מחקר חדש מציב את שונית האלמוגים במפרץ אילת בחזית התקווה העולמית להצלת מערכות אקולוגיות ייחודיות. חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים עקבו במשך חמש שנים אחר מושבות אלמוגים במפרץ, וגילו כי גם תחת תנאי קיצון שלא נרשמו כמותם - חלק מהאלמוגים שרדו ללא הלבנה.
פינוי אלמוגים מבסיס חיל הים באילת
(צילום: Aquazoom/CITIZEN ISRAEL)
במהלך קיץ 2024, שנרשם כאחד החמים בתולדות הים האדום, אירע גל חום ימי שנמשך לא פחות מ-113 ימים רצופים. טמפרטורת פני המים הגיעה ל-32.6 מעלות צלזיוס, ונרשמו 30 מעלות חימום שבועיות (Degree Heating Weeks) – המדד הגבוה ביותר בעולם בזמן אירוע ההלבנה הגלובלי הרביעי.
לשם השוואה, בשוניות אחרות ברחבי העולם ערכים של מעל 20 מעלות חימום שבועיות הובילו להלבנה מסיבית ולתמותה כמעט מוחלטת.
ובכל זאת, כל המושבות של חמשת סוגי האלמוגים שנבדקו באילת שרדו – מבלי לעבור הלבנה כלל. "בעוד ששוניות ברחבי העולם עוברות תמותה כמעט מוחלטת תחת ערכים נמוכים בהרבה, האלמוגים באילת עמדו בעומס חום קיצוני בצורה מעוררת השתאות", הסבירה ד"ר נעמה-רוז קוכמן, ממחברות המחקר שפורסם בכתב העת Science of the Total Environment.
עם זאת, לצד התקווה נרשמה גם נורת אזהרה: לראשונה תועדה בקיץ האחרון הלבנת אלמוגים מוגבלת בשכבות המים הרדודות. "הדבר מלמד שגם מקלט ייחודי זה מתקרב לגבולות הסבילות שלו", מזהיר פרופ' מעוז פיין מהמכון הבין-אוניברסיטאי. לדבריו, זיהום מקומי עלול להפחית את החוסן התרמי של האלמוגים, ומכאן החשיבות הדחופה בשימור אקטיבי של השונית.
שוניות האלמוגים נחשבות למערכת האקולוגית הימית בעלת המגוון הביולוגי הגדול ביותר על פני כדור הארץ. הן מספקות שירותים חיוניים לאנושות – החל במקור מזון ופרנסה מתיירות ועד הגנה טבעית לחופים. אך בעשורים האחרונים הן מידרדרות בקצב מואץ, כשעליית טמפרטורות הים נחשבת לאיום החמור ביותר.
די בעלייה של מעלה עד שתיים מעל טמפרטורת הקיץ המקומית כדי להוביל להלבנה, תהליך שבו נפסק שיתוף הפעולה בין האלמוג לאצות השיתופיות החיות ברקמותיו – תהליך שמספק לאלמוג את רוב מזונו. הלבנה ממושכת עלולה להוביל להרעבתו ולמותו.
5 צפייה בגלריה
חמשת מיני האלמוגים ממפרץ אילת שנבדקו וזוהו כמי ששרדו את גלי החום הימיים הקיצוניים
(איור: מתוך כתב העת Science of the Total Environment)
כיום, כ-44% ממיני האלמוגים בוני-השונית מצויים בסכנת הכחדה, והתחזיות מצביעות על אפשרות של תמותה של עד 90% מהם כבר תחת התחממות גלובלית של 1.5 מעלות צלזיוס. על רקע נתונים אלה, היכולת של אלמוגי מפרץ אילת לשרוד עומסי חום חסרי תקדים מעניקה לו מעמד של "מקלט אלמוגים עולמי" – אחד האחרונים שנותרו.
ובכל זאת, מזהירים החוקרים, אלמוגי אילת אינם חסינים לחלוטין. גלי החום הימיים, שהפכו בשנים האחרונות לגורם מפתח בתמותת אלמוגים ברחבי העולם, צפויים להתרבות ולהתעצם תחת שינויי האקלים. "כדי להגן על השונית הזו נדרשות שתי פעולות משלימות: מאבק עולמי להפחתת פליטות גזי חממה, ומאמצי שימור אזוריים שיגנו עליה מזיהום מקומי", מדגיש פרופ' פיין.
בינתיים, מפרץ אילת ממשיך לספק ניצוץ נדיר של תקווה. שונית האלמוגים שבו עשויה להיות המפלט האחרון של כדור הארץ עבור אחת המערכות האקולוגיות המרהיבות והחשובות ביותר – אם רק נדע לשמור עליה.
