מסורת ההצטיינות נמשכת
ד”ר אליעד פרץ, החוקר הישראלי במרכז גודרד של סוכנות החלל האמריקנית, נאס”א, יקבל השנה מדליית הצטיינות נוספת על עבודתו. פרץ, שמוביל כמה פרויקטים מחקריים בסוכנות, התבשר כי תוענק לו מדליה על הישגים יוצאי דופן בתחום הטכנולוגיה לשנת 2024. זאת לצד מדלייה קבוצתית על הישג צוותי, שתוענק לצוות הפרויקט ORCAS-KECK-LCRD שפרץ מוביל. הפרויקט מאפשר לכייל טלסקופים קרקעיים לפי אות לייזר שנשלח מלוויין, וכך לנטרל את העיוותים התצפיתיים שגורמת האטמוספרה, ולקבל תמונות חדות הרבה יותר.
בין הפרויקטים האחרים שהוא מוביל נמצאים פיתוח מכ”ם לייזר (LiDAR), לחלליות שמיועדות לנחות על הירח, וכן למשימת Dragonfly שאמורה לנחות על טיטאן, הירח הגדול של כוכב הלכת שבתאי; שיגור של לוויינים זעירים למסלול ייחודי (GTO) לחקור את חגורות ון אלן – החגורות שנוצרות בזכות השדה המגנטי של כדור הארץ ומגינות עלינו מפני קרינה שמקורה בחלל העמוק; ופיתוח של טלסקופ על-סגול, לאפיון הפעילות של שמשות אחרות שיש להן כוכבי לכת.
4 צפייה בגלריה
מדליות עם משמעות מיוחדת. פרץ לצד שלוש ממדליות ההצטיינות שקיבל בשנים קודמות על עבודתו בסוכנות החלל
(צילומים: באדיבות אליעד פרץ)
זאת הפעם הרביעית בחמש השנים האחרונות שפרץ מקבל מדליית הצטיינות בסוכנות החלל. המדליות האלה מוענקות כל שנה לעשרות עובדים, אבל בודדים – אם בכלל – רשמו רצף כזה. בשנת 2023 הוא קיבל מדליה על הישגים הנדסיים יוצאי דופן, ב-2022 מדליה על הישגים יוצאי דופן, ובשנת 2020 מדליית הצטיינות לעובדים בתחילת הקריירה. זאת לאחר שקיבל שני פרסי הצטיינות אחרים באותה שנה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
בדרך לחיסון ישראלי נגד מחלת הדֶּבֶר
אופנה של שימפנזים
לחשוב מהר, לחשוב לאט
“זה כבוד גדול בשבילי לקבל את המדליות האלה. ההכרה היא לא שלי בלבד, אני בר-מזל להיות מוקף בצוות יוצא מגדר הרגיל, במשפחה אוהבת ובעמיתים מסורים במרכז גודארד, בטלסקופ קק ובצוות הלוויין LCRD. כל אחד מהם שותף לרגע הזה ולעבודה שאיפשרה אותו”, אמר פרץ לאתר מכון דוידסון. “לשתי המדליות, האישית והקבוצתית, יש משמעות מיוחדת בשבילי, כי הפרויקטים שאני עובד עליהם מתווים את הנתיב לסוג חדש של משימות חלל ולמדע פורץ דרך”.
ההודעה על הפרסים הגיעה דווקא בשבוע קשה לסוכנות החלל, לאחר שבסוף השבוע שעבר הודיעה הנהלת נאס”א שכמעט 4,000 מכ-18,000 עובדיה צפויים לעזוב במסגרת תוכנית של הממשל לעידוד ההתפטרות. זאת על רקע כוונת הממשל לקצץ כמעט רבע מתקציבה של סוכנות החלל לשנת התקציב 2026. על פי ההודעה קרוב ל-800 מהמפוטרים הביעו נכונות לעזוב את הסוכנות כבר בסבב הראשון.
“ברמה האישית זה גם זמן לחשוב על הדברים”, אומר פרץ בהקשר זה. “לעצור, לנשום, להתחבר מחדש ולהתכונן לפרק הבא, של הרפתקאות מוכרות וחדשות”.
צוות חדש וחיידקים ישראלים
חברת ספייס אקס אמורה לשגר הערב (יום ו') לקראת 19:00 שעון ישראל את צוות האסטרונאוטים הבא לתחנת החלל הבין-לאומית, השיגור תוכנן לחמישי בערב, אך נדחה עקב סערה באזור אתר השיגור בפלורידה.
