60 שנה לפני שאיראן תקפה את מכון ויצמן למדע - למדו במכון איראנים: בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, כשהעולם נראה אחרת, אירח מכון ויצמן למדע ברחובות משלחת של מדענים מאיראן. הם הגיעו בשמם של קשרים חמים בין המדינות, ימי שיתוף פעולה אזרחי ומדעי, בתקופה שבה ישראל ואיראן עוד ראו זו בזו שותפות טבעיות.
גלריה
משלחת איראנית מתארחת במכון ויצמן ברחובות. המשלחת כללה 5 מדענים איראנים, בראשות פרופ' עלי אזאד, רקטור אוניברסיטת טהראן. הם היו חלק ממאמץ איראני להעמיק את קשריה המדעיים עם ישראל, שנחשבה כבר אז למדינה פורצת דרך במדע ובחקלאות. מהבחינה הדיפלומטית, המציאות המתועדת משקפת את שיא היחסים בין ישראל לאיראן בעידן השאה הפרסי טרום המהפכה, כולל שיתופי פעולה בתחומים אזרחיים ומדעיים, 1960
(צילום: פריץ כהן, לע"מ)
שר החינוך אבא אבן, מברך את משלחת המדענים האיראנית בכנס למדע במכון ויצמן ברחובות, 1960
(צילום: פריץ כהן, לע"מ)
המפגש תועד בעדשת לשכת העיתונות הממשלתית: אנשי אקדמיה איראנים סוקרים את מעבדות המכון, משתתפים בכנסים, נושאים מבטים של סקרנות והשראה.
60 שנה חלפו מאז. והשבוע מכון ויצמן הפך למטרה במתקפת טילים מאיראן, לאחר שישראל חיסלה בין היתר במסגרת מבצע "עם כלביא" שורת מדעני גרעין איראנים המעורבים בתוכנית הגרעין הצבאית.
נזקי פגיעת הטיל האיראני במכון ויצמן
(צילום: מאיר תורג'מן)
לא רק מדע – גם דיפלומטיה, תעשייה וידידות
לצד התיעוד ממכון ויצמן, כוללת הגלריה של לע״מ שלל צילומים מתקופת הידידות – אנשי ממשל איראנים מבקרים במפעלי תעשייה בישראל, פגישות רשמיות עם נציגי ממשלות, ביקורים של בכירים בטקסים ממלכתיים וחיבוקים דיפלומטיים.
ראש הממשלה דוד בן גוריון (משמאל) משוחח עם רזא ספינה (Saffina), הנציג האיראני המיוחד בישראל, במסיבה שארגנו האיראנים, יוני 1950
(צילום: טדי בראונר, לע"מ)
ציר איראן בישראל, רזא סאפיניה, מגיע לבית הנשיא חיים ויצמן ברחובות ביום העצמאות, 1950
(צילום: דוד אלדן, לע"מ)
הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בשיחה עם רזא סאפיניה, הנציג האיראני המיוחד בישראל במסיבת קוקטיילים בימק"א, 1950
(צילום: טדי בראונר, לע"מ)
נציג איראן בהכשרה בבית ברל, 1960
(צילום: פריץ כהן, לע"מ)
הכנס הבינלאומי למוזיקה מזרחית ומערבית בירושלים. במרכז: נציג איראן בכנס, 1963
(צילום: משה פרידן, לע"מ)
ראש הממשלה לוי אשכול חותם בספר התנחומים שנפתח בשגרירות השוויצרית בישראל בעקבות רצח ראש ממשלת איראן חסן עלי מנסור. על השולחן מונף דגל איראן, 1965
(צילום: משה פרידן, לע"מ)
חביב אלקניאן נציג הקונגרס היהודי העולמי באיראן ויושב ראש הקהילה היהודית באיראן במהלך שנות ה-60 וה-70, נואם בפני ועידת מנהיגי הארגונים היהודיים בירושלים. אלקניאן היה בין הראשונים שהוצאו להורג ע"י משטר חומייני מיד לאחר המהפכה ב-1979 באשמת ריגול לטובת ישראל, התמונה צולמה ב-1969
(צילום: פריץ כהן, לע"מ)
הבישוף חסן דהקני-טפטי, הבישוף הראשון של איראן בביקור בירושלים, 1970
(צילום: לע"מ)
התמונות הללו אינן רק נוסטלגיה – הן תזכורת חיה לכך שהמציאות של היום אינה בלתי נמנעת. המשטר הרצחני באיראן, שמאיים בגלוי על קיומה של ישראל, שולט בכפייה באזרחיו. אך בעבר - אותם אזרחים עצמם, אותם מדענים ואנשי תרבות – התייחסו לישראל כאל ידידת אמת.
הצילומים הישנים מעלים חלום – אולי רחוק, אולי תמים שבה יקום העם האיראני, יבחר לו הנהגה אחרת, וישוב אל מסלול של פתיחות, שותפות, קדמה ושלום. בדיוק כפי שהיה, באותם ימים מצולמים.
