רכסים, כמויות אדירות של קרח וגם נורת אזהרה אחת, שאותה כדאי לקחת בחשבון. פרויקט בשם Bedmap3 נועד למפות וליצור מערכי נתונים חדשים על טופוגרפית היבשת החמישית בגודלה, הלא היא אנטארקטיקה. במשך יותר משישה עשורים נאסף מידע על יריעת הקרח האנטארקטית, לרבות מה שמתחתיה. הנתונים נאספו על ידי שימוש במטוסים, לוויינים, ספינות ואפילו מזחלות רתומות לכלבים.
כעת, הושג מיפוי חדש ויוצא דופן מסוגו, שפורסם בכתב העת Scientific Data. המפה החדשה מעמיקה אל מתחת למעטה הלבן שמכסה את היבשת שבה נמצא הקוטב הדרומי של כדור הארץ - וחושפת את המיקומים הנסתרים של ההרים הגבוהים ביותר והקניונים העמוקים ביותר שנמצאים בשטחה.
3 צפייה בגלריה
תובנות חדשות שהושגו לגבי הטופוגרפיה של אנטארקטיקה, באמצעות פרויקט המיפוי Bedmap3
(איור: Scientific Data)
מדובר בכלי חיוני להבנת האופן שבו מושפעת אנטארקטיקה מהאקלים המתחמם, מכיוון שהוא מאפשר למדענים לחקור את האינטראקציות בין מעטה הקרח לשכבת הסלע שנמצאת תחתיו. הנתונים מלמדים כי השטח הכולל של קרח ביבשת נאמד ב-13.63 מיליון קמ"ר (כולל מדפי הקרח), עובי ממוצע של קרח נאמד ב-2,148 מטר (ללא מדפי הקרח) וב-1,948 מטר (כולל מדפי הקרח).
עם זאת, המיפוי החדש גם מספק נתון נוסף מרתק, אך מעורר דאגה: אם כל הקרח באנטארקטיקה יימס, כתוצאה ממגמת ההתחממות הגלובלית שהולכת ומחמירה ושינויי האקלים שהופכים קיצוניים מעת לעת, הרי שגובה פני הים יעלה בלא פחות מ-58 מטר.
תיקון אחד בולט שעולה מהמפה החדשה, הוא המקום שבו עובי הקרח הוא הרב ביותר. סקרים קודמים הצביעו על אגן אסטרולב (Astrolabe) שבארץ אדלי (Adélie) שמהווה חלק מקו החוף האנטארקטי. כעת, המצב השתנה וניתוח נתוני המיפוי מגלה שהמקום עם עובי הקרח הרב ביותר נמצא בקניון ללא שם - ב-76.052° דרום, 118.378° מזרח - בארץ וילקס (Wilkes), אזור יבשתי גדול במזרח אנטארקטיקה, שבו עובי הקרח נאמד ב-4,757 מטר (יותר מפי 15 מגובהו של מגדל השארד, גורד השחקים הגבוה ביותר בבריטניה).
"מדובר במידע הבסיסי שעומד בבסיס המודלים הממוחשבים שבהם אנו משתמשים כדי לחקור כיצד הקרח ינוע וישתנה על פני היבשת עם עליית הטמפרטורות", אמר ד"ר האמיש פריצ'רד, חוקר קרחונים מהסקר האנטארקטי הבריטי ואחד מבכירי מחברי המחקר שכולל את המיפוי החדש. זהו הניסיון השלישי במספר ליצירת תמונות מפורטות של מצע הסלע האנטארקטי. אחד היתרונות שהושגו באמצעות המיפוי החדש, שסייע לחוקרים להגיע לממצאים רבי הערך, הוא מספר יותר מכפול של נקודות הנתונים, ביחס למספר הקודם שהושג (82 מיליון).
פערי ידע גדולים מולאו על ידי סקרים אחרונים שנערכו במזרח אנטארקטיקה, כולל סביב הקוטב הדרומי, לאורך חצי האי האנטארקטי וקווי החוף של מערב אנטארקטיקה, ובהרים הטראנס-אנטארקטיים שמפרידים בין מזרח למערב אנטארקטיקה. קווי המתאר של עמקים עמוקים מיוצגים טוב יותר. כך גם המקומות שבהם הרים סלעיים מבצבצים מבעד למעטה הקרחוני.
קרחון בגודל גוש דן התנתק מאנטארקטיקה
נתוני הלוויין העדכניים ביותר גם תיעדו בצורה מדויקת יותר את הגובה והצורה של מעטה הקרח ואת עובי מדפי הקרח הצפים בשולי היבשת.
המפה גם מספקת תיעוד חדש ונרחב של "קווי הקרקוע" - קו הגבול בין מדף הקרח הצף לבין הקרח היבשתי (שנשען על סלע) שמזין אותו. כאשר קו זה נסוג לאחור, נוספים מים לאוקיינוס ופני הים עולים. "מתברר שיריעת הקרח האנטארקטית עבה יותר ממה שידענו. יש לה נפח גדול יותר של קרח, שמתבסס על מצע סלעי שקיים מתחת לפני הים. זה עלול להגביר את המסת הקרח מכיוון שמי האוקיינוס החמים חודרים תחת מעטה הקרח וממיסים אותו בהדרגה מלמטה. פרויקט המיפוי Bedmap3 מוכיח שאנטארקטיקה קצת יותר פגיעה ממה שחשבנו בעבר", אמר ד"ר פיטר פרטוול, מומחה למיפוי מהסקר האנטארקטי הבריטי ומחבר שותף למחקר.
