חמישה פסלונים זעירים – ובהם ראשים של דמויות אפריקניות מגולפות בעץ שחור – נחשפו בקברי נשים וילדים בני כ-1,500 שנה, שהתגלו בחפירה ארכיאולוגית בתל מלחתה שבבקעת ערד בנגב. המחקר על הממצאים, שערכו ד"ר נח מיכאל מרשות העתיקות ואוניברסיטת קלן, סבטלנה טליס, ד"ר יוסי נגר ואמיל אלג'ם מרשות העתיקות, פורסם בגיליון 117 של כתב העת "Atiqot" בהוצאת רשות העתיקות.
החוקרים אמרו כי "הפסלונים מעידים על קהילה נוצרית שחייתה בדרום הארץ לפני כ-1,500 שנה, אשר יתכן כי לפחות חלק ממנה הגיעה לכאן מאפריקה. הממצאים גולפו בעצם ובעץ אבוני - חומר גלם נדיר, שמקורו בדרום הודו ובסרי לנקה. הפסלונים עוצבו בדמות נשים וגברים בעלי תווי פנים אפריקניים בולטים, ונשאו חור לתלייה על הצוואר. נראה, שהם לא שימשו רק לקישוט - אלא גם כפריטים אישיים, שנושאים איתם סיפור זהות, מסורת וזיכרון".
הפסלונים, שהונחו בקבר בקפידה לצד נשים וילדים, נשתמרו באופן יוצא דופן. לדברי החוקרים, "ייתכן כי הדמויות מייצגות אבות קדמונים, והן משקפות מסורות שהועברו מדור לדור – גם לאחר אימוץ הדת הנוצרית".
בתקופה הרומית–ביזנטית שימש תל מלחתה כצומת דרכים מרכזי, שבו עברו סוחרים מדרום ערב, מהודו ומאפריקה. "פסלונים אפריקניים בקברים נוצריים מקומיים הם תגלית נדירה, שמעמיקה את הבנתנו לגבי הגיוון התרבותי בקרב תושבי הארץ באזור לפני כ-1,500 שנה", אמרו החוקרים.
בין הפסלונים שהונחו כמנחה לנקברים נמצאו גם כלי זכוכית, תכשיטים מאבן ואלבסטר, וצמידי ברונזה. הקברים עצמם מעידים על קבורה נוצרית מסורתית, מהמאות ה-6–7 לספירה. "סביר להניח שאישה וילד, שנקברו זה לצד זה, ואשר בקבריהם נתגלו שניים מן הפסלונים, השתייכו לאותה משפחה – ואולי אפילו היו אם ובנה", הוסיפו החוקרים.
6 צפייה בגלריה
בחפירה נמצאו גם כלי זכוכית, תכשיטים מאבן אלבסטר, וצמידי ברונזה
(צילום: סבטלנה טליס, רשות העתיקות)
6 צפייה בגלריה
קערות חרס אשר שימשו כנראה כחלק מסעודה הקשורה לקבורה
(צילום: סבטלנה טליס, רשות העתיקות)
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "הממצאים מתל מלחתה מרגשים לא רק מבחינה ארכאולוגית, אלא גם אנושית. זוהי תזכורת לכך שארץ ישראל הייתה, מאז ומעולם, מקום של מפגש בין תרבויות ועמים - בני אדם הגיעו לכאן, נטמעו באוכלוסייה המקומית, אך במקביל, עדיין נשאו עימם מסורת ואמונה ממקום רחוק".
