המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (יום ה') את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס) לשנת 2024, הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות המים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים.
העלות החיצונית של הפליטות לאוויר בשנת 2024 מוערכת בכ-37 מיליארד שקלים. מדובר בהפחתה של 2%, שהם כ-860 מיליון שקלים. 20 המפעלים המזהמים ביותר, המהווים 4% ממדווחי המפל"ס, אחראים ל-80% מהעלות החיצונית. בראש הטבלה עומדים חברת חשמל אורות רבין (חדרה), מפעלי נשר ברמלה, חברת החשמל רוטנברג (אשקלון), אשכול ייצור אנרגיות שבאשדוד, דוראד אנרגיה באשקלון, ותחנת כוח רמת חובב.
העלות החציונית של פליטת גזי חממה - לפי המפעלים:
4 צפייה בגלריה
(מקור: הדוח של המשרד להגנת הסביבה)
מהנתונים עולה כי כמות פליטת גזי חממה בישראל בשנת 2024 עלתה בשיעור של 2% בהשוואה לשנת 2023, והגיעה ל-79 MtCO2e. הסיבה לעלייה היא בעיקר בשל גידול בפליטות גזי פלואר, המשמשים לקירור, ייצור מוליכים למחצה, מערכות כיבוי אש, וייצור מגנזיום. במשרד מסבירים כי העלייה נובעת בשל הוראת שעה לתקנות יישום פרוטוקול מונטריאול, המאפשרות ייבוא גזי פלואור לצורך ביטחוני או להגנה על חיי אדם. עליות נוספות חלו בייצור חשמל מדלקים ובתחבורה.
בשנת 2024 נרשמה במפל"ס הארצי עלייה של 16% בדיווחי המפעלים לשני סוגי מזהמים - חומרים מסרטנים ו-NMVOC, במיוחד ממפעלי תעשיה וממטמנות. העלייה נובעת, בין היתר, מירידה בשיעור איסוף הביוגז במטמנות, לצד עלייה בפליטות מביו-גנרטורים במתקני עיכול פרש ומט"שים.
4 צפייה בגלריה
(מקור: הדוח של המשרד להגנת הסביבה)
בדיווחים למפל"ס במפרץ חיפה חלו בשנת 2024 עליות בפליטות של רוב המזהמים המרכזיים בשיעור שבין 3% ל-45%. יחד עם זאת במצטבר משנת 2012 חלה ירידה בכל המזהמים המרכזיים בשיעור שבין 57% עד 94%. מהדוח של המשרד להגנת הסביבה עולה כי בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים חלה עלייה של 45% בשנת 2024, זאת בעקבות עליה בפליטות במכון לטיהור שפכים (מט"ש) חיפה, תחנת הכוח חיפה וכרמל אולפינים.
ב-NMVOC (חומרים אורגנים נדיפים) חלה בשנת 2024 עלייה של 3% בפליטות. העליות נרשמו במפעל כרמל אולפינים, בית הזיקוק ומט"ש חיפה. בחלקיקי PM10 (חלקיקים נשימים) חלה בשנת 2024 עלייה של 44% ומקורה בתחנת הכוח חיפה. בתחמוצות חנקן חלה בשנת 2024 עלייה של 9% בעקבות פעילות תחנת הכוח חיפה. בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים חלה עליה של 45% בשנת 2024 בעקבות עליה בפליטות מט"ש חיפה, תחנת הכוח חיפה וכרמל אולפינים.
4 צפייה בגלריה
(מקור: הדוח של המשרד להגנת הסביבה)
ברבים מהמפעלים המזהמים חלה עלייה ניכרת בזיהום. כך, בחברת חשמל נתיב האור בחדרה, חלה עליה של כ-250% בעלות החיצונית של הפליטות, שעומדת על 182 מיליון שקלים. לשם השוואה, באורות רבין העלות החיצונית היא 3.1 מיליארד שקלים.
המלחמה הובילה לשינויים בפעילות המשק, שהתבטאו גם בהשפעות סביבתיות. בין היתר נרשמה ירידה משמעותית בפעילות הנמלים ובענף הבנייה, לצד עלייה באירועי שריפות חורש. בשל ירידה במספר כלי השיט שפקדו את נמלי ישראל ובמשך השהייה שלהם בנמלים, נרשמה הפחתה של כ-34% בפליטות. מנגד, שטחי החורש שנשרפו בשנת 2024 היו גדולים ביותר מפי שלושה לעומת שנת 2022, והדבר מיוחס בחלקו למלחמה בקו העימות הצפוני. בנוסף, בשנים 2024-23 חלה ירידה של כ- 10% בכמות פסולת הבניין המטופלת בתחנות מעבר ומפעלי מחזור.

טענות לדיווחים חסרים במפרץ חיפה

בנוסף, באיגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, גילו שדיווח פליטת הבנזן ממפעל גדיב של קבוצת בזן חסר וכי הפליטה גבוהה מזו המדווחת. בנזן, כידוע, הוא חומר מסרטן ודאי. במשרד להגנת הסביבה מסרו בתגובה כי בימים האחרונים הם בודקים את טענות האיגוד. "על ממצאי הבדיקה תפורסם הודעה".
קשה להפריז באירוע שכזה, במערכת שאמורה להיות שקופה. בבדיקות מעמיקות שביצעו באיגוד ערים, התגלה כי אין מדובר במעידה חד פעמית או דיווח אחד שגוי, אלא בדפוס פעולה. כך, נבדקו דוחות צוות חירום שנשלחו למפעל גדיב בשלוש השנים האחרונות, בעקבות חריגות בריכוזי בנזן. מתוך מאות דוחות סיור של צוות החירום של המפעל, נמצאו 56 דוחות ללא הערכה על פליטות הבנזן וללא דיווח למפל"ס. בנוסף, נרשמו מספר חריגות בנזן בניידת ניטור בקריית אתא שהוצבה בתיכון בעיר.
