לצלם עבור נאס"א
החברה הישראלית ISI, המתמחה בצילומי לוויין באיכות גבוהה, חתמה על הסכם מסגרת עם סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, לספק לה צילומי לוויין ממערכי לוויין הצילום EROS ו-RUNNER שהחברה מפעילה. ההסכם תקף לתקופה של כשנתיים וחצי, עד נובמבר 2028. חברת ISI היא אחת מ-14 ספקים שבחרה סוכנות החלל האמריקנית, כדי להרחיב את מגוון הנתונים הזמינים לחוקרים, לסוכנויות ממשלתיות ולמקבלי החלטות.
גלריה
הדמיות באיכות גבוהה. צילום אוויר של מרכז העיר לאס וגאס בארצות הברית של הלוויין EROS C3
(צילום: ISI)
היקף ההתקשרות המרבי עם כל 14 הספקים יחד יכול להגיע עד תקרה של 476 מיליון דולר בתקופה זו. עם זאת, מדובר רק בהסכם מסגרת, שמאפשר לסוכנות להזמין צילומי לוויין מהחברה הישראלית, ולא התחייבות שלה בפועל לרכישת שירותים מעבר לסכום מינימלי של 500 דולר. נאס”א גם אינה חייבת להשתמש בכל התקציב להזמנת צילומי לוויין.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הקשרים הייחודיים של המוח בגיל ההתבגרות
האם אפליקציות מיקוד באמת עוזרות לנו להתרכז?
הגאון הנשכח – שהותיר חותם עמוק
עם זאת, הבחירה מציבה את ISI בעמדה טובה לספק שירותים לנאס"א, ומן הסתם לא הייתה נבחרת כספק שלה אם לא הייתה עומדת באמות המידה המחמירות של סוכנות החלל. "הבחירה משקפת את האמון ביכולותיה הטכנולוגיות של החברה, באיכות נתוני ההדמאה הלוויינית שאנו מספקים ובניסיון הרב שצברנו במתן שירותים ללקוחות ממשלתיים ומוסדיים ברחבי העולם", אמר מנכ"ל ISI, נועם סמל. "ההסכם מחזק את מעמדה של ISI כספקית בינלאומית מובילה של פתרונות מודיעין והדמאה מבוססי חלל, ומרחיב את חשיפת החברה לשוק האמריקני ולגופים מובילים נוספים. אנו מאמינים כי שילוב קונסטלציות הלוויינים EROS ו-RUNNER, לצד המשך ההשקעה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ובהרחבת סל המוצרים שלנו, יאפשר לנו לתת מענה לצרכים ההולכים ומתפתחים של לקוחותינו ולנצל הזדמנויות עסקיות נוספות בשוק החלל העולמי".
(עוד) חומרים אורגניים על מאדים
רכב המאדים האמריקני פרסבירנס איתר שני מצבורים גדולים של מולקולות אורגניות בסלעים שהוא דגם. אלה חומרים שבכדור הארץ נוצרים במקרים רבים כתוצאה מתהליכים שמתרחשים ביצורים חיים, ועשויים להעיד כי בעבר היו על מאדים חיים מיקרוביאליים. עם זאת, ייתכן גם שהחומרים האלה נוצרו בסביבה מימית בתהליכים א-ביוטיים, שלא מעורבים בהם חיים.
החומרים התגלו בשני סלעים שרכב המאדים בחן בשולי מכתש ג'זרו על כוכב הלכת האדום. המכתש הזה היה אגם בעבר הרחוק, כשמאדים היה רטוב, וככל הנראה גם ניקז אליו נהרות. הוא נבחר כאתר הנחיתה לרכב המאדים מתוך הנחה שאם אכן היו חיים מיקרוביאליים במאדים כשהיו מים נוזליים על פניו, יש סיכוי טוב למצוא ראיות לקיומם באותם שפכי נהרות שבהם שקעו חומרים אורגניים. הרכב, שהוא מעבדה ניידת משוכללת, בחן דגימות מהסלעים באמצעות ספקטרוסקופ רמאן, מכשיר שמאפשר לפענח את ההרכב הכימי שלהן הוא גילה בתוכן מאות תרכובות פחמן גדולות יחסית, המכונות "מַקרומולקולות פחמן", או MMC. החוקרים מציינים כי באחד הסלעים היה רוב לתרכובות סיליקטיות, ובאחר – רוב לתרכובות גפרתיות ופחמתיות.
