מטמון נדיר של 22 מטבעות ברונזה בני יותר מ-1,600 שנה התגלה בחלל קטן בעומקה של מערכת מסתור תת קרקעית מתחת ליישוב הקדום חורבת חוקוק שבגליל התחתון. המטמון נחשף בחפירה ארכיאולוגית משותפת לרשות העתיקות והמכללה האקדמית צפת, כחלק מהכשרת האתר לציבור בשיתוף פעולה עם קרן קימת לישראל.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
"דומה שהמטמינים תכננו היטב את מקום המחבוא של המטמון, בתקווה לחזור אליו כשיעבור זעם", אמרו החוקרים אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופ' ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת. "המטבעות התגלו בתוך בור שנחצב במכוון בסופה של מחילה צרה ומפותלת".
לדברי החוקרים, מערכת המסתור בחוקוק שימשה, ככל הנראה, את יהודי המקום בתקופת המרד הגדול (66 - 70 לספירה) ולאחר מכן הוכשרה ושוכללה כהכנה למרד בר-כוכבא (132–136 לספירה). מטבע הדברים, כשהתגלה המטמון, ציפו החוקרים כי הוא יתוארך לימים אלה של המרידות - אלא שלהפתעתם, על המטבעות הופיעו דמויותיהם של הקיסרים קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון.
שני הקיסרים האלה שלטו בתקופתו של מרד מאוחר יותר - מרד גאלוס (351–352 לספירה), שהיה המרד היהודי האחרון בשלטון הרומי. "הדבר מלמד, כי מאות שנים לאחר שהמחילות נחצבו, נעשה בהן שימוש מחודש", אומרים החוקרים. "המטמון מספק - כנראה, עדות ייחודית לכך שמערכות המסתור שימשו בעת מצוקה נוספת - בימי מרד גאלוס - מרד שהעדויות ההיסטוריות על קיומו דלות".
ברשות העתיקות אמרו כי מתחם מערכת המסתור בחוקוק הוא מהגדולים והמורכבים ביותר מסוגם בגליל. הוא כולל סדרת חללים תת-קרקעיים המקושרים במעברים צרים ומחילות מפותלות. המערכת נחפרה ונחקרה ברובה בשנים 2019 עד 2023.
לדברי החוקרים ברגר ופרופ' שבטיאל, "מטמון המטבעות מימי מרד גאלוס, שנמצא חבוי בעומק במערכת המסתור בחוקוק, מצטרף לממצאים נוספים באתר המלמדים על ימי המצוקה ותקופות המשבר שעברו על יהודי חוקוק והגליל במהלך התקופה הרומית בארץ ישראל. לשמחתנו, אנחנו יודעים כי מעט לאחר מרד זה - ככל הנראה עם סיומה של תקופת המצוקה, הוקם על ראש הגבעה בית כנסת מפואר עם פסיפסים מרהיבים, והיישוב במקום חווה עידן של שגשוג ארוך שנים".
המטבעות התגלו כחלק מפרויקט חינוכי-קהילתי נרחב שמתקיים בחוקוק, שבו משולבים תלמידים בוגרים, סטודנטים מהמכללה האקדמית צפת, מתנדבים ממועדון שוחרי מערות, חיילים ותושבים מהאזור בחפירה באתר. "לשמחתנו, המתנדבים הרבים שחופרים את מערכת המסתור, הם אלו שזכו לגלות את המטמון החשוב ולחוות את רגע ההתרגשות הגדול של הגילוי", סיפרה ד"ר עינת עמבר-ערמון, מנהלת המרכז הארכאולוגי – קהילתי בצפון של רשות העתיקות.
שר המורשת, עמיחי אליהו, התייחס לתגלית: "גילוי מטמון המטבעות הנדיר במערכת המסתור בחוקוק הוא עדות חיה לנחישותם של יהודי הגליל ולמאבקם המתמשך לשמור על זהותם גם בימי מצוקה קשים תחת השלטון הרומי. ממצאים מסוג זה מחברים אותנו באופן בלתי אמצעי אל חייהם של אבותינו, ומזכירים את עומק השורשים ההיסטוריים שלנו כאן".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הוסיף: "רשות העתיקות רואה באתר חוקוק, על כל תגליותיו, פרויקט דגל, שיהווה אבן שואבת לתיירים מהארץ ומהעולם. בשנים האחרונות מנהלות כאן רשות העתיקות וקק"ל פעולות חפירה ושימור נרחבות בשיתוף עם הקהילה המקומית, ויחד אנו פועלים כדי שהציבור כולו יוכל ליהנות מצפונות האתר".
מנהל מרחב צפון בקק"ל, שלי בן ישי, אמר: "לאור ממצאי החפירות והפוטנציאל הגדול הטמון באתר חוקוק, קרן קימת לישראל מקדמת עריכת תכנית מפורטת ותכנון פיתוח האתר והפיכתו לאתר ייחודי מנוהל מוסדר לקליטת קהל בנושא תיירות ארכיאולוגית בארץ ובעולם. אתר חוקוק מהווה מודל לשיתוף פעולה בין טבע, תיירות וארכיאולוגיה, בשיתוף רשות העתיקות והמועצה האזורית עמק הירדן".
התגלית תוצג לראשונה היום (ה') בכנס "בין יוספוס לאוסביוס" המתקיים במכללה האקדמית כנרת. פרסום מדעי ראשון של המטמון יראה אור בגליון הקרוב של כתב העת INR של החברה הנומיסמטית