אין זו הפעם הראשונה שהמפעל השמיט נתונים. כך, גם ב- 2018 מפעל גדיב לא דיווח למפל"ס על פליטות בנזן שהתרחשו. דורית זיס, מנהלת מחוז חיפה במשרד, ציינה כי מפרץ חיפה הוא אחד המקומות המנוטרים בעולם, וכי הם נוקטים באמצעים בעקבות אי הדיווח.
4 צפייה בגלריה
בתי זיקוק בחיפה
בתי זיקוק בחיפה
בתי זיקוק במפרץ חיפה
(צילום: RnDmS/Shutterstock)
"במקום לנהוג בשקיפות מירבית כיאה לחברה שפועלת בצמידות לאזורי מגורים בהם חיים מאות אלפי תושבים, בזן פועלת בכדי להקשות את הביקורת עליה, כולל מקרים בהם נמנעה ממפקחי האיגוד גישה למפעל", אומרת ד"ר ליהי שחר-ברמן, מנכ"לית האיגוד. "האבסורד הוא שהאיגוד כגוף מפקח שפועל מחוץ לשטח המפעל, מזהה מקרים רבים של פליטת מזהמים שהחברה לא מזהה ואפילו מנסה להתכחש לעצם קיומם של חלק מהם".
אביהו האן, יו"ר האיגוד וסגן ומ"מ ראש עיריית חיפה, הוסיף כי "תושבות ותושבי מטרופולין חיפה ראויים לקבל את נתוני האמת המלאים על פליטות מפעלי בזן, חלק ניכר מהן הוא של בנזן- מסרטן ודאי".
מבזן נמסר בתגובה: "העיוות שמציג איגוד ערים חיפה חוטא לאמת ומהווה ניסיון נוסף לפגוע בשמה הטוב של בזן, דווקא בתקופה רגישה למשק. נראה כי העלאת טענות ישנות בעיתוי הנוכחי אינה מקרית, ויש לה קשר ישיר לניסיונות למנוע את חידוש פעילותה של קבוצת בזן שהינה חיונית למשק, לתעשייה ולביטחון הלאומי, לאחר הפגיעות שספגה ממתקפת הטילים האיראנית".
עוד נמסר כי "קבוצת בזן מדווחת כחוק ובשקיפות מלאה למשרד להגנת הסביבה, לרבות בדיווח השנתי למפל"ס, ועומדת בתקני איכות האוויר מהמחמירים בעולם. נתוני תחנות הניטור הסביבתיות מצביעים על עמידה מלאה בערכי הסביבה לבנזן לאורך כל התקופה. צוותי המפעל פועלים לאיתור וטיפול בעליות נקודתיות בתחום המפעל כדי למנוע מראש השפעה על הסביבה. כל הפליטות, מוקדיות ולא מוקדיות, מדווחות ונבחנות באופן מלא ושוטף כנדרש. הניסיון להציג מדידות תקניות כ"חריגות" הוא מטעה, מעוות וחוטא לעובדות".
המשנה למנכ"ל בזן, שלומי בסון, הסביר כי תהליך העברת הדיווחים הוא דיאלוג עם המשרד להגנת הסביבה, ובמסגרתו לעיתים נדרשים השלמות ותיקונים, שכן לעיתים המשרד קורא נתונים בצורה שונה מבזן.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה עובד בשיתוף פעולה הדוק עם איגוד ערים חיפה, ומדי חודש הדוחות נבחנים באופן מעמיק על ידי גורמי המקצוע, ובמידת הצורך מופעלות סמכויות המשרד. נדגיש כי המשרד הוא שזיהה את פליטות הבנזן באירוע המיכל הפנימי ובעקבות פעולתו תוקנה התקלה בגג הצף. במקביל מתקיימים הליכים נוספים שלא ניתן לפרט. עוד נדגיש כי במפעלים הפטרוכימיים מותקן ניטור רציף בארובות, ובמפרץ חיפה מערך ניטור סביבתי מהצפופים בעולם ואנו מקבלים מהם אינדיקציות לפליטות. המפעלים נדרשו בצו לצמצם פליטות בנזן שירדו משמעותית, ובמצטבר משנת 2012 חלה הפחתה של 57%-94% בכלל המזהמים".
עוד נמסר מהמשרד כי "מתודולוגיות חישוב הפליטות למפל"ס מתעדכנות מדי שנה בהתאם לסטנדרטים המחמירים ביותר בארה"ב ובאיחוד האירופי. הטענות שעלו בפנייה דורשות בדיקה, וייתכן שחלק מהאירועים נכללים בבדיקות ה-LDAR שהן חלק מהמפל"ס. בזן נדרשו בצו מ-2017 להפעיל צוות חירום במקרה של עלייה בערכי הפליטה בתחנה התפעולית (עלייה שאיננה חריגה מערכי הפליטה). לאחר שהמשרד מצא שעבודת צוות החירום לא מספקת, הוספו בעדכון היתר הפליטה מספר 2  לחברת בז"ן דרישות מפורטות לגבי אופן הפעלת צוות החירום המפעלי עם גילוי העליות בתחנת הניטור והדיווח למשרד, הכול במטרה להביא לגילוי הממצאים בשטח. דרישות אלו חלות גם על גדיב וכרמל אולפינים. נזכיר כי לפי חוק אוויר נקי, רק החל מהחריגה ה-8, ייחשב הערך הנמדד כחריגה מערך יממתי. המשרד ימשיך בפיקוח ומעקב הדוק אחר הנתונים ויפעל באופן נחוש ובלתי מתפשר בכל מקרה בו יידרש".