הפעם דווקא משכו בדש מעילו: לפני יותר מחודשיים פורום האקלים הישראלי דרש מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לכנס דיון חירום להיערכות לסכנות בשל הבצורת והסכנות האקלימיות בשנה זו. בצורת קשה ויובש קיצוני יוצרים תנאים לשריפות ענק, כמו זו המשתוללת היום (ד') באזור ירושלים. בפורום מסרו כי למרות כל התזכורות ששלחו, עד היום ראש הממשלה לא טרח לכנס את הדיון הזה.
שריפות ביער אשתאול
(צילום: עובדי ויערני קק״ל)
לפני 10 ימים הועבר הנושא לבדיקת מבקר המדינה. "עכשיו נותר רק לאחל שצוותי הכיבוי והסיוע הבינלאומי יצליחו לבלום את האסון הנוכחי", אמר יו"ר הפורום וח"כ לשעבר, ד"ר דב חנין.
ד"ר חנין אמר כי "למרבה הצער השריפה הזו שמשתוללת בהרי ירושלים היא אסון צפוי מראש. התנאים לשריפה היו קיימים וצפויים. אנחנו בשנת בצורת קשה מאוד, עם יובש קיצוני מאוד, ובמציאות כזאת כאשר משטר הרוחות מצטרף לזה, אנחנו צפויים לשריפות קשות".
יו"ר פורום האקלים הוסיף כי מדובר במצב ממנו סובל כל העולם. "לכן צריך להיערך לזה אחרת לגמרי", אמר ד"ר חנין. "הפורום הוציא פנייה לראש הממשלה, בעקבות דיון מועצת פורום האקלים אצל נשיא המדינה. הראנו לנשיא את הנתונים והצבענו על הסכנות. נשיא המדינה נחרד מהתמונה הזו. גם הוא קרא למקבלי ההחלטות, לממשלה, להתכנס לדיון חירום ולהיערך מול הסכנות".
ד"ר חנין הוסיף כי "יש סכנות נוספות כמו הפסקות חשמל כפי שראינו בספרד, וסכנות נוספות שמאיימות על הבריאות וחיי האזרחים". לדבריו, "דרשנו לקיים את הדיון כדי לבצע היערכות כוללת של כל הגורמים. יש פה צעדי מניעה שניתן לעשות וצעדי היערכות. כבר עכשיו מסתבר שחסר אצלנו ציוד לכיבוי שריפות בקנה מידה כזה. חבל שרק עכשיו מגייסים אותו כשהשריפה משתוללת. במקרה הזה אף אחד בממשלה לא יכול לומר שלא אחזנו בדש מעילו. כשלא נענינו, שלחנו תזכורות. ולמרבית הצער נתקלנו בהתעלמות, התעלמות מפורום האקלים שהוקם על ידי נשיא המדינה. אלה פניות שנעשו על דעתו של הנשיא. אנחנו עדים למחדל בקנה מידה מזעזע".
חוקרים מזהירים כי ככל שהשנים יעברו האקלים בישראל יילך ויתחמם והמשקעים יילכו ויתמעטו. בשנים 2021 עד 2050 צפויה הפחתה מתונה יחסית של המשקעים, לעומת המאה הקודמת. אולם עד שנת 2100 צפויה הפחתה של 127 מ"מ גשם בממוצע, יותר מרבע מכמות הגשם השנתית הממוצעת בישראל.
בדוח מבקר המדינה, שעסק במוכנות ישראל למשבר האקלים, ציינו לדוגמה את השריפה במבוא מודיעים משנת 2019, שהוחמרה בשל תנאי יובש קיצוניים. לפי רשות כבאות והצלה אחוזי לחות נמוכים, כמו שיש כעת, אפיינו גם שריפות אחרות שהתרחשו בישראל, למשל בשריפות בכרמל בשנת 2010 נרשמו 15% לחות ובשנת 2016 רק 5% לחות.
בדוח המבקר המורחב משנת 2024 הוזכרה החלטת הממשלה 4079, שקבעה כי אחת ממטרות העל של היערכות לאומית היא בנייה ועדכון בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות. אחד הממצאים שעלה היה הצורך בפיתוח מודיעין מטאורולוגי בעת התרחשות אירועי קיצון, שתדירותם צפויה לעלות בשל שינויי האקלים.
בנציבות כבאות והצלה ערכו עבודה בשנת 2021, והעלתה כי תועלת ממידע מודיעיני כזה, שמרוכז ומנותח על ידי גופים, הוכרה בכמה מדינות ובהן אוסטרליה, בריטניה, קליפורניה ועוד. שם הוקמו גופים מודיעיניים לענייני שריפות והצפות. התפיסה היא כי מודיעין כזה, החוזה מגמות לטווח, ישפר את ההיערכות וההתמודדות עם אירועי אקלים.
לפי נציבות כבאות והצלה, הקמת מערכות תצפית להתרעה מוקדמת על שריפות יער בשנת 2007 בטורקיה, שיפרה את המודיעין בעניין שריפות, והובילו לקיצור זמן ההתרעה עליהן ותרמו לצמצום השטח הנשרף בכ-80% בממוצע. זאת, באמצעות טכנולוגיות נוספות לזיהוי ואיכון שריפות (קרקעיים, אוויריים ומהחלל).
ממשרד ראש הממשלה טרם נמסרה תגובה.
