אבוטילון הודי, בלוטנית דביקה, אזובית רמון, מעלה-עשן מדברי, חלבלוב מגורגר וצלף רותמי - כל אלו הם צמחים מדבריים נדירים ובסכנת הכחדה, והתקווה שלהם היא פרויקט קהילתי שהקימו נשים בערבה התיכונה, שפועלות לשמר, להציל ולשתול אותם בגינות פרטיות וציבוריות.
המיזם הקהילתי "גינון בצמחי בר מן המדבר" מתקיים בערבה התיכונה כבר חמש שנים. כ-5,000 שתילים של צמחי בר מדבריים חולקו השנה לציבור, ביניהם צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה. השתילים הונבטו וטופחו לאורך שש שנות מחקר, זיהוי, איסוף מרחבי המדבר, ניקוי והנבטה של זרעי הצמחים. אלה יישתלו בגינות בר ציבוריות וב-70 גינות פרטיות ביישובי הערבה, במטרה לשמרם שלא ייכחדו.
המיזם מנוהל על ידי נשים, בוטנאיות, חקלאיות ונשות חינוך מהערבה התיכונה - והוקם מתוך ההכרח לשמר צמחי מדבר המצויים בסכנת הכחדה, נוכח שינויי האקלים וגם הפיתוח. את צמחי המדבר הנדירים שהצליחו להנביט משלבות הנשים בגינות בערבה, שם הם יכולים לחיות ולשגשג בתנאי קיצון, במטרה לצמצם את השימוש במים להשקיה.
הבוטנאיות מימי רון ונטע אור, ממובילות הפרויקט, אומרות כי לצמחי המדבר יש חשיבות ביולוגית קריטית במרקם חיי המדבר. לדבריהן, צמחי הבר במדבר מספקים מזון ומחסה למיני בעלי חיים מקומיים, ושילובם בנוף ובגינות הוא לצורך שמירה, הגנה והמשך קיומם, גם לדורות הבאים.
במיזם שותפים 240 חברי קהילה מיישובי הערבה, בליווי ויעוץ מקצועי של מו"פ ערבה, קרן קיימת לישראל וחברת "חישתיל". חלק גדול מצמחי המדבר הינם צמחי מרפא, בעלי סגולות רפואיות, הנמצאים בשימוש מזה אלפי שנים על ידי תושבי המדבר, והם זוכים לחיים חדשים בתעשייה המודרנית.
לדוגמה החומעה הוורודה, בת קורנית הערבות, פגוניה ערבית, פתילת המדבר הגדולה, אזובית רמון ונוספים. כולם חלק מהרפואה העממית וחלק משמשים למאכל.
בשנים האחרונות נערכים מחקרים על ידי חוקרי מו"פ ערבה, אשר כבר הובילו לשילובם של מגוון רב של מינים של צמחי מדבר בתעשיית הפרמה, תוספי המזון, הקוסמטיקה, וכן במחקר נוסף לפיתוח חומרי הדברה טבעיים.
הילה אלבז (52) ממושב חצבה, מרכזת מיזם "גינון בצמחי בר מן המדבר", סיפרה כי "אל חלק מהצמחים הגענו בדקה ה- 90. למדנו אותם ואת מנגנון הפצת הזרעים שלהם. לאחר מכן למדנו איך להנביט אותם, איך לגדל אותם בלי לפנק אותם יותר מדי. פינוק יתר זה לא משהו שהם יכולים להתמודד איתו".
במרכז המיזם, שבשטח תחנת המחקר "יאיר" מו"פ ערבה בחצבה, הוקמה ה"גינה בוואדי". המקום מהווה מעבדה חיה לגידול וחקר של למעלה מ-90 מינים של צמחי המדבר. "יש משפט שאומר שכל קוץ במדבר הוא פרח. זה משפט שמתמצת את הראייה שלכל דבר קטן פה במדבר יש משמעות. אפילו אם זו משמעות לחלק קטן מאוד במדבר. לעץ השיטה יש מארג שלם סביבו והוא תופס את הנוף והעין. אבל כל צמח מפעיל מנגנון כל כך מיוחד. הצמח יודע לתזמן בדיוק את הפצת הזרעים שלו. זה עולם ומלואו. אפשר להקשיב לזמזום המטורף של החרקים, אחרי שבוע היה לנו כל כך קר, ולראות כולם שלם וקטן בתוך פרח".
הבוטנאית מימי רון, ממובילות הפרוייקט המתגוררת במי עמי, סיפרה כי "הרעיון להכניס צמחי בר מדבריים לגינון נמצא אצלי בראש 50 שנה. אני עושה את זה בגינה שלי כל השנים. אלבז גייסה אותי לפרוייקט ונשאבתי לזה בשמחה. אספנו צמחים מצמחי הערבה והנגב הדרומי, בוחנות מי מתאים לגינות ומביא צבע יפה ומוצלח. אנשים מגיעים לקחת צמחים לגינות הפרטיות שלהם. זה יוצא מן הכלל. כעת אנחנו מתכננות להקים גן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה".
