סימנים על שלדים בני 4,000 שנים הובילו לחשיפה, שנשים שחיו בתקופת הברונזה בנוביה - חבל ארץ היסטורי לאורך עמק הנילוס, מאסואן שבמצרים בצפון ועד לחרטום שבסודן בדרום - נשאו סחורות וילדים צעירים על ראשן באמצעות רצועות בשם טאמפליינס (Tumplines) - רצועה הנכרכת סביב הראש ומשמשת בנשיאת משאות כבדים על הגב.
התגלית נחשפה בסודן, לאחר ניתוח שרידיהם של 30 אנשים (14 נשים ו-16 גברים) שנקברו בבית קברות מתקופת הברונזה הנובית. לאחת מהנשים, שהייתה בת 50 במותה ונמנתה על המעמד הגבוה, התגלו הסימנים הברורים ביותר המעידים על שימוש ברצועות על ראשן.
"זוהי ההוכחה הברורה והקדומה ביותר לכך שנשים השתמשו ברצועות אלו לשם נשיאת משאות עוד מתקופת הברונזה", אמר ל- Live Science חוקר הביו-ארכאולוגיה ד"ר ג'ארד קרבאיו-פרז, מהאוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה. קרבאיו-פרז חקר יחד עם עמיתיו את השרידים באתר שמרוחק כ-10 ק"מ צפונית לקרמה (Kerma), בירת ממלכת כוש העתיקה.
לאחר ניתוח של שרידי השלד, הצוות גילה שלנשים יש שחיקה רבה יותר באזורי הראש והצוואר מאשר לגברים, מה שמעיד על כך שהן נשאו משאות בעלי משקל עם רצועות. שרידי הנשים התאפיינו בשינויים ניווניים ספציפיים בחוליות עמוד השדרה הצווארי ובאזור הגולגולת, הקשורים לשימוש ממושך ברצועות המדוברות שמעבירות משקל מהמצח לגב העליון.
על כן, גולת הכותרת של המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Anthropological Archaeology הייתה שנשות קרמה וסביבתה, שהייתה מרכז עירוני צפוף עם מבני אחסון, מבנים פולחניים, מבשלות בירה, מאפיות וחומות הגנה - נשאו סחורות וילדים צעירים באמצעות רצועות.
טענה זו התחזקה נוכח ניתוח שערכו החוקרים לאמנות עתיקה מקברי השושלת ה-18 במצרים העתיקה, שמתארת את תושבי נוביה מאותה העת, שבה ניתן להבחין בבירור בשימוש שעשו הנשים ברצועות לשם נשיאת משאות, כשרצועות הראש היו מחוברות לסל וממוקמות באזור המצח.
4 צפייה בגלריה
דוגמאות לשימוש ברצועות ראש
(צילום: Visual Photos, Journal of Anthropological Archaeology)
כאמור, על שרידיה של אישה אחת, התגלו הסימנים הברורים ביותר לשימוש באותן רצועות. "אותה אישה חיה מתישהו בין השנים 2600 ל-2000 לפנה"ס", אמרה ל-Live Science הארכאולוגית ד"ר שרה שריידר, מאוניברסיטת ליידן, שנמנתה על צוות המחקר. "למרות שזהותה של האישה איננו ידוע, פריטי היוקרה שנקברו לצידה - מניפה בעלת נוצות יען וכרית עור - מעידים על כך שהיה לה מעמד חברתי שונה".
עם זאת, סימני הבלאי על עצמותיה מעידים על כך שאותה אישה, למרות ההערכות לגבי מעמדה, נאלצה לשאת משאות כבדים על ראשה. בנוסף, ניתוח איזוטופי של שרידיה מצביע על כך שהיא לא התגוררה באזור שבו נערכו החפירות, אלא צפונית לבית הקברות, אבל עדיין בתוך ממלכת כוש. החוקרים מציינים כי למרות השנים שחלפו, בעידן המודרני עדיין משתמשים ברצועות הראש, באזורים הכפריים של אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית.
