במשך שנים המדענים הבחינו בפסים מוזרים, הנמשכים במורד צוקים ודפנות מכתשים במאדים. חלקם פירשו את הפסים הללו כזרימות נוזליות, דבר המצביע על האפשרות של סביבות ראויות למגורים על כוכב הלכת האדמדם. הדיון בנושא עולה שוב ושוב על סדר היום, אך מחקר חדש, שפורסם אמש (יום ב') בכתב העת Nature Communications, שבו נעשה שימוש בלמידת מכונה כדי ליצור ולנתח מערך נתונים עצום של מאפייני פסים במדרונות, מצביע על הסבר אחר: תהליך יבש הקשור למשבי רוח ואבק.
3 צפייה בגלריה
פסים כהים דמויי אצבעות המשתרעים על פני השטח המאובקים של מאדיםפסים כהים דמויי אצבעות המשתרעים על פני השטח המאובקים של מאדים
פסים כהים דמויי אצבעות המשתרעים על פני השטח המאובקים של מאדים
(צילום: NASA)
"הפוקוס העיקרי במחקר על מאדים הוא הבנת תהליכים מודרניים שמתרחשים בו - כולל האפשרות של הימצאות מים נוזליים על פני שטחו", הסביר ד"ר דומס ולנטינאס מאוניברסיטת בראון, שערך את המחקר יחד עם ד"ר ולנטין ביקל מאוניברסיטת ברן. "בבחינת המאפיינים הללו לא מצאנו עדויות למים, אלא לתהליכי היווצרות יבשים".
הפסים המוזרים נצפו לראשונה בתמונות שהתקבלו ממשימת ויקינג של נאס"א בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בתמונות נראים דפוסים דמויי גידים, שכהים יותר בצבעם מאשר השטח שסובב אותם, כשהם משתרעים על פני מאות מטרים (אורכם הממוצע הוא כ-600-775 מטרים) במורד שטח משופע. נראה כי הקווים קצרי הטווח - המכונים קווי מדרון נשנים עונתית (Recurring Slope Lineae) - ומופיעים באותם מקומות במהלך התקופות החמות ביותר של שנת מאדים.
מאדים המודרני יבש באופן יוצא דופן. ובכל זאת, יש חוקרים שסבורים כי ייתכן שכמויות קטנות של מים - אולי מקורן בקרח קבור, אקוויפר תת-קרקעי או אוויר לח באופן חריג - יכולות להתערבב עם מספיק מלח כדי ליצור זרימה על פני השטחים הקפואים של מאדים.
3 צפייה בגלריה
מיפוי הדפוסים הגידיים על מאדיםמיפוי הדפוסים הגידיים על מאדים
מיפוי הדפוסים הגידיים על מאדים
(צילום: מתוך כתב העת Nature Communications)
3 צפייה בגלריה
מכתש פגיעה על מאדים, עליו מופיעים דפוסים דמויי ערוצים, שהיוו מוקד לדיון ער בנושא קיום חיים על מאדיםמכתש פגיעה על מאדים, עליו מופיעים דפוסים דמויי ערוצים, שהיוו מוקד לדיון ער בנושא קיום חיים על מאדים
מכתש פגיעה על מאדים, עליו מופיעים דפוסים דמויי ערוצים, שהיוו מוקד לדיון ער בנושא קיום חיים על מאדים
(צילום: IMAGO/piemags, Reuters)
אם הדבר נכון, רסיסים בודדים וקווים על מדרונות יכולים לסמן נישות נדירות וראויות למגורים על עולם מדברי. מנגד, יש הטוענים (כמו מחברי המחקר) שהדפוסים הגידיים נגרמו על ידי תהליכים יבשים כמו מפולות סלעים או משבי רוח, ונראים דמויי נוזל רק בתמונות של הלוויינים.
על כן, ולנטינאס וביקל פנו לאלגוריתם למידת מכונה, באמצעותו נסרקו יותר מ-86 אלף תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה. התוצאה הייתה מפה ראשונה מסוגה של הדפוסים הגידיים על מאדים, בפירוט יוצא דופן. "ברגע שהייתה לנו המפה הגלובלית הזו, יכולנו להשוות אותה למאגרי מידע וקטלוגים של דברים אחרים כמו טמפרטורה, מהירות רוח, הידרציה, מפולות סלעים וגורמים נוספים", אמר ביקל. "בכך התאפשר לנו להבין טוב יותר את התנאים שבהם דפוסים אלה נוצרים על מאדים".
החוקרים גילו שהדפוסים הכהים שנצפו בתמונות הלווייניות נוטים להיווצר במקומות עם מהירות רוח גבוהה מהממוצע ושקיעת אבק - גורמים המצביעים על מקור יבש. החוקרים מסיקים כי הדפוסים נוצרים ככל הנראה כאשר שכבות של אבק דק מחליקות לפתע ממדרונות תלולים, אם כי הגורמים הספציפיים עשויים להשתנות.
הדמיה של רכב החלל קיוריוסיטי במאדים
(הדמיה: נאס"א)

דפוסים גידיים במדרונות נראים שכיחים יותר ליד מכתשי פגיעה שהתרחשו לאחרונה, שם גלי הלם עשויים להשפיע על תהליך ההיווצרות. לעומת זאת, קווי מדרון נשנים מופיעים לעתים קרובות במקומות שבהם שכבות של אבק דק או מפלי סלעים הם שכיחים. "חלקיקי האבק הזעירים יכולים ליצור דפוסים דמויי זרימה ללא נוזל. תופעה זו מתרחשת מכיוון שאבק דק במיוחד יכול להתנהג באופן דומה לנוזל - לזוז, להסתעף וליצור דפוסים דומים במורד המדרון", הסביר ולנטינאס.
על כן, הממצאים מטילים ספק בכך שהדפוסים הללו, שהובילