קבוצת חוקרים בינלאומית, בהובלה של אסטרונומים מאוניברסיטת תל-אביב, צפו בהבזק אור שנוצר כאשר כוכב נופל על חור שחור ונהרס. אלא שהבזק זה התרחש כשנתיים לאחר הבזק כמעט זהה בשם AT 2022dbl מאותו מקום. לדברי החוקרים, זהו המקרה המאומת הראשון שבו נצפה כוכב ששרד את המפגש שלו עם חור שחור סופר מאסיבי, וחזר למפגש נוסף.
2 צפייה בגלריה
איור של כוכב נקרע על ידי חור שחור
(הדמיה: Ignacio de la Calle - Quasar Science Resources for ESA)
לדברי החוקרים, תגלית זו מערערת את ההנחות המקובלות לגבי אירועי קריעת כוכבים על ידי חורים שחורים, ומרמז כי ייתכן שרבים מאותם הבזקי אור ביקום הם למעשה רק תחילתה של דרמה אסטרונומית ארוכת טווח ומורכבת הרבה יותר ממה שסברו עד כה.
המחקר נערך בהובלת ד״ר לידיה מקריגיאני (לשעבר פוסט-דוקטרנטית באוניברסיטת תל-אביב וכיום חוקרת באוניברסיטת לנקסטר באנגליה) בהנחייתו של פרופ׳ יאיר הרכבי, חבר סגל בחוג לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, ומנהל מצפה הכוכבים על-שם Wise במצפה רמון. במחקר השתתפו גם פרופ׳ אהוד נקר, ראש החוג לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, והסטודנטיות סארה פארס ויעל דגני מקבוצת המחקר של פרופ' הרכבי, לצד חוקרים בינלאומיים רבים. המחקר התפרסם בגיליון יולי של ה-Astrophysical Journal Letters.
צוות החוקרים מסביר כי במרכז כל גלקסיה גדולה שוכן חור שחור במסה של מיליוני על מיליארדי פעמים מסת השמש. גם במרכז שביל החלב שלנו ישנו חור שחור סופר-מאסיבי כזה, שזיכה את מגליו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2020. אך מעבר לכך שאנחנו יודעים שהם שם, לא ברור לנו איך המפלצות האלו נוצרות וכיצד הן משפיעות על הגלקסיות שבהן הן נמצאות.
אחד האתגרים בהבנת חורים שחורים אלו הוא שהם - שחורים. חור שחור הוא אזור במרחב שבו הכבידה כל כך חזקה שאפילו אור לא יכול לברוח. את החור השחור במרכז שביל החלב גילו באמצעות התנועה של כוכבים סביבו. אך בגלקסיות אחרות, רחוקות יותר, אין לנו אפשרות לראות את התנועה הזו.
למרבה המזל, או חוסר המזל, תלוי מאיזו נקודת מבט מסתכלים, אחת לכ-10,000 עד 100,000 שנה, כוכב אחד יתקרב יותר מדי לחור השחור הסופר מאסיבי שבמרכז הגלקסיה שלו וייקרע לגזרים. חצי ממנו "ייבלע" על ידי החור השחור וחצי יועף החוצה. כאשר חומר נופל לעבר חור שחור, הוא מסתובב, בדומה למים שמתנקזים באמבטיה. רק שסביב חור שחור, מהירות הסיבוב של החומר מתקרבת למהירות האור, החומר מתחמם וקורן באור חזק שניתן לראות למרחקים עצומים. כך, כוכב חסר מזל שכזה "מאיר" למשך כמה שבועות או חודשים את החור שחור, ומספק הזדמנות חולפת לחקור את תכונותיו.
אלא שהבזקי האור האלו לא התנהגו כמצופה. האור היה חיוור מהצפוי ובטמפרטורה נמוכה מהצפוי. אחרי כעשור של ניסיונות להבין מדוע זה כך, יתכן ש-AT 2022dbl סיפק את ההסבר. החזרה של אותו הבזק אור, באותו מקום, לאחר כשנתיים, מרמזת שלפחות ההבזק הראשון נבע מהתפרקות חלקית בלבד של הכוכב, כאשר רובו שרד וחזר למעבר (כמעט זהה) נוסף. כלומר, הבזקים אלו מתארים יותר "נשנוש" של החור השחור מאשר "ארוחה".
תמונה ראשונה של חור שחור
"כעת השאלה היא האם נראה הבזק אור שלישי לאחר שנתיים נוספות, בתחילת 2026", אומר פרופ׳ הרכבי. "אם נראה הבזק שלישי זה אומר שגם ההבזק השני היה רק פירוק חלקי של הכוכב, ואז אולי כל ההבזקים מהסוג הזה, שאנחנו מנסים להסביר כבר 10 שנים בתור פירוקים מלאים של כוכבים, הם בעצם לא מה שחשבנו".
אם לא יזוהה הבזק שלישי, אז ייתכן שההבזק השני היה הפירוק המוחלט של הכוכב. המשמעות היא שפירוק חלקי של כוכב ופירוק מלא שלו על ידי חור שחור נראים כמעט בדיוק אותו דבר, אפשרות שנחזתה עוד לפני תגלית זו על ידי קבוצת המחקר של פרופ׳ צבי פירן באוניברסיטה העברית. ״כך או כך״, מוסיף פרופ' הרכבי, "נצטרך לשכתב את הפרשנות שלנו לאותם הבזקים, ואת מה שהם יכולים ללמד אותנו על המפלצות השוכנות במרכזי גלקסיות".