זהו הצוות ה-11 במספר שמשוגר מארצות הברית מאז שהחברה החלה להטיס אסטרונאוטים עבור סוכנות החלל ב-2020. הוא כולל שני אסטרונאוטים של נאס”א, המפקדת זינה קרדמן (Cardman), שזו טיסתה הראשונה לחלל, והאסטרונאוט הוותיק מייקל פינקי (Fincke), בן 58, שיגיע לתחנת החלל בפעם הרביעית. חברי הצוות האחרים הם האסטרונאוט היפני קימיה יוי (Yui), בטיסת החלל השנייה שלו, והקוסמונאוט הרוסי אולג פלטונוב (Platonov), שזה יהיה ביקורו הראשון מחוץ לאטמוספרה. הצוות אמור להגיע לתחנת החלל בשבת, ולשהות בה חצי שנה. הם יחליפו את הצוות ששוהה בתחנה מחודש מרץ, ויחזור לכדור הארץ לאחר כמה ימי חפיפה.
4 צפייה בגלריה
מוכנים לצאת למסע. מימין: יוי, קרדמן, פינקי ופלטונוב בהכנות לקראת השיגור לתחנת החלל הבינלאומית
(צילום: NASA)
אחד הניסויים שהצוות החדש אמור להביא עמו לתחנת החלל הוא ניסוי של המרכז הרפואי שיבא, לבדיקה כיצד תנאי מיקרו-כבידה בחלל משפיעים על יכולתם של כמה מיני חיידקים לגרום למחלות ועל עמידותם לאנטיביוטיקה. הניסוי של המעבדה לחקר מחלות זיהומיות וזרוע החדשנות של שיבא יתבצע במעבדה ניידת סגורה, שפיתחה החברה האמריקנית Space Tango. מפעילי הניסוי שולטים במעבדה מרחוק, והם יוכלו לשנות את תנאי הגידול של החיידקים לפי צרכי הניסוי.
בסיום הניסוי יוקפאו החיידקים ויוחזרו לכדור הארץ, לניתוח השינויים המולקולריים וביטוי הגנים שלהם. החוקרים, בהובלת פרופ’ אוהד גל-מור משיבא, ישוו את ביטוי הגנים של החיידקים בחלל לזה שנצפה אצל חיידקים ששהו בתנאים זהים בכדור הארץ, כך שההבדל היחיד ביניהם הוא תנאי הכבידה.
כישלון אוסטרלי
חברת החלל האוסטרלית גילמור (Gilmour) נכשלה בניסיון הראשון שלה לשגר טיל אוסטרלי מאדמת אוסטרליה למסלול סביב כדור הארץ. הטיל אריס (Eris) מיועד לשאת לוויינים קטנים ובינוניים, עד מסה של 215 קילוגרם, למסלול מסונכרן-שמש, כלומר מסלול שעובר מעל הקטבים ומאפשר ללוויין לעבור מעל אותם אזורים כשהשמש באותה זווית. לאחר כמה חודשים של דחיות עקב אילוצי מזג אוויר ותקלות טכניות, שוגר הטיל ביום רביעי השבוע מבסיס החלל של החברה סמוך לבאוון (Bowen) שבצפון מזרח אוסטרליה. אלא שהטיסה היתה קצרה. הטיל, שגובהו כ-23 מטרים, התרומם לגובה כמה מטרים, נתקע באוויר, ריחף מעט הצידה, התרסק סמוך לכן השיגור ועלה בלהבות אחרי 14 שניות בלבד באוויר.
(השיגור הכושל)
כמקובל במקרים כאלה, החברה מיהרה להציג את הניסוי כהצלחה. “ההתרוממות מכן השיגור והתחלת טיסה הם צעד גדול לכל טיל חדש”, אמר מנכ”ל החברה, אדם גילמור. “זה היה הניסוי האמיתי הראשון של הטיל שלנו, של מערכת ההנעה ושל בסיס החלל – והוא הראה כי הרבה ממה שבנינו אכן מתפקד היטב”. החברה עצמה הדגישה כי לא היו נפגעים ולא נגרם נזק סביבתי. “הנתונים בידינו והעיניים נשואות לטיסת הניסוי השנייה”, נאמר בציוץ של החברה. עדיין לא פורסם מועד לשיגור של טיסה זו.
