ממצא ארכיאולוגי נדיר נחשף בעיר העתיקה סוסיתא שליד הכינרת: 97 מטבעות מזהב טהור ועשרות חלקי עגילי זהב משובצים פנינים, אבנים חצי יקרות וזכוכית, נחשפו בחפירות ארכאולוגיות שעורכים חוקרים מאוניברסיטת חיפה. מדובר במטבעות בני 1,400 עד 1,500 שנה.
מטמון מטבעות התגלה בגן הלאומי סוסיתא
(צילום: מיכאל אייזנברג, אוניברסיטת חיפה)
ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן והחוג לארכיאולוגיה בבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, מנהל שותף למשלחת החפירות בגן הלאומי סוסיתא שבניהול רשות הטבע והגנים, אמר: "זהו אחד המטמונים המרכזיים מהתקופה הביזנטית, שהתגלו ביבשה בישראל. הייחוד שבו הוא השילוב בין תכשיטים למטבעות זהב מתקופות של קיסרים שונים. בנוסף, על חלק מהמטבעות נמצאו אף שאריות אריג, שריד לשקיק הבד שבו הוטמן המטמון".
בין המטבעות נמצא פריט נדיר במיוחד: טרמיסיס שהוטבע כנראה בקפריסין בסוף שנת 610 בידי הקיסר הרקליוס האב ובנו, במהלך המרד בקיסר פוקאס. החוקרים אמרו כי זהו רק המטבע השני מסוגו שנמצא אי פעם בארץ. "מדובר בממצא נדיר שמוסיף נדבך חשוב להבנת ההיסטוריה הפוליטית והכלכלית של התקופה.", הסביר ד"ר דני שיאון, נומיסמט (עוסק במחקר הכסף ועברו ההיסטורי) במשלחת החפירה.
המטמון נתגלה בסוף יולי 2025 באופן מקרי. אדי ליפסמן, מפעיל מגלה מתכות המתלווה למשלחת, עבר בסמוך לאבן גדולה ומכשירו החל לאותת על ממצא מתכת. עם נפילת האבן בין שני קירות התגבר האות, וכעבור זמן קצר החלו להיחשף מטבעות זהב בזה אחר זה מתוך החתך הארכאולוגי.
7 צפייה בגלריה


אצבעו של אדי מורה על מטבע זהב, המציץ מתוך העפר
(צילום: ד"ר מיכאל אייזנברג, אוניברסיטת חיפה)
"המכשיר השתגע, לא האמנתי - מטבעות זהב החלו להיחשף בזה אחר זה", סיפר ליפסמן בהתרגשות. החוקרים המתינו עם פרסום התגלית בכדי לוודא כי אין כל ממצא נוסף באזור ולאחר סיומו של השלב הראשוני של המחקר.
המטמון כולל 97 מטבעות זהב ותכשיטים עדינים. חלק מהמטבעות הם סולידוס בעריך מלא, אך נמצאו גם חצאים (סמיסיס) ושלישים (טרמיסיס). הם מתוארכים מימי הקיסר יוסטינוס הראשון (518–527 לספירה) ועד לימי ראשית שלטונו של הקיסר הרקליוס (610–613 לספירה).
7 צפייה בגלריה


צידו הקדמי של מטבע זהב, המציג את דיוקנו של הקיסר הרקליוס
(צילום: ד"ר מיכאל אייזנברג, אוניברסיטת חיפה)
"הזהב הוא מתכת אצילה וכשאתה מוצא מטבעות ותכשיטים בני כ־1,400 שנה שנראים כחדשים, זו חוויה נדירה", אמר ד"ר איזנברג. ד"ר ארלטה קובלבסקה, המנהלת גם היא את החפירה, הוסיפה: "העגילים הם ההפתעה הגדולה מבחינתי. צורפות עדינה המשלבת אבנים חצי יקרות ופנינים – אני מקווה שצורפים בני זמננו ישחזרו את היופי הזה".
העיר העתיקה סוסיתא, הצופה על הכנרת ממזרח, הייתה בתקופה הביזנטית מרכז נוצרי חשוב ומושב בישוף ובו לפחות שבע כנסיות פעילות. היא נחפרת זו השנה ה-26 בידי משלחת החפירות של אוניברסיטת חיפה בראשות ד"ר איזנברג וד"ר קובלבסקה. בשנים האחרונות חשפו החוקרים שרידים בזיקה לכיבוש הססאני, בהם שריפת כנסיית המרטיר תיאודורוס, שהובילה להשערה כי ייתכן שגם יהודי האזור נטלו חלק באירועי המרד נגד השלטון הביזנטי לצד הצבא הססאני.
ד"ר דרור בן-יוסף, ארכיאולוג וממונה המורשת במחוז צפון מרשות הטבע והגנים, התייחס גם הוא לתגלית: "גן לאומי סוסיתא הוא הר של הפתעות בגובה של 1,000 שנות היסטוריה. חפירת האתר שפכה אור חדש ומפתיע על העולם הפגאני והנוצרי כאחד. סיפורה של סוסיתא מלמד על הזרמים ותתי הזרמים התרבותיים והדתיים שנכחו בארץ במקביל ועל הרב-גוניות של תושביה. כדי להבין את מורכבות השטח לפני כ-1,400 שנה, די בלהעפיל להר סוסיתא ולהביט מערבה לעבר טבריה – העיר היהודית. בשעה שבסוסיתא התפתחה קהילה נוצרית עשירה סביב שבע כנסיות, קיימו תושבי טבריה אורח חיים יהודי שמרכזו בתי הכנסת".







