח. הנחתת הראשונה שלה הייתה אמורה להיות החללית הפרטית הראשונה שמשלימה נחיתה רכה על הירח, אך באפריל 2023 היא התרסקה במהלך ניסיון הנחיתה, כנראה עקב תקלת מחשב.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
בני האדם שינו את המקור
האם חיידקי המעי גורמים לטרשת נפוצה?
מה ההבדל בין עבר לעתיד?
הנחתת השניה, Resilience, שוגרה בינואר השנה בטיל פלקון 9 של ספייס אקס, לצד נחתת ירח פרטית נוספת, Blue Ghost של חברת Firefly מארצות הברית. בעוד החברה האמריקאית בחרה במסלול הקצר אל הירח והשלימה נחיתה מוצלחת כבר במרץ, החברה היפנית העדיפה מסלול ארוך אך חסכוני יותר בדלק, המבוסס על הקפת כדור הארץ במסלול גדל והולך. החללית שלה נכנסה למסלול סביב הירח לפני כחודש, שבמהלכו השלימה החברה את ההכנות לנחיתה.
הנחתת, שמסתה כ-340 קילוגרם בנחיתה, נשאה שורה של ניסויים ומכשירים מדעיים של חברות ואוניברסיטאות יפניות. המטען המסקרן ביותר היה רכב ירח אוטונומי קטן בשם Tenacious, שפיתחה השלוחה האירופית של iSpace בלוקסמבורג. הרכב, שמסתו חמישה קילוגרמים, היה מיועד לחקור את הסביבה, לצלם, ולאסוף דגימות מאדמת הירח. הוא גם היה אמור להציב על הירח דגם זעיר של בית מגורים שעיצב אמן שבדי.
נחיתת המשגר ששיגר שתי חלליות לירח
(צילום: SpaceX)
למרות הכישלון, החברה מתכננת לשגר נחתת ירח נוספת בשנה הבאה, ועוד אחת ב-2027. כמו כן היא אחת מכמה חברות שסוכנות החלל של יפן, JAXA, בחרה לאחרונה לפתח לוויין שיקיף את הירח, כדי למפות מרבצי קרח שיאפשרו להפיק מים וחמצן על הירח בעתיד.
הגנה בשדה רחב
באיטליה החל לפעול טלסקופ ייחודי של סוכנות החלל האירופית, ESA, שאמור לסרוק את השמיים בחיפוש אחר אסטרואידים ושביטים שעלולים להתנגש בכדור הארץ. הטלסקופ, ששמו הרשמי NEOSTEL (ראשי תיבות של Near Earth Object Survey TELescope, טלסקופ סקר של עצמים קרובים לכדור הארץ), מוכר יותר בכינוי FLYEYE, או “עין זבוב”, בגלל שצורתו ותפקודו מזכירים מעט את העין המורכבת של חרקים. הטלסקופ מצויד במראה ראשית בקוטר מטר אחד, שקולטת ביעילות אור ומפצלת אותו ל-16 ערוצים, שכל אחד מהם מצויד במצלמה רגישה. זה מאפשר לטלסקופ לזהות גם עצמים בעלי בוהק נמוך מאוד, בגודל של כמה עשרות מטרים.
המבנה הזה מאפשר צילום ברגישות גבוהה מאוד בחלקים גדולים של השמיים: שדה הראייה של הטלסקופ הוא כ-45 מעלות רבועות, כלומר בערך פי 200 מהשטח הנראה של הירח המלא. המשמעות היא שהטלסקופ יוכל לסרוק כמעט את כל השמיים הנראים ממקומו, כל לילה. עיבוד התמונה ייעשה באופן ממוחשב, והממצאים יועברו לאישור של אסטרונום בן אנוש. לאחר מכן הם יישלחו לאימות במרכז התיאום לענייני עצמים קרובי-ארץ של סוכנות החלל האירופית, ופרטים של העצמים שהתגלו יימסרו ל-Minor Planet Center, הגוף הבינלאומי למעקב אחר עצמים שעלולים להתנגש בכדור הארץ.
לאחר סיום השלב הראשון בפעילותו, באתר הייצור במטארה שבדרום איטליה, יועבר הטלסקופ למצפה הכוכבים מונטה מופארה בסיציליה. בהמשך אמורים להצטרף למערך עוד שלושה טלסקופים דומים ברחבי העולם, כדי לסרוק חלקים גדולים מהשמיים בחיפוש איומים פוטנציאליים על כדור הארץ. “ככל שנקדים לזהות אסטרואידים בעלי פוטנציאל לסכן אותנו, יהיה לנו יותר זמן להעריך את הסיכון ובמידת הצורך גם להיערך לתגובה”, אמר ריכרד מויסל (Moissl), ראש לשכת ההגנה הפלנטרית של ESA. “טלסקופי FLYEYE יהיו מערכת התרעה מוקדמת, והמצאים שלהם ישותפו עם כל קהילת ההגנה הפלנטרית העולמית”.
