לפני כ-12 אלף שנים ציידים-לקטים, שהתגוררו בשטחים המדבריים של חצי האי ערב, חרטו בסלע דמויות של גמלים ובעלי חיים אחרים על אבני חול וסלעים. השימוש באומנות הסלע הזו נועדה לסמן את מיקום מקורות המים.
בכך, אומנות הסלע שנחשפה הודות לארכאולוגים חובבניים מקומיים - שמתוארכת ליותר מ-2,000 שנים מהמועד שבו נדמה היה שבני אדם אכלסו את האזור שמצוי בשטח סעודיה של ימינו - מלמדת כיצד אנשים קדמונים התמודדו עם חלק מהסביבות העוינות ביותר של כדור הארץ.
6 צפייה בגלריה
קווי המתאר של חיות הבר שתחריטיהן התגלו על אמנות הסלע שתוארכה כבת 12 אלף שנים
(צילום: Sahout Rock Art and Archaeology Project/Handout/Reuters)
אמנות הסלע התגלתה מדרום למדבר נפוד (Nafud) שבחלק הצפוני של חצי האי ערב, במקומות המשתרעים על פני כ-30 ק"מ בשטח הררי. צוות בינלאומי של ארכאולוגים ניתח את הממצאים בשטח. הצוות הורכב מנציגי ועדת המורשת של משרד התרבות הסעודי וחוקרים ממספר מוסדות אקדמיים, בין היתר ממכון מקס פלאנק לגאו-אנתרופולוגיה בגרמניה, אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה בסעודיה, הקולג' האוניברסיטאי של לונדון ואוניברסיטת גריפית'.
הצוות זיהה יותר מ-60 לוחות אבן, שנשאו 176 חריטות בשלושה אזורים שלא נחקרו קודם לכן. התחריטים התגלו כמי שמתארים גמלים, יעלים, סוסים, צבאים ושוורי הבר (אורוקס, בקר הנחשב לאב הקדמון של בקר מבוית מודרני). חלק ניכר מתחריטי החיות היו בגודל טבעי הדמויות ובצורות נטורליסטיות, בין היתר באורך של עד 3 מטרים ובגובה של יותר מ-2 מטרים.
6 צפייה בגלריה
תחריט בן כ-12 אלף שנים של גמל, כפי שנחשף מדרום למדבר נפוד שבחלק הצפוני של חצי האי ערב
(צילום: Sahout Rock Art and Archaeology Project/Handout/Reuters)
התחריטים תוארכו לתקופה שלפני בין 12,800 שנים ל-11,400 שנים, תקופה שבה גופי מים עונתיים הופיעו מחדש באזור לאחר יובש קיצוני. מקורות המים הללו, שאושרו באמצעות ניתוח משקעים, תמכו בהתפשטות האדם המוקדמת אל פנים המדבר והציעו הזדמנויות נדירות להישרדות. ניתוח המשקעים במקורות המים היבשים גילה שהאזור הפך לח יותר החל מלפני כ-16 אלף שנים ועד לפני 13 אלף שנים. תגלית זו מהווה את העדות המוקדמת ביותר לעלייה בלחות בצפון חצי האי ערב.
מחברי המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature Communications, סבורים כי תחריטי הסלע הגדולים הללו אינם מייצגים רק אמנות סלע - הם מהווים הצהרות של נוכחות, דרכי גישה למקורות המים וזהות תרבותית. "אמנות הסלע מסמנת מקורות מים ונתיבי תנועה, וייתכן שהיא מסמלת זכויות טריטוריאליות וזיכרון בין-דורי", אמר ד"ר סרי שיפטון מהמכון לארכאולוגיה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
6 צפייה בגלריה
כלי מאבן ששימש ליצירת תחריטי חיות הבר
(צילום: Sahout Rock Art and Archaeology Project)
בניגוד לאתרים ידועים בעבר שבהם תחריטים הוסתרו בין חגווי הסלע, בתגלית שעמדה בלב המחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications המצב ההיה שונה. התחריטים של חיות הבר התגלו על פני צוקים נישאים, חלקם בגובה של עד 39 מטרים, במקומות מרשימים ויזואלית - מה שמדגיש את המאמץ העצום שכרוך בכך והמשמעות של הדימויים השונים. "צורת ביטוי סמלית ייחודית זו שייכת לזהות תרבותית מובחנת המותאמת לחיים בסביבה מאתגרת וצחיחה", אמר ד"ר פייסל אל-ג'יברין, מוועדת המורשת של משרד התרבות הסעודי.
בנוסף לתחריטים הייחודיים, גילו החוקרים בשטח גם ראשי חץ, להבי אבן וחרוזים שגם הם הוכנו מאבן. על כן, החוקרים סברו כי הקהילה שחיה באזור יצרה כלים וקישוטים אופייניים לתרבות הנאטופית - תרבות פרהיסטורית שהתקיימה בלבנט. למרות המרחק הרב, נוצרו קשרים שגישרו על המרחק בן מאות הקילומטרים.
