מדי שנה באביב מתקיימת ספירת הפרפרים הגדולה של ישראל, מתוך מטרה לאפשר השתתפות רחבה של תלמידים, משפחות ומטיילים בפעילות. את המיזם מובילים אגודת חובבי הפרפרים בישראל, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, גני רמת הנדיב והמרכז הישראלי למדע אזרחי, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, קק"ל והחברה להגנת הטבע.
המינים הנפוצים ביותר בספירה של 2025 נותרו דומים לשנים קודמות, ובראשם לבנין הצנון – שתועד השנה ביותר מ-68% מהספירות (3,383 פרטים המהווים 30% מכלל הפרפרים שנספרו), ואחריו לבנין הכרוב שנצפה ב49% מהספירות (1,807 פרטים המהווים 16% מכלל הפרפרים שנספרו). מינים בולטים נוספים כללו את המינים אביבית משוישת (707 פרטים), נמפית החורשף (677 פריטים) ולבנין הרכפה (474 פרטים).
בין הפרפרים ישנם רבים שקל לזהותם בשל השוני הרב בצבעים ובצורות שעל הכנף, אך יש מעטים שרב הדמיון ביניהם ולכן המשתתפים מתבקשים לציין את רמת המומחיות שלהם בזיהוי הפרפרים.
לבנין הצנון ולבנין הכרוב, למשל, מדגישים את חשיבות המיומנות בזיהוי, שהולכת ומשתפרת משנה לשנה. שניהם פרפרים לבנים וגדולים הבולטים על רקע הצמחייה ומוכרים במיוחד. לבנין הצנון (אורך גופו 15 מ"מ ומוטת כנפיו 40 מ"מ) קטן מעט בהשוואה ללבנין הכרוב (אורך גופו 20 מ"מ ומוטת כנפיו 50-55 מ"מ).
"שכיחות לבנין הצנון נשארה דומה לשנת 2024, אך כמות הפרטים שלו קטנה ביחס לשנה שעברה, דבר הקשור כפי הנראה לחוסר בפונדקאים בעקבות שנה דלת גשמים. לבנין הכרוב נפגע פחות מכך כפי הנראה מכיוון שנקבת לבנין הכרוב מטילה את ביציה במקבצים לעומת הטלות בודדות של לבנין הצנון (כך שמיעוט הצמחייה פחות השפיעה על כמות הפרטים של הדור הבא)", הסבירה לאה בנימיני, נציגת אגודת חובבי הפרפרים ומרכזת הספירה.
ההבדלים במספרי הפרטים שתועדו בין המינים נובעים ממגוון גורמים. מינים נפוצים בעלי תפוצה רחבה ומגוון צמחי פונדקאי ממשיכים לשלוט בתמונה. לעומתם, מינים מקומיים נצפים רק באזורים שבהם גדל צמח הפונדקאי הספציפי שלהם – כמו דרומי הסלודורה. ישנם גם מינים שהתצפית בהם מתרכזת בפסגות הרים, שם הזכרים ממתינים לנקבות – מה שמעלה את הסיכוי להבחין בהם דווקא באותם אזורים.
בספירת הפרפרים מתקבלות גם תצפיות של מינים נדירים ואף מינים שהובאו לישראל על ידי האדם. מרבית הדיווחים התקבלו מאזור מישור החוף, אך התקבלו גם דיווחים מהחרמון, אצבע הגליל והר המירון, האזור האירנו-טורני שבין בית שאן לבאר שבע, אזור הר הנגב, המדבר או לאורך השבר הסורי-אפריקני, מירושלים דרומה עד אילת. כל אזור כזה הוא בעל מאפיינים ייחודיים משלו ולכן נמצאים בו פרפרים שונים. עם זאת, עדיין חסר מידע משמעותי מאזורים כמו יהודה ושומרון, הערבה והנגב.
החורף היבש ומזג האוויר ההפכפך במרץ השפיעו על מועד הופעתם של מינים רבים, ובמיוחד על תצפיות בחרמון, שזזו מאוחר יותר לעומת שנים קודמות. "בספירה הנוכחית זוהו 13 מינים שלא נראו כלל בשנת 2024, בהם זנב-סנונית הלימון, כחליל הציקס, כחלון השיזף ונימפית הרגלה. מנגד, שבעה מינים שנראו בשנה שעברה נעדרו מהספירה השנה. דיווח מעניין במיוחד התקבל מגבעת הספלולים בשוהם, שם נצפה לראשונה זנב-סנונית הלימון – שזוהי נקודת התצפית הדרומית הידועה עד כה בישראל. השנה, בימי ספירת הפרפרים הגדולה, דווח על 9 פרטים של זנב-סנונית הלימון ברחבי ישראל", אמרה בנימיני.
היא הוסיפה כי "מינים כמו כחלון הפלרגון וכחליל הציקס, שהובאו לארץ באופן לא טבעי, מוסיפים להרחיב את תפוצתם, ככל הנראה בעקבות צמחים פונדקאים נפוצים. תצפית מעניינת נוספת שנעשתה יום לאחר סיום הספירה היא של הספרית ביצות. זהו מין נודד שנעלם מישראל למשך 50 שנים, ובעשורים האחרונים התחיל להופיע שוב בישראל".
מאז החלה הספירה ב-2019 התקבלו 5,125 דיווחים, נמנו 72,944 פרטים – מתוכם 86 מיני פרפרים. ניתוח המגמות מצביע על כך שחלק מהשינויים בתפוצה ובשכיחות נובעים ממשטר הגשמים, שפע צמחי הפונדקאי ומגמות נדידה, בעוד שחלקם משקפים שיפור ביכולת הזיהוי של משתתפי הספירה.
כ-80% מהמשתתפים השנה היו חובבי טבע מנוסים, רבים מהם בגילי 40 ומעלה ואף 60 ומעלה. הנתונים נאספו באמצעות טפסים מקוונים, שהועברו לניתוח על ידי אגודת חובבי הפרפרים המפעילה גם את התוכנית הלאומית לניטור פרפרים, הפועלת לאורך כל השנה. מיזם הספירה מהווה הזדמנות לאסוף מידע בפיזור גאוגרפי רחב ולהעלות את המודעות למצב הפרפרים בישראל.
הספירה הבאה תתקיים החל מ-29 במרץ ועד 18 באפריל 2026, שוב סביב חג הפסח. הנתונים של כל שנה יחד עם נתונים משנים קודמות, נאספים ומסייעים בזיהוי מגמות ושינויים לאורך השנים. המידע נועד לאפשר תכנון דרכים להגנה על הפרפרים מהכחדה, להבנת השפעתם של שינויי האקלים על חיות הבר ומצב הטבע בארץ.
זהו מאמץ מרוכז לאיסוף נתונים הנערך בשיא עונת מעוף הפרפרים ומטרתו להשיג מידע נוסף על הפרפרים בנוסף למידע שנאסף בתוכנית הלאומית לניטור הפרפרים בישראל במסלולים קבועים לאורך השנה. ספירת הפרפרים מאפשרת את הרחבת מעגל המשתתפים, כך שכל אוהבי הטבע (לרבות מערכת החינוך) יכולים לקחת חלק בפעילות, ובכך להרחיב את מאגר הנתונים בפיזור גאוגרפי מירבי.
