קיפוד הים השחור, שהיה מזוהה שנים רבות עם מפרץ אילת, נראה לראשונה בחודשים האחרונים ביפו, הרצליה, אזור חוף הבונים ונווה ים. המיפוי התקבל בין היתר בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet לפני כארבעה חודשים, אז החלו להגיע לחברה להגנת הטבע דיווחים על תצפיות של 333 פרטים של קיפודי ים ב-36 אתרים שונים לאורך חופי ישראל - מפלמחים בדרום ועד שיקמונה בחיפה, מקו החוף ועד עומק של שישה מטרים.
ריכוז דיווחי התצפיות הגבוהים ביותר התקבל באזורי תל-אביב, חדרה וחוף הכרמל. כמו כן, הגיעו דיווחים מהחופים גורדון והילטון, חוף גדור וכושי באזור מכמורת, אולגה, קיסריה, אי היונים ונווה ים. בנוסף, הדיווחים מאילת מפוזרים בריכוזים נמוכים לכל אורך השטח הימי, מלבד באזורים הצמודים לגבול עם מצרים.
בר שטרנבך, רכז Sea Watch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע, אמר כי מדובר בנתונים חשובים וראשוניים מסוגם, חרף העובדה שנאספו במהלך מלחמת "חרבות ברזל", כאשר אזורי החוף דרומית לאשקלון וצפונית לנהריה סגורים לציבור באופן חלקי או מלא.
"אנו שמחים מאוד על שיתוף הפעולה של הציבור בפרויקט הזה", הוא אמר. "הקמפיין תרם רבות עד כה להבנת כמויות הקיפודים ופיזורם בשוניות הסלעיות לאורך החוף מפלמחים ועד שיקמונה, וכמויות פרטי הנזרית ארוכת הקוצים הינן גבוהות בהרבה מהערכות וכללו גם דיווחים על עשרות פרטים. המיפוי טרם הסתיים, נשמח לקבל דיווחים מהאזורים שנסגרו עקב המלחמה - צפונית לחיפה ודרומה מפלמחים וכעת נגישים לציבור".
בחברה להגנת הטבע מדגישים כי כלל מיני קיפודי הים בישראל מוגדרים כערכי טבע מוגנים ואין לגעת או לפגוע בהם. קוצי הנזרית מכילים נוזל סגול וארסי, שבעת מגע עם הגוף עלולים להינעץ בעור, להישבר ולגרום לכאב חזק מאוד. "באילת, כמין מקומי, קיפודי הים מבצעים תפקיד חיוני בשונית האלמוגים: הם ניזונים מאצות המכסות את האלמוגים, וכך מסייעים לחדירת אור ושומרים על בריאות השונית", הוא אמר.
בים התיכון קיפודי הים הפולשים, שנצפו לראשונה בישראל בשנת 2017, מתבססים על גבי שוניות סלעיות והתפשטותם עלולה לפגוע במגוון הביולוגי. הם מתחרים עם מינים צמחוניים אחרים על מזון, ואין להם טורפים טבעיים, מה שצפוי להוביל לגדילה באוכלוסיים.
איריס פרייז, דוקטורנטית החוקרת את האקולוגיה של הפלישה במכון לחקר ימים ואגמים ובבית הספר למדעי הים ע באוניברסיטת חיפה, הוסיפה כי "בשנים האחרונות המיקומים בהם נספרו עשרות עד מאות פרטים של נזריות, היו בעיקר בשוניות המרוחקות מהחוף ובעומקים של 15-5 מטרים. בשנים אלו נסקרו גם שוניות סמוכות לחוף בהן לא נצפו קיפודים".
פרייז הוסיפה: "נשאלה השאלה האם במהלך השנה האחרונה, לאחר שניכר שכמויות הקיפודים הולכות וגדלות בשוניות העמוקות יותר, הנזריות תגענה גם לשוניות הרדודות? בנוסף, המידע בנוגע למיקומים המדווחים מהישומון של הקיפודים ומיקומם יוכל לסייע רבות לניהול האקולוגי בשוניות, שחלקן הגדול מוגדר כשמורות טבע ימיות. ניהול זה ידרש לנוכח מסקנות המחקר, שמצאו את השפעתן הפוטנציאלית של הנזריות על המערכת האקולוגית כשלילית ומאיימת על בריאות השוניות. ההתמודדות עם המין הפולש והאיומים שהוא מציב היא חיונית לשימור המגוון הביולוגי הימי ולהבטחת חוסן המערכות האקולוגיות המקומיות".
כיצד אתם יכולים לקחת חלק בפרויקט?
1. הורידו בחינם את יישומון Seawatch לאייפון או אנדרואיד: http://onelink.to/n8jhgj
2. למדו לזהות את המין דרך דף המידע באפליקציה במדור "ים של ידע"
3. היכנסו לדיווח "תצפית"
4. צרפו תיעוד בתמונות\וידאו - חשוב מאוד על מנת שנוכל לאמת את הזיהוי. רק דיווחים עם תמונה ישמשו ליצירת המיפוי!
5. כתבו בתיאור: האם הפרט מת או חי? כמה פרטים נצפו? עומק משוער? גודל משוער? מרחק מהחוף משוער?
6. בחרו בקטגוריית מין פולש > נזרית ארוכת קוצים
7. שלחו את הדיווח
