במהלך סיור בגזרת מכבים בחטמ"ר בנימין, הבחינו הלוחמים בצבועה שנלכדה בגדר תלתלית. הצבועה נראה פצועה וסובלת, ולא יכלה לזוז.
מג״ד גדוד 972, סא"ל אדיר שוקרון, סיפר: "יצרתי קשר עם החמ"ל הגדודי וביקשתי שידווחו לרשות הטבע והגנים". רכז האכיפה והמודיעין מהיחידה למלחמה בציד הבלתי חוקי במנהל האזרחי, הגיע במהרה למקום יחד עם וטרינר של רשות הטבע והגנים. "תחת ליווי של כוח הסיור הגיעו לנקודה, וחילצו אותה להמשך טיפול״.
הווטרינר, ד״ר תומר נסימאן, סיפר: "כשהגענו לשטח מצאנו כי הצבועה נלכדה במלכודת רגל בלתי חוקית בכף רגלה הימנית הקדמית. היא גררה את עצמה עד לגדר ההפרדה ונלכדה שם. הרדמתי אותה וחתכנו את הגדר. שחררנו את המלכודת והעברתי אותה לבית החולים לחיות בר כשהיא במצב יציב. בבדיקה נראה כי יש לה שברים באצבעות בכף הרגל".
ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי הצבוע המפוספס הינו המין היחיד בארץ ממשפחת הצבועיים וגְדול הטורפים היבשתיים בישראל (משקלו של צבוע בוגר כ-35 ק"ג בממוצע). על פי הערכות, איגוד שמירת הטבע העולמי (IUCN) מספר הצבועים המפוספסים בעולם עומד על פחות מ-10,000 פרטים והאוכלוסייה הכוללת מוגדרת במגמת ירידה.
במזרח התיכון מצבו מוגדר בדרגת סיכון חמורה אף יותר. גורמי הסיכון העיקריים לצבועים בארץ הם הרעלות ודריסה (הצבועים נוהגים לאסוף בכבישים פגרים של בעלי חיים שנדרסו, ונדרסים בעצמם). על גורמים אלו יש להוסיף רדיפה והרג מכוון על ידי האדם – אם עקב אמונות תפלות ופולקלור ואם לצורך סחר באיברי גוף לשימוש ברפואה מסורתית.
4 צפייה בגלריה


הצבועה מתאוששת לאחר הטיפול הרפואי בבית החולים לחיות בר בספארי
(צילום: רשות הטבע והגנים ובית החולים לחיות בר בספארי)
ברשות הטבע והגנים הוסיפו כי משתמשים בהם גם בקרבות כלבים או כחיות מחמד. בשטחי יהודה ושומרון מתועדים בקביעות מקרי דריסה וירי בצבועים.