זה היה אחד מהרגעים ההיסטוריים והחשובים ביותר בתולדות האנושות, בטח בכל הקשור לחקר החלל. רגע היסטורי וחשוב, אבל לא הכי חשוב. הרגע הכי חשוב התרחש כחצי שעה קודם לכן כשניל ארמסטרונג ירד מהחללית והפך לאדם הראשון שדרך על אדמת הירח.
אז באז אולדרין אמנם היה "רק" האדם השני שדרך על פני הירח, אבל האופן שבו עשה זאת והדרך שבה התייחס לכך שנים לאחר מכן, מתמצתים היטב את אופיו המיוחד. אולדרין זחל החוצה, סגר אחריו את הדלת והזכיר לעצמו בהומור שלא לנעול אותה, כדי שלא ייתקעו בחוץ. הוא ירד בסולם, בעוד ארמסטרונג תיעד אותו מהקרקע. ואז באמצע הדרך, ללא שום הסבר נראה לעין, הוא פתאום נעצר. באוטוביוגרפיה שלו הוא הסביר את הפאוזה המוזרה: "הייתי צריך להשתין".
הנחיתה על הירח ב-20 ביולי 1969
(צילום: נאס"א)
עניין "האדם השני על הירח" רדף את אולדרין במשך רוב חייו, הוא תמיד נשאל על כך וזכה להרבה פחות תהילה מארמסטרונג שנחשב לאסטרונאוט המפורסם בהיסטוריה. עם השנים אולדרין, בן ה-95 כיום, למד להתייחס לכך בהומור. כך למשל כשביקר בירושלים ב-2015, למרות גל פיגועים שחוותה בירתנו באותם ימים, הוא הצחיק את הקהל כשאמר: "ארמסטרונג יצא ראשון כי הוא היה קרוב יותר לדלת".
בזמן אמת עם זאת, היריבות והתחרות בין השניים על התפקיד ההיסטורי הייתה עזה. איתי נבו ממכון דוידסון לחינוך מדעי סיפר בכתבה שפורסמה גם ב-ynet כי אולדרין טען שהוא צריך לעשות זאת, כפי שבמשימות ג'מיני, תוכנית החלל שקדמה לאפולו ולנחיתה על הירח, הטייס היה זה שיצא להליכת חלל, בעוד המפקד נותר בחללית. אלא שלמרות ההתנגדות הקולנית של אודלרין, בנאס"א סברו כי הכבוד להיות האדם הראשון על הירח מגיע למפקד המשימה.
עניין "האדם השני על הירח" רדף את אולדרין במשך רוב חייו, הוא תמיד נשאל על כך וזכה להרבה פחות תהילה מארמסטרונג. עם השנים אולדרין, בן ה-95 כיום, למד להתייחס לכך בהומור
הנימוק הרשמי להחלטה היה שהמפקד הוא הקרוב יותר לפתח של רכב הנחיתה הצפוף, והחלפת מקום תהיה בלתי אפשרית. בפועל מדובר היה בעניין תדמיתי-תקשורתי. בנאס"א ידעו כי האדם הראשון שידרוך על הירח יזכה למירב תשומת הלב התקשורתית ולכן העדיפו להציב בפרונט את ארמסטרונג השקט, השקול והממלכתי על פני אולדרין האימפולסיבי והקולני.
ביס מלחם הקודש לפני הנחיתה
באז אולדרין נולד ב-20 בינואר 1930, בעיר מונטקלייר שבניו ג'רזי. הוא סיים את לימודיו בתיכון בעיר, הוא קיבל תואר ראשון במדעים בשנת 1951 מהאקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט. לאחר ששירת כטייס בצבא האמריקני, בין היתר במלחמת קוריאה, שם הפיל שני מטוסי מיג 15 - הוא קיבל תואר דוקטור במדעי האסטרונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בקיימברידג'. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ב"הנחיות למפגש מאויש במסלול", כלומר במפגש בין חלליות שבהן אסטרונאוטים בחלל.
אולדרין היה בין חברי הקבוצה השלישית של אסטרונאוטים שנבחרו על-ידי נאס"א באוקטובר 1963. ב-11 בנובמבר 1966 הוא והמפקד ג'יימס לוול שוגרו לחלל במסגרת משימת "ג'מיני 12" לטיסה בת ארבעה ימים, שהביאה לסיומו המוצלח של תוכנית ג'מיני. אולדרין קבע שיא חדש בפעילות חוץ-רכבית (EVA), כאשר שהה חמש שעות וחצי מחוץ לחללית וגם צילם את סלפי החלל הראשון בהיסטוריה.
