בסוף השבוע שעבר, בתוך גל חום חורפי נוסף, נשברו שיאי טמפרטורות היסטוריים לסוף נובמבר. טמפרטורות השיא בחלק מהמקומות בארץ היו גבוהות בעשר מעלות מעל לממוצע, והשתוו לטמפרטורות הנמדדות בחודשי הקיץ. לפי השירות המטאורולוגי הישראלי, בבית דגן הגיעה הטמפרטורה ביום שישי שעבר ל-36.2 מעלות ובתחנת חפץ חיים שבשפלה הדרומית ל-35.8 מעלות.
גל החום הזה, והנתונים הללו, הם חלק מהמופעים של משבר האקלים שמכה בנו, כשגלי חום תכופים, ממושכים וקיצוניים יותר מלווים את הקיץ ואת החורף הישראלי. לגלי החום הללו יש השפעות נרחבות על הטבע המקומי וגם השפעות רבות על אורחות החיים ועל החיים עצמם.
לצד טמפרטורות מקסימום חריגות, פרסם השירות המטאורולוגי הישראלי נתון נוסף, והוא שביום שישי שעבר נשבר גם השיא של משרעת הטמפרטורה היומית, כלומר ההפרש בין טמפרטורות המקסימום ביום לטמפרטורת המינימום בלילה. בתחנת בית דגן נמדדה ביום שישי שעבר טמפרטורת מינימום של 13 מעלות, ובשיא בשישי שעבר בצהריים נמדדו 36.3 מעלות, כלומר הפרש חסר תקדים של 23 מעלות. בשבת נמדדה באזור אילת משרעת טמפרטורה גבוהה מאוד בין יום ללילה של 27 מעלות.
משרעת הטמפרטורה היומית משפיעה על יציבות אטמוספרית ועל דפוסי רוחות ושינויי לחות, ולא פעם משמשת כאינדיקטור לשינויי אקלים. היא גם משפיעה על צמיחה של צמחים, ובהתאם על יבול של גידולים חקלאיים, ועל פעילות של בעלי חיים וכן על תפוצה של מינים, ולכן גם על מערכות אקולוגיות. ויש לה גם השפעה ישירה על בריאות האדם
משרעת הטמפרטורה היומית על פני היבשה ירדה במהלך ששת העשורים האחרונים ברחבי העולם באופן משמעותי, בקצב של כ-0.036 מעלות צלזיוס לעשור, בעיקר בתקופה בין 1901–2014. הסיבה לכך היא שטמפרטורות הלילה עלו מהר יותר מטמפרטורות היום, ובפרט באזורים עירוניים, בשל תופעת אי החום העירוני. אולם בשנים האחרונות מסתמנת מגמה הפוכה בחלק מהאזורים בעולם, בשל תנודות אקלימיות מורכבות, הנובעות בין היתר משינויים בכיסוי עננים, בכמות המשקעים, בזיהום האוויר ובגורמים טבעיים כמו פעילות געשית.
ההשפעות הבריאותיות של העלייה בטמפרטורה השיא היומית ושל גלי חום מוכרות ונחקרות, ובעיקר בהקשר של עלייה בתחלואה ובתמותה, ובפרט בקרב אוכלוסיות מבוגרות. מחקר ישראלי מצא כי "בישראל קיימת עליה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות שבהם היו גלי חום. בממוצע, כל גל חום הוביל לפטירתם של כ-45 איש, שייתכן כי חייהם היו נחסכים לו הייתה היערכות מותאמת". המחקר הראה גם כי "בסיכום שמונת מקרי גלי החום שנבחנו במחקר (בין השנים 2020-2012), נמצאה תמותה עודפת של 363 אנשים" ו"עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, שהיוו 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום".
ההשפעה של עלייה במשרעת הטמפרטורה היומית על בריאות האדם והקשר שלה לעלייה בתמותה ובתחלואה, במיוחד בקרב קשישים ואוכלוסיות רגישות, מוכרת פחות. אבל יותר ויותר מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו לאורך השנים הצביעו על השפעות קצרות טווח של שינויים אלו על מחלות לב ומחלות בדרכי הנשימה וגם על מחלות מדבקות.
בראש ובראשונה, עלייה במשרעת הטמפרטורה היומית משפיעה על הבריאות באמצעות פגיעה ביכולת הוויסות התרמי של הגוף, כלומר היכולת של הגוף לשמור על טמפרטורה פנימית יציבה גם כאשר הטמפרטורה החיצונית משתנה, ולהתקרר או להתחמם כדי להישאר בטווח טמפרטורות שמאפשר תפקוד תקין. אלו משפיעים על מדדים הקשורים למערכת הלב וכלי הדם, כגון קצב לב, שונות בקצב הלב, ייצור טסיות דם ותאי דם אדומים וצמיגות הדם.
היא גם פוגעת בתגובה החיסונית של הגוף, הן בחסינות ההומורלית, המבוססת על הפעלת נוגדים שנמצאים בנוזלי הגוף, והן בחסינות התאית, שגורמת למנגנוני הרג של תאים חולים. כתוצאה מכך מחקרים שונים הראו שהגדלת משרעת הטמפרטורה היומית השפיעה על תסמיני נשימה, כגון אסתמה, ומחלת ריאות.
מחקר שבחן את השפעות עליית משרעת הטמפרטורה היומית על תמותה בקרב קשישים בקנדה מצא עלייה מצטברת של עד 10% עם משרעת מקסימלית של עד 28.1 מעלות. מחקר אחר שנעשה בארה"ב מצא כי עלייה של מעלה אחת בממוצע של 3 ימים במשרעת הטמפרטורה היומית מובילה לעלייה של 2-1% בתמותה בקרב מבוגרים ממחלות לב ונשימה. מחקרים אלו מצביעים על כך ששינויים תוך יומיים בטמפרטורה עשויים להיות גורם סיכון למוות.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דוד גרינשפןכאמור, עלייה במשרעת הטמפרטורה היומית משפיעה גם על מינים אחרים בטבע ובמיוחד בעלי חיים אנדותרמיים, שמסוגלים לווסת את טמפרטורת גופם באופן פנימי ולשמור על חום גוף יציב יחסית ללא תלות מלאה בטמפרטורת הסביבה. מלבד האדם נמנים על בעלי חיים אלו קופים, דולפינים ולוויתנים, צאן ובקר, כלבים וחתולים וציפורים שונות. על כן עלייה במשרעת הטמפרטורה היומית קשורה גם לתחלואה ולתמותה בקרב מינים אלו, גם אם המנגנונים הפיזיולוגיים עדיין אינם מובנים לחלוטין.
משבר האקלים והעלייה המתמדת והמתמשכת בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ משפיעים על בריאות האדם והסביבה וגורמים לתחלואה ולתמותה גבוהים יותר. מחקרים שונים מראים שגם שונות אקלימית קצרת טווח, המתבטאת בעליה במשרעת הטמפרטורה היומית, משפיעה על הבריאות. על כן, בימים של גל חום חורפי יש חשיבות להימנע ככל הניתן מחשיפה לשמש ולחום ביום ולשמור על חום הגוף בלילה, וגם להקפיד על שתייה מרובה ועל פעילות גופנית מתונה.
משבר האקלים גורם לשינויי אקלים נרחבים בטווח הקצר והארוך ובהיבטים מקרוסקופיים ומיקרוסקופיים. אלו, בתורם, פוגעים בסביבה הטבעית, החיה והדוממת, ובבריאות האדם. הגברת המודעות להשפעת השינויים הללו והיערכות אישית וציבורית יכולים להציל חיים.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