הדמיה של רכב החלל פרסבירנס על מאדים
(הדמיה: Triff/Shutterstock)
זיהוי החומרים האורגניים הוא המשך לגילוי דומה של רכב המאדים הוותיק יותר, קיוריסיטי, שפועל באזור אחד של מאדים, מכתש גייל, שגם הוא היה מוצף מים בעבר. בשנה שעברה דיווחו החוקרים על מקרומולקולות פחמניות שנמצאו גם שם, בסלעים שנוצרו כנראה ממה שהיה פעם אדמה בוצית בשולי גוף המים.
"זה הגילוי הראשון של MMC באבני בוץ מחוץ למכתש גייל, מה שמרמז כי חומרים אורגניים היו נפוצים ברחבי כוכב הלכת לפני מיליארדי שנים", אמר קייל אקרט (Uckert), מהצוות המדעי של רכב המאדים ואחד ממחברי מאמר המחקר על הממצאים החדשים. ואולם, החוקרים מדגישים במאמר כי אין שום ודאות שחומרים כאלה נוצרו בתהליכי חיים, ומציינים שהם היו יכולים להיווצר בדרכים אחרות. כדי לברר לעומק כיצד הם נוצרו, יהיה צורך לבחון אותם בכלים שאינם זמינים בינתיים על מאדים.
גילוי שמרמז כי חומרים אורגניים היו נפוצים ברחבי מאדים לפני מיליארדי שנים. אחד הסלעים שבו נמצאו החומרים האורגניים
(צילום: NASA/JPL-Caltech/MSSS)
"המכשור המדעי של פרסבירנס לא נועד להבחין בין תהליכים ביוטייים לא-ביוטיים, אלא נבחר כדי לזהות את הסלעים שהכי כדאי ליטול מהם דגימות למשלוח לבדיקה מעמיקה יותר בכדור הארץ", אמר אקרט. "חומרים כאלה יכולים להיווצר גם בשלל תהליכים שאינם מערבים חיים – למשל להגיע לפני השטח במטאוריט שפגע במאדים, או להיווצר בנביעות הידרותרמיות".
פרסבירנס, שפועל על מאדים כבר יותר מחמש שנות ארץ, אסף במהלך עבודתו עשרות דגימות קרקע וסלעים שנועדו לשיגור לכדור הארץ במשימה עתידית. ואולם, נאס"א ביטלה את המשימה המתוכננת בשל עלויותיה הגבוהות, והציעה להעביר אותה לגופים פרטיים. עד כה לא התקבלה החלטה סופית בנוגע לאם וכיצד ייאספו הדגימות האלה ויובאו לניתוח בכדור הארץ.
המבצע להצלת טלסקופ החלל
סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, צפויה לשגר בסוף השבוע משימה ייחודית בניסיון להאריך את חייו של טלסקופ החלל סוויפט. הטלסקופ שוגר בשנת 2004 לחקור התפרצויות קצרות של קרני גמא, אחת התופעות האנרגטיות המסקרנות ביקום. הוא תוכנן לפעול שנתיים, אבל החזיק מעמד יותר מעשרים שנה ומערכותיו עדיין מתפקדות היטב. הבעיה היא שהוא מאבד גובה בהדרגה בשל החיכוך המתמשך עם מעט מולקולות האוויר שקיימות גם בגובה רב: במשך שנות פעילותו ירד מגובה של 600 קילומטר לפחות מ-400 קילומטר, ובקצב הזה הוא צפוי להישרף באטמוספרה סמוך לסוף השנה הנוכחית. מכיוון שהטלסקופ תוכנן לפעול זמן קצר יחסית, לא הותקנה בו מערכת הנעה והוא לא יכול לשנות מסלול. אבל מכיוון שהוא מתפקד היטב, החליטו בנאס”א לנסות להצילו בעזרת חללית שתחבור אליו, ותסיע אותו בחזרה למסלולו המקורי.
את החללית "לינק" פיתחה ובנתה בזמן שיא של תשעה חודשים בלבד חברה קטנה בשם "קטליסט" (Katalyst), שעדיין לא שיגרה שום משימת חלל. היא גם תשוגר במתווה לא שגרתי, על גבי טיל פגסוס, שבעצמו משוגר ממטוס מיוחד שנושא אותו לגובה 12 קילומטרים. אם הכל יתנהל כמתוכנן, המטוס ימריא מבסיס אמריקני באיי מרשל באוקיינוס השקט בשבת, 27 ביוני.
משימה פורצת דרך בעלת חשיבות מדעית וכלכלית. החללית לינק (למעלה) חוברת לטלסקופ החלל סוויפט
(הדמיה: NASA/Katalyst Space Technologies)
לאחר שתיכנס למסלול סביב כדור הארץ, החללית תתקרב בהדרגה לטלסקופ. אם הכל ילך כשורה, לאחר כמה שבועות היא תתפוס אותו בעזרת שלוש זרועותיה הרובוטיות, תפעיל במתינות את שלושת מנועיה ותישא אותו בזהירות למסלול המקורי. גם המסע לשם אמור להימשך חודש לפחות, והטיסה האיטית נועדה להבטיח שהטלסקופ, שלא תוכנן מראש עם נקודות עגינה או אחיזה חיצונית, לא יתנתק מחללית הגרר.
אם המבצע להצלת הטלסקופ יוכתר בהצלחה, הוא עשוי להיות צעד ראשון בדרך להצלת עוד משימות חלל, כולל לווייני תקשורת יקרים ומשימות אחרות שיש להם ערך כלכלי רב נוסף על הערך המדעי. בנאס"א גם ישקלו להשתמש שוב באותה חללית עצמה, אם יישאר לה מספיק דלק לתיקון המסלול של מטרה נוספת.
ליפול מהחלל בכוונה
חברת ספייס אקס שיגרה השבוע לניסוי ראשון קפסולה ייעודית שפיתחה להחזרה בטוחה של מטענים קטנים מהחלל. הקפסולה "סטארפול" (Starfall), היא בצורת דיסקה שטוחה וקעורה מעט, שקוטרה כשלושה מטרים וגובהה 75 סנטימטרים. היא מיועדת לשאת מטענים של עד אלף קילוגרמים, ולהחזיר אותם לכדור הארץ מהחלל. היא אינה מתוכננת להטיס בני אדם, אלא בעיקר ניסויים מדעיים וציוד שאמור לחזור מתחנות חלל לכדור הארץ. היא מותאמת לשיגור על טילי פלקון, וכן בחלליות סטארשיפ.
לא ממש נראית כמו חללית. קפסולת Starfall במבט מלמעלה ומהצד, והדמיה שלה בחלל
(איור: SpaceX)
הקפסולה מצוידת במנועי תמרון שמאפשרים לה לכוון את עצמה בחלל, ולהיכנס למסלול חזרה לאטמוספרה. חלקה התחתון הוא מגן חום מסיבי פחמן שספייס אקס פיתחה על בסיס הניסיון שלה עם חלליות דרגון וסטארשיפ. לאחר החזרה לאטמסופרה משחררת הקפסולה את מגן החום, ופותחת מצנחים. היא מיועד לנחיתה בים, ובספייס אקס מתכננים להנחית ולאסוף את הקפסולות מהאוקיינוס השקט, באזור שנקבע מראש מול חופי דרום קליפורניה וצפון מקסיקו.
הקפסולה הראשונה שוגרה השבוע בטיל פלקון 9 של ספייס אקס מקייפ קנוורל שבפלורידה. החברה לא פרסמה כמה זמן בכוונתה להשאיר את הקפסולה במסלול סביב כדור הארץ, ומתי מתוכנן הניסיון הראשון.
