ברשות מקרקעי ישראל מקדמים תוכנית להקמת שדה סולארי ענק ברמת צין, בשטח עצום של כ-110 אלף דונם – מה שעתיד לייצר כשליש מצריכת החשמל של ישראל. מדובר במיזם שאפתני בשטח ששימש בעבר לכרייה, אך גם ביוזמה שעשויה לשנות לבלי היכר את פני הנוף המדברי הפתוח. שדות סולאריים אמנם עשויים להיראות כאגם קפוא ובוהק ממרחק, אך במציאות מדובר במתחמים תעשייתיים עצומים, שבולטים מאוד בנוף ונוגסים בעוד ועוד מהמרחב הפתוח של הנגב.
הממשלה הציבה יעד של 30% ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד לשנת 2030, אך השדה הסולארי המתוכנן בנגב עשוי לדחוף את המדינה הרבה מעבר לכך. המכרזים הראשונים להקמת השדה, שצפויים להתפרסם בקרוב, יתמקדו באתרים שכל אחד מהם יוכל לספק כ-500 מגהוואט – וכשכולם יפעלו יחד, ניתן יהיה להגיע לייצור שיקיף עד מחצית מצריכת החשמל של ישראל מאנרגיה מתחדשת.
מוקדם יותר החודש קיימו בוועדה הארצית לתכנון ולבניה שולחן עגול סביב התוכנית, בהשתתפות נציגי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), משרדי ממשלה, רשויות וארגונים ירוקים. אבל התוכנית של המדינה היא שהאתר ישמש לא רק לייצור אנרגיה סולארית, אלא גם לתעשייה. כ-80% מהשטח יוקדש אמנם לייצור אנרגיות מתחדשות והשאר לשימושים אחרים, כמו חוות שרתים ואחסון תת קרקעי. המדינה מבקשת לקדם גם אזור תעשייה של מחזור פסולת אלקטרונית וחשמלית, תעשיית הפקת מימן כחול וירוק וגם מרכז מחקר ופיתוח לאנרגיות מתחדשות.
החשש הגדול הוא שהפגיעה בנוף תהיה נרחבת מאוד, כך שתשנה את פני המדבר. דרור בוימל, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, הסביר כי "התוכנית לפיתוח סולארי ותעשייתי בשטחי אורון צין היא בהיקף של למעלה מפעמיים משטחה של העיר תל אביב. מדובר על תוכנית משנת מציאות, בעיקר לרע. תוכנית כזו, אשר צפויה לקחת שטחים המיועדים לשיקום והשבתם לטבע, בלב ארץ המכתשים - מרחב ייחודי בקנה מידה עולמי, מחייבת תהליך חשיבתי, תכנוני ורחב יריעה".
בוימל הוסיף: "לתוכנית פוטנציאל להסב נזקים לדורי דורות, והיא כוללת תעשיות עתירות חשמל, שאין להן מקום במדינה מעוטת קרקע, לטובת ייצור מסיבי של אנרגיה מתחדשת. בנוסף, התוכנית עשויה להביא רשת קווי הולכה אדירי ממדים, שישנו גם הם את נופי וערכי הטבע המיוחדים של הנגב. אנו קוראים לציבור להיות ער למשמעויותיה של התוכנית ולדרוש את מעורבותם בקידומה".
במשרד האנרגיה הביעו תמיכה בפרויקט של רמ"י. במשרד להגנת הסביבה היו זהירים. מהמשרד נמסר כי "ככלל, המשרד תומך בקידום אנרגיה מתחדשת ונקייה, שתביא לביטחון אנרגטי למשק החשמל של ישראל, זאת לצד תכנון מאוזן שישמור על השטחים הפתוחים והחקלאיים, המגוון הביולוגי הייחודי, ובפרט באזורים ייחודיים ורגישים דוגמת מרחב אורון צין". התוכנית תוצג בהמשך בות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), ושם, אומרים במשרד להגנת הסביבה, עמדתם תוצג.
הרוב המוחלט של ראשי הרשויות בנגב, שהפרויקט צפוי להשפיע עליהם, תומכים - ובלבד שהוא ישתלם להם. ראש הרשות היחיד שהזהיר מהרס הנוף הבראשיתי הוא ראש מועצת רמת נגב ערן דורון. "הבטן שלי מתהפכת", אמר בדיון שנערך בזום. "מי שמכיר את האזור, בקעת צין ואורון, יודע כמה האזור הזה מהרגישים ביותר שיש".
דורון ציטט מספרו של המשורר חיים גורי ז"ל, "עד עלות השחר" ובו תיאר את המראה המרהיב מראש מעלה עקרבים - "אלה המראות שמעלים אותך לגבהי חקר וגדלות". דורון הוסיף כי "תהיה לזה השלכה סביבתית עצומה לדורות. אנחנו צריכים לגלות משנה זהירות בגלל ההשלכות הסביבתיות. גם המועצה יזמה את התוכנית ועדיין מתהפכת לי הבטן. בקעת צין זה כמעט קודש הקודשים של הנגב. צריך לעשות את זה בצורה זהירה. אלה שינויים בסדרי גודל של דורות".
טלי קדמי, רכזת תכנון תשתיות ואנרגיה בחברה להגנת הטבע, הוסיפה כי "אחד ממקטעי שביל ישראל, העובר על שולי המכתש, צופה בדיוק למרחב זה של נוף פתוח וייחודי. מדובר בעוגן מרכזי בטיילות המדבר הישראלית, המאופיין בנוף בראשיתי. הקמת המתחם תביא מספר קווי הולכה ארוכים, שיחתכו את הנוף המדברי הפתוח, מתקני אגירה מפלצתיים ותשתיות נוספות - כל אלו לא רק שישנו כליל את נופי המדבר, אלא יהפכו את האזור כולו משטח פתוח ומטוייל לאזור תעשייה של ממש".
ברמ"י הסבירו כי האתר אינו נצפה מיישובים או כבישים ראשיים, אבל כן משבילי טיול ונקודות תצפית. בנוסף, אומרים כי מדובר בשטחי כרייה מופרים, ומדובר באתר משמעותי שיאפשר לעמוד ביעדי הממשלה בשנים הבאות.
עוד בנגב: המגדל הסולארי באשלים
(צילום: בראל אפרים ואמיל טבוסוב)
ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה, מאיר צור, אמר כי "הדבר היחיד שמעניין אותנו זה מה ייצא למועצות האזוריות, מה ייצא לנו כלכלית. משק האנרגיה חשוב לנו, אבל חשוב לנו כמה כסף בסופו של דבר נקבל. זהו פרויקט יפה. אני מתחבר לעניין הנופי. התושבים שלנו מאוד לא יאהבו את הדבר הזה. הם רוצים נוף ולשמור על המדבר ובצדק. נצטרך לראות מראש מה נשאר לנו וכמה נשאר. לא נלך לפרויקט אם לא יהיה עסק כלכלי מאוד טוב. אם לא יהיה נתנגד".
ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר, אמר כי "זה אירוע חשוב ומשמעותי לפיתוח המרחב. בסוף משק האנרגיה צריך להרוויח אבל הרשויות המקומיות חייבות להתחזק מהאירוע הזה. ההתיישבות בכל המרחב זה האחיזה בשטח".
