תדמור (Palmyra) - עיר קדומה השוכנת בשטחה של סוריה - מהווה את אחד האתרים המפורסמים ביותר בשכנה מצפון-מזרח, בזכות המורשת יוצאת הדופן והשרידים הארכיאולוגיים שלה. העיר, שהוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1980, ספגה נזק משמעותי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, בעיקר לאחר כיבושה על ידי ארגון הטרור דאעש, לפני כעשור.
8 צפייה בגלריה
תיעוד אווירי של הרס התיאטרון הרומי בתדמור
(צילום: Russian Defense Ministry Press Service, AP)
המורדים הגיעו לתדמור בדצמבר 2024
לאחר שחרור סוריה ממשטרו של בשאר אסד בדצמבר אשתקד, צוות רב-תחומי ביצע מחקר בשטח העיר על מנת להעריך את המצב הנוכחי של המונומנטים הארכיאולוגיים ואזורי המגורים שמסביב, תוך השוואה למצבם לפני תחילת המרד בנשיא אסד ב-2011.
"מטרתנו הייתה להגביר את המודעות המקומית והבינלאומית כאחד, לגבי האיומים החמורים שמרחפים מעל מורשתה על תדמור", אמר הארכאולוג הסורי ד"ר אייסבר סברין, חבר מועצת המחקר הלאומית של ספרד שהיה אחד ממחברי הדוח, שלהכנתו סייעו בין היתר תושבי תדמור, ארכיאולוגים ופליטים שחזרו לאחרונה לעיר.
8 צפייה בגלריה
תיעוד אווירי של הרס הטטרפילון בתדמור
(צילום: Russian Defense Ministry Press Service, AP)
הדוח מדגיש אתגרים היסטוריים ועכשוויים כאחד, לרבות תקופות של דיכוי שלטוני על ידי חאפז אסד (2000-1971) ובנו בשאר אל-אסד (2024-2000), וכן נזקים הרסניים שנגרמו כאמור מאז כבש ארגון "המדינה האסלאמית" את העיר.
תדמור הוקמה בנווה מדבר והייתה בין ערי השיירות החשובות ששימשו סוחרים בנתיבי המסחר (דוגמת דרך המשי) - בעיקר בין האימפריה הפרתית לבין האימפריה הרומית. המבנים המתועדים והשרידים הארכאולוגיים של העיר משתרעים על פני כ-12 קמ"ר, כולל אזורים שנשרפו עד ליסוד. אחד מאותם אזורים הוא נווה המדבר אפקה (Efqa), שהשתרע על פני 4 קמ"ר, שבו נותרו העצים מיובשים ומתים.
כמה מבעלי המטעים שחזרו לאדמתם מנסים נואשות להציל את מה שעוד נותר מעצי הדקל והזית שלהם. 80% ממבני העיר הרוסים או נמצאים בסכנת קריסה, כשהשטח ממוקש ומלא בכלי נשק. שירותים בסיסיים כמו מים, חשמל, אינטרנט, חינוך ובריאות כמעט ואינם קיימים בקרב האוכלוסייה הסובלת מעוני קשה.
כ-10,000 בני אדם חזרו לעיר, כ-10% מ-100 אלף התושבים שחיו בה לפני פרוץ מלחמת האזרחים. מחברי הדוח תיעדו נזק ל-12 המונומנטים והאתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בשטחה של תדמור, כולל שרידים רומיים כמו התיאטרון והטטרפילון (מבנה מונומנטלי שבו ארבעה שערים או פתחים) שמתוארכים למאה ה-2, מחנה דיוקלטיאנוס מהמאה ה-3, טירת פח'ר א-דין אל-מעני מהמאה ה-13, עמק הקברים מהמאה ה-1 והמוזיאון הארכיאולוגי של פלמירה.
בעוד שעמודי הטטרפילון פוצצו והפכו לגל אבנים, מקדש בעל-שאמין, בן כ-2,200 השנים - שהוקדש לאל הכנעני בעל-שאמין, שהיה אל השמים השמי, ואחד משני האלים הראשיים של העיר תדמור - הוחרב עד ליסוד. גם בתיאטרון הרומי נמצאו סימנים שהעידו על הפצצת המבנה, אך גם כאלה שהצביעו על חפירות בלתי חוקיות של בוזזים.
גם המוזיאון הארכיאולוגי ספג נזקים קשים, בין אם על ידי אלה שפלשו לשטחו וניפצו את הפסלים שבו, ובין אם על ידי הפצצות אוויריות שהסבו נזק רב למבנה. המוזיאון אינו פעיל, אך שומרים מטעם מנהל העתיקות וכמה מתנדבים מקומיים מגינים עליו ללא תמיכה מהממשל החדש.
הזמינות של צוות נוסף להגנה ושימור המורשת בתדמור קשורה ישירות לחזרת אוכלוסייתה, אומרים מחברי הדוח. "העיר מתמודדת כיום עם אתגרים משמעותיים בשל ההרס שגרם הסכסוך האלים, שהוביל לעקירה מאסיבית של תושביה", נכתב בדוח, תוך שימת דגש על שיקום התשתיות והשטחים שראויים למגורי אדם. "בהיעדר יחידות דיור, שירותים חיוניים והזדמנויות כלכליות, חזרת האוכלוסייה תהיה מוגבלת, מה שיקשה על אנשי מקצוע ועובדים מקומיים להפנות את כל מרצם לשם שימור המורשת המקומית", הסביר ד"ר סברין.
בכך, מבקשים מחברי הדוח להעניק השראה עבור קהילות מקומיות ובינלאומיות כאחד, על מנת שיכירו באיומים העומדים בפני העיר, אשר מוזכרת גם במקורות היהודיים (בין היתר בהקשר של שלמה המלך), ובצורך לשיקום ושחזור האתר ההיסטורי, ששעון החול לא משחק לטובתו. "ממצאי הדוח מדגישים גם את הצורך הדחוף ליישום אסטרטגיות שיקום ובנייה מחדש עבור האתר הארכיאולוגי והעיר המודרנית, כדי להבטיח את שימור אחד מהאתרים החשובים בעולם, כמו גם את חזרתם של התושבים אליו", סיכם ד"ר סברין.