אולדרין היה גם זה שפיצח עבור נאס"א מספר נקודות קריטיות בנוגע להליכה בחלל שעד לטיסה שלו ב-1966 נחשבה לבעייתית. בזכותו הותקנו למשל ידיות אחיזה בצד החיצוני של החללית. הוא גם זה שהציע לאמן אסטרונאוטים בבריכה, דבר שהיום נראה מובן מאליו.
ב-20 ביולי 1969, רגע לפני שירד אל אדמת הירח במסגרת משימת אפולו 11, הוא ניצל את הזמן לקיום טקס פרטי של אכילת לחם הקודש: הוא שלף מתיקו גביע יין קטן ופת לחם, שקיבל מהכומר שלו טרם השיגור.
במקור הוא התכוון לבצע את הטקס בשידור חי. ואולם נאס"א ספגה ביקורת חריפה מגורמים אתאיסטים בעקבות קריאת הפסוקים במשימת אפולו 8, על שהיא עושה שימוש בתקציב המדעי לפעילות דתית, ואולדרין התבקש בעדינות להצניע את העניין. הוא רק אמר בקשר כי הוא מבקש מכל המאזינים לקחת רגע לעצמם ולחשוב על ההישג הגדול, וביצע בדממה את טקס שתיית היין ואכילת הלחם, בעוד ארמסטרונג מביט בו - משועשע מעט.
מהירח לטיפה המרה
כמו יתר חבריו למשימת אפולו 11, אולדרין לא חזר יותר לחלל. פרישתו מנאס"א ב-1971 הובילה לתקופה החשוכה בחייו. הוא חזר לחיל האוויר ומונה לפקד על בית הספר לטייסי ניסוי ואף שלא היה טייס ניסוי בעצמו.
אלא שמספר חודשים לאחר מכן הוא עזב את התפקיד כשברקע התמכרות לאלכוהול ודיכאונות מהם סבל. ב-CNN דווח כי ההתמכרות לטיפה המרה הובילה לאשפוזו בבית חולים בסן אנטוניו. האיש שדרך על הירח מצא את עצמו מתזז בין עבודות זמניות כדי להתפרנס, בין השאר הוא שימש כסוכן מכירות של מכוניות.
אולדרין מצא בסופו של דבר את הדרך החוצה מהבור הזה. בהמשך חייו הוא עסק בתכנון טילים, במחקר של מעמקי הים ובנאומים למען הפרטת תחום החלל ועידוד התמיכה בתוכנית החלל של ארצות הברית. הוא חיבר שישה ספרים ומאמרים רבים שבהם קידם רעיונות לעתיד חקר החלל. הוא שימש כממונה נשיאותי בוועדה לעתיד תעשיית האוויר והחלל של ארצות הברית, ומופיע לעיתים קרובות בטלוויזיה כפרשן.
ב-1988 הוא שינה רשמית את שמו מאדווין יוג'ין לבאז. על פי האתר הרשמי של אולדרין, הכינוי "באז" נוצר משיבוש של אחותו פיי-אן, שלא הצליחה לומר "אח" (Brother) וקראה לו "באזר" (Buzzer).
מה שמצליח להוציא את אולדרין מכליו תמיד הוא תאוריות הקונספירציה הטוענות כי הנחיתה על הירח היא זיוף. ב-2002 יוצר הסרטים בארט סיברל, הנחשב לתומך בולט בקונספירציה, התעמת עמו ליד מלון בבוורלי הילס ודרש ממנו להישבע בכתבי הקודש שאכן נחת על הירח. הוא אף כינה אותו "שקרן ופחדן". אולדרין, למרות שהיה כבר בן 72, הכה אותו בתגובה.
ב-CNN דווח כי ההתמכרות לטיפה המרה הובילה לאשפוזו בבית חולים בסן אנטוניו. האיש שדרך על הירח מצא את עצמו מתזז בין עבודות זמניות כדי להתפרנס, בין השאר הוא שימש כסוכן מכירות של מכוניות
לצד תרומתו הרבה למדע וחקר החלל, אולדרין, ניצל את דמותו הצבעונית כדי לטפח תדמית של מעין כוכב רוק. הוא התארח בסדרות "המפץ הגדול", "רוק 30", בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים" ב-2010 ותרם את קולו לסדרות האנימציה המצליחות "משפחת סימפסון" ו"פיוצ'רמה". על שמו קרויה הדמות המפורסמת "באז שנות-אור" מסדרת סרטי "צעצוע של סיפור".