חברת גילמור, שהוקמה לפני עשור וכיום מעסיקה כמאתיים עובדים, עוסקת גם בפיתוח וייצור לוויינים, והלוויין הראשון שלה, ElaraSat, שוגר בחודש שעבר בטיל של ספייס אקס מארצות הברית. זהו לוויין צילום שנועד לנטר איכות מקורות מים, אבל הפלטפורמה יכולה לשמש גם לייעודים נוספים.
פקיסטן מתבוננת מלמעלה
פקיסטן התחדשה השבוע בלוויין חישה מרחוק, שסין בנתה ושיגרה עבורה. הלוויין PRSS-01 שוגר בהצלחה מבסיס החלל שיצ’אנג (Xichang) על גבי טיל קואיז’ו A-1, ונכנס בהצלחה למסלולו. על פי הדיווחים הרשמיים זהו לוויין לשימוש אזרחי, שנועד לסייע למדינה להתמודד טוב יותר עם אסונות טבע כמו שטפונות ורעידות אדמה. בשיגרה הוא אמור לסייע למעקב אחר מצב החקלאות ושינויים סביבתיים, וכן לסייע לרשויות המדינה לנהל תשתיות ולתכנן פיתוח שטחים. הלוויין החדש הצטרף לכמה לוויינים פקיסטנים פעילים בחלל, כולל לוויין תקשורת גדול שגם אותו סין בנתה ושיגרה עבורה בשנה שעברה.
4 צפייה בגלריה
עוד נדבך בקשרים המדעיים והטכנולוגיים ההדוקים בין סין לפקיסטן. שיגור הלוויין PRSS-01 מסין השבוע
( צילום: CNSA)
הדמיה עם בינה מלאכותית
החברה הישראלית סים דוט ספייס מספקת שירותי סימולציה דינמית למערכות אוטונומיות, בהן לוויינים, חלליות וכלי טיס לא מאוישים. לאחרונה פיתחה החברה מערכת בינה מלאכותית, המאפשרת לקצר במידה ניכרת את ייצורן של מערכות סימולציה כאלה. לפני שבונים בפועל לוויין, חללית, או מערכת דומה, בוחנים אותם במערכת סימולציה – מערכת מחשב שמדמה את תפקודו של כל רכיב במערכת ובוחנת את התנהגותם ותפקודם יחד במגוון תנאים ותרחישים. הסימולציה מסייעת גם בתכנון הסופי של המערכת, ובבחירת הרכיבים המתאימים לה. לאחר מכן מגיע שלב “המעבדה ההיברידית”, שבו משלבים בסימולציה רכיבי חומרה אמיתיים, כמו חיישנים, סוללות, מנועים ועוד, ובודקים כיצד הם מתפקדים ומתממשקים עם רכיבים אחרים ועם המערכת כולה.
“פרויקטים כאלה לוקחים בדרך כלל כמה שנים, אבל בזכות המערכת הזו אנו עושים בשעות אחדות עבודה של כמה חודשים”, אמר למכון דוידסון אסף לוין, המנכ”ל והבעלים של החברה. “שילבנו את הטוב מכל העולמות: התשתית שאנו עובדים עליה כבר כמה שנים, וכוללת מודלים של כל סוגי הרכיבים בחלל ובתעופה, עם מערכת בינה מלאכותית שאימנו איך להשתמש בתשתית שלנו לפתח סימולציה, על בסיס המודלים שהשקענו שנים בפיתוח ובתיקוף שלהם. הבינה המלאכותית לא נוגעת במודלים עצמם, אלא עושה את האינטגרציה ביניהם”.
לפיתוח הזה, אומר לוין, יכולה להיות גם משמעות ביטחונית. “זירות הלחימה הופכות יותר ויותר לזירות של מערכות אוטונומיות ורובוטיות, כמו כלי טיס לא מאוישים. קצב ההתפתחויות מטורף, גם אצל האויב וגם אצלנו. מחזור הפיתוח של מערכות כאלה לוקח שנים, וכדי לעמוד בקצב חייב להיות איזה שינוי פרדיגמה. שילוב של בינה מלאכותית יכול להיות השינוי הזה, שיביא את המערכות לרמה מבצעית בזמן קצר הרבה יותר”.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