נצליח לחמוק מהתנגשות?
רק לפני קצת יותר ממאה שנה גילו אסטרונומים כי ערפילית אנדרומדה היא לא סתם עצם חיוור בשולי שביל החלב, אלא גלקסיה ענקית שלמה, הרחק מחוץ לגלקסיה שלנו. שתי הגלקסיות אמנם רחוקות מאוד, אבל דוהרות זו לעבר זו במהירות, והאסטרופיזיקאים משוכנעים שהן עומדות להתנגש זו בזו בעוד כ-4.5 מיליארד שנים. או לפחות היו משוכנעים. מחקר שהתפרסם השבוע ומנתח נתונים שנאספו בטלסקופ החלל האבל ובטלסקופ החלל גאיה, קובע כי התנגשות כזו רחוקה מלהיות ודאית. למעשה, החוקרים חישבו על סמך הנתונים החדשים כי יש רק סיכוי של 50 אחוז ששתי הגלקסיות יתנגשו ב-10 מיליארד השנים הקרובות.
4 צפייה בגלריה
לא בטוח שיתנגשו. הדמיה של שתי הגלקסיות במרחק של חצי מיליון שנות אור (מימין), שבו עלול להיות חיכוך בשוליהן, ובמרחק בטוח של מיליון שנות אור
(מקור: NASA, ESA, STScI, Till Sawala (University of Helsinki), DSS, J. DePasquale (STScI))
“זה המחקר המקיף ביותר של הבעיה כיום, שמקפל בתוכו את כל חוסר הוודאות התצפיתית”, אמר טיל סוואלה (Sawala) מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד, שהוביל את המחקר עם פיזיקאים מבריטניה, צרפת ואוסטרליה. החוקרים בחנו 22 משתנים שצפויים להשפיע על תנועת הגלקסיות, עקבו אחר השינויים שלהם בשנים האחרונות כפי שתועדו בתצפיות של טלסקופי החלל, והריצו הדמיות מחשב לבחינת התרחישים האפשריים. “מכיוון שיש כל כך הרבה משתנים, ובכל אחד מהם יש מרווח טעות מסוים, זה מצטבר לאי-ודאות גדולה למדי, ומוביל אותנו למסקנה שהסיכוי להתנגשות ישירה הוא רק 50 אחוז ב-10 מיליארד השנים הבאות”, אמר סוואלה. “גלקסיות שביל החלב ואנדרומדה יישארו על אותו מישור בעודן מקיפות זו את זו, אבל לא בטוח שיתנגשו. הן עשויות לחלוף זו על פני זו”.
מה שמסבך עוד את החישוב הוא שלשתי הגלקסיות יש “גלקסיות לוויין” שסמוכות אליהן. לשביל החלב שלנו יש את הענן המגלני הגדול, וגלקסיית הלוויין של אנדרומדה נקראת M33. בעוד M33 מושכת את אנדרומדה קצת לכיוון התנגשות, הענן המגלני מושך את שביל החלב הרחק מהתנגשות, וייתכן שבסופו של דבר זה יהיה הגורם המכריע שימנע מהגלקסיות להיפגש.
במחצית מההדמיות שתי הגלקסיות חולפות זו על פני זו במרחק של יותר מחצי מיליון שנות אור – פי חמישה מקוטר שביל החלב. לאחר מכן הן ממשיכות במסלול זו סביב זו, ועשויות בעתיד הרחוק יותר להיפגש שוב ואף להתנגש, אבל זה ייקח עוד כמה וכמה מיליארדי שנים. אם הגלקסיות אכן יתנגשו, המפגש ביניהם צפוי להוליד כוכבים חדשים רבים, ולזרז את קצם של אחרים. התנגשות חזקה גם עלולה להעיף את השמש שלנו ממסלולה למקום אחר בשביל החלב. אבל לפחות לפי המחקר החדש, רוב הסיכויים שזו כבר לא תהיה בעיה שלנו. השמש עצמה צפויה לסיים את דרכה בעוד כחמישה מיליארד שנים, ולהפוך לענק אדום שיבלע גם את כוכבי הלכת הסמוכים אליה. אחרי שנעבור את זה, נוכל להתפנות לחשוש מהתנגשות הגלקסיות.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
