משרד החקלאות התיר לווטרינרים ברחבי הארץ לפזר פיתיונות רעל להמתת כלבים משוטטים כ"מוצא אחרון". ההחלטה גררה התנגדות נרחבת. בין היתר נטען כי הרעל גורם למוות בייסורים, ויש חשש שיפגע גם בחיות בר. ההחלטה של משרד החקלאות מגיעה לאחר שורה של הרעלות חקלאיות, כולל ההרעלה שגרמה למותן של 1,100 דיות שחורות בנגב הצפוני בחודש פברואר האחרון.
כלבים משוטטים באזור ארז. ארכיון
(צילום: קובי סופר, רשות הטבע והגנים)
במכתב, ששלח השבוע ד"ר תמיר גשן, מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, הוסבר כי "חדירת כלבים משוטטים ומתפראים בכמות גדולה מגבולות הארץ מסכנת את ביטחון ובריאות הציבור ובעלי חיים בישראל. חלק גדול מכלבים אלו אינם ברי לכידה ואימוץ, מסכנים ילדים ובעלי חיים (חיות בית, משק וחיות בר), עלולים להפיץ מחלות ומאיימים על עוברי אורח".
בהמשך כתב ד"ר גשן כי "עקב חוסר היכולת לבצע ירי חי וחוסר היעילות בטיפול בכלבים אלו באמצעות חיצי הרדמה, נדרש מענה הומאני להמתת כלבים שלא ניתן ללכוד. במסגרת בדיקותינו נמצא כי הרעל PAPP, המשמש בפיתיונות מסחריים באוסטרליה וניו-זילנד, מתאים למטרה זו. החומר שייך לקבוצת האמינים הארומטיים ופועל דרך קשירה להמוגלובין, ובכך מונע נשיאת חמצן על ידי הדם. התוצאה היא היפוקסיה ומוות של בעל החיים".
ד"ר גשן הדגיש כי "למרות היתרונות, השימוש ברעל המכיל PAPP יאושר בהתאם לנוהל שימוש ברעל של השירותים הווטרינריים רק כמוצא אחרון, משהוכח כי כלו כל הניסיונות ללכוד כלבים משוטטים בחיים וכשאלו מסכנים את בריאות הציבור, את שלומו ואת בריאות בעלי החיים במרחב".
כאמור, הדבר עורר זעם רב. בארגון הישראלי לרפואה וטרינרית של חיות המחמד אמרו: "הארגון מתנגד בתוקף לשימוש בפתרון ההרעלה, וזאת למרות ניסיונות משרד החקלאות להציג אותו כפתרון הומני וככזה שקיבל אישור לשימוש הרעלת חיות באוסטרליה ובניו זילנד".
ד"ר חיליק מרום וד״ר ענת ליכטר פלד הסבירו כי החומר PAPP הוא חומר שנקשר להמוגלובין ובעצם מוביל לחנק - חנק ומוות רקמות כתוצאה מחוסר בחמצן. "מעבר לזה שמוות מחנק הינה נוראית ל'חיית המטרה', כלבים במקרה הזה, הרי לא ניתן לוודא ספציפיות בפיזור ובעלי חיים אחרים עלולים להיפגע", אמרו הווטרינרים. "אנחנו חוזרים ואומרים: ישנם פתרונות אחרים שמשרד החקלאות מתעלם מהם ולא פועל לקדמם ולהגיע לפתרונות ויסות וצמצום אוכלוסיות מתפראות ומתפרצות שהינם הומאניים ולא כוללים את הפתרונות 'הקלים' לביצוע של ירי והרעלה".
עוד אומרים בארגון הישראלי כי "משרד החקלאות פוגע בחובה המוסרית שלנו כלפי בעלי החיים, שהם בחזקת ובאחריות האוכלוסייה והחברה, הוא מסכן גם חיות בית, כלבי רועים, כלבי משק שנמצאים באזורים הללו, והוא לא יכול לוודא שגם חיות בר לא תפגענה. אנחנו מתנגדים בתוקף להיתר שימוש ברעלים וקוראים למשרד החקלאות לשתף פעולה ולפעול למציאת פתרונות אחרים".
ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד) דרשה לעצור את ההנחיה, ולבחון פתרונות חלופיים הומניים שכבר קיימים. "למרות שמשרד החקלאות הבטיח בדיונים שלא יפוזר רעל, הם שוב בוחרים בפתרון הקל, הזול והאכזרי של מוות", היא אמרה. "משרד החקלאות במשך שנים מסרב, לעשות, אפילו פיילוט הומני לעיקור, סירוס, החזרה, כפי שנהוג במדינות רבות בעולם". ח"כ סאקס פרידמן שלחה מכתב דחוף לשר החקלאות אבי דיכטר, ובו דרישה לעצור ולקיים עוד היום שיחת חירום עם ארגונים ופעילי בעלי חיים במטרה לבחון דרכים להילחם ברוע הגזרה.
בחברה להגנת הטבע הביעו חשש שחיות הבר ייפגעו: "אין ספק שבעיית הכלבים המשוטטים הינה בעיה חמורה, המסוכנת לבני אדם ולחיות הבר, אולם פיזור רעלים איננו הפיתרון הנכון, והוא טומן בחובו סכנות משמעותיות אחרות. ישנו חשש ממשי, שאם רעלים קטלניים אלה יפוזרו בשטחים פתוחים, הם יפגעו אנושות בחיות הבר, כולל במינים נדירים ובסכנת הכחדה, בהם צבוע, גירית ואחרים".
בעמותת "תנו לחיות לחיות" הסבירו כי המתת הכלבים באמצעות פתיונות רעל מסוכנת גם לבעלי חיים אחרים. יעל ארקין, מנכ"לית העמותה, אמרה כי "שנים של המתת כלבים משוטטים לא פתרה את הבעיה, משרד החקלאות אוטם אוזניו לכל פיתרון הומני".
ממשרד החקלאות נמסר: "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל חלה עלייה בחדירה של כלבים משוטטים מגבולות הארץ – מה שמחייב היערכות מתאימה ושימוש בכלים שיאפשרו שמירה על בריאות הציבור. בין בעלי החיים שחודרים יש גם בעלי חיים נגועים במחלות המסכנות את בריאות הציבור ובעלי חיים אחרים. רק הבוקר נצפה תן חשוד לכלבת שתקף אזרח בגינה ציבורית בתל אביב, מקרה שממחיש את חשיבותו של הנוהל במתן מענה מהיר למצבים מסכני חיים, תוך שמירה קפדנית על בריאות הציבור ועל הנהלים הקיימים.
"כלבים מתפראים, מסכנים את ביטחון הציבור ותלונות אינספור מגיעות לרשויות המקומיות על הימצאותם בסביבת התושבים. הנוהל לשימוש בחומר PAPP אושר והופץ לשימוש רשויות מקומיות, בהתאם לצורך ובפיקוח. ההחלטה לאשר שימוש בחומר נעשתה לאחר פניות ובקשות מצד רשויות מקומיות, שעמדו בפני קושי מתמשך בלכידת כלבים משוטטים ומהווים סכנה ממשית לביטחון הציבור – כאשר אמצעים חלופיים כמו לכידה או הרדמה באמצעות חיצים לא נמצאו יעילים או ישימים בשטח.
"חלופות שונות נשקלו ונבחנו לפני אישור הנוהל, כאשר הדגש המרכזי הוא שמירה על שלום הציבור לצד צמצום הפגיעה האפשרית בבעלי חיים אחרים. השימוש בחומר מבוצע רק על ידי וטרינרים רשותיים שעברו הכשרה מתאימה. הנוהל מחייב תיעוד ניסיונות קודמים להימנע משימוש באמצעים ממיתים, והוא נבחן גם בהיבט של השפעה אפשרית על מינים אחרים. פיזור הרעל יבוצע בהשגחה של הרופא הווטרינר העירוני, שאחראי גם לאסוף אותם אם לא ניצרכו. הנוהל המלא פורסם באתר המשרד".