מפגש מביך עם טראמפ
כיאה לאדם מפורסם עם חיבה רבה לתשומת לב, לאולדרין ישנה מערכת יחסים מורכבת עם אדם מפורסם אחר בעל חיבה לתשומת לב, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. השניים ידעו עליות ומורדות.
ביולי 2017 הוא הגיע לבית הלבן לרגל חתימה על צו חדש הנוגע לחקר החלל. טראמפ כמו טראמפ סיפק אמירה מוזרה מעט: "אנחנו יודעים מה זה החלל. וזה כל מה שצריך להגיד, חלל". המצלמות התקשו לפספס את תמיהתו של אולדרין מהדברים.
כמו ברוב המקרים, היה זה ההומור שחילץ את אולדרין מהסיטואציה המביכה. כשהנשיא שאל אותו בהקשר החלל: "יש עוד הרבה מקום שם נכון?", הוא ענה: "אל האינסוף, ומעבר לו!", וגרם לסובבים, שהבינו את הרפרנס, המשפט המפורסם של באז שנות אור מהסרט "צעצוע של סיפור", לצחוק בקול רם.
למרות המפגש המוזר למדי הזה, בבחירות האחרונות, אולדרין הביע תמיכה מפורשת בטראמפ: "ראיתי כיצד גישת הממשל שלנו לחלל עולה ויורדת. אבל במהלך הממשל הראשון של טראמפ, התרשמתי לראות שחקר החלל המאויש שוב הועלה למדיניות בעלת חשיבות עליונה. אני מביע את תמיכתי המלאה בו לנשיאות ארצות הברית. בהצלחה, הנשיא טראמפ".
בימים אלו מציינים 56 שנים לנחיתה המפורסמת על הירח. אולדרין, האחרון ששרד בחיים מאותו מסע היסטורי נזכר וצייץ בטוויטר: "אני זוכר שהשבוע האחרון לפני השיגור לירח היה עמוס בהכנות סופיות ובדיקות. טיסות אימון ב-T-38 ובמטוס הפרבולי, זמן בסימולטורים של המודול הירחי ושל מודול הפיקוד והרבה פגישות! בינתיים, הצי האמריקני ערך מספר תרגילים סימולציה כהכנה להחזרתנו העתידית.
"אולי אתם זוכרים שלפני כמה חודשים, הלוויין של ארגון המחקר לחלל של הודו, צ'נדריאן 2, צילם תמונות של מודולי הירח של אפולו 11 ואפולו 12 על פני השטח של הירח. הם אולי קטנים בגודלם – אבל הם מייצגים את אחד ההישגים הנועזים והמצליחים ביותר של האנושות".
בימים אלו מציינים 56 שנים לנחיתה המפורסמת על הירח. אולדרין, האחרון ששרד בחיים מאותו מסע היסטורי נזכר וצייץ: "אני זוכר שהשבוע האחרון לפני השיגור לירח היה עמוס בהכנות סופיות ובדיקות. טיסות אימון ב-T-38 ובמטוס הפרבולי, זמן בסימולטורים של המודול הירחי ושל מודול הפיקוד והרבה פגישות! בינתיים, הצי האמריקני ערך מספר תרגילים סימולציה כהכנה להחזרתנו העתידית"
בגילו המופלג אולדרין לא עוצר, לא בכל הקשור לחלל וגם לא בחייו הרומנטיים. הוא התחתן לפני שנתיים וחצי בפעם הרביעית עם ד"ר אנקה פאור הצעירה ממנו ב-30 שנה בטקס צנוע שנערך בלוס אנג'לס. בחשבון הטוויטר שלו שאחריו עוקבים 1.5 מיליון גולשים, הוא הודיע: "ביום הולדתי ה-93 (...) אני שמח לבשר שאהובתי משכבר הימים, ד"ר אנקה פאור, ואני התחתנו. אנחנו מתרגשים כמו בני נוער".
הטוויטר מאפשר לגיבור החלל האמריקני לשמור על מעמדו הסלבריטאי ולתקשר עם הציבור גם כיום כשהוא כבר עמוק בעשור העשירי לחייו. הוא מרבה לכתוב על החלל, לשתף באירועים משפחתיים וגם להציג תמונות שלו מתאמן בבית. בחודש מאי האחרון הוא גם חשף מעט מהצד הרומנטי שעדיין נותר בו כשהקדיש לאשתו ציוץ עם לבבות לכבוד יום ההולדת שלה.
תודה לאיתי נבו ממכון דוידסון לחינוך מדעי על הסיוע בהכנת הכתבה
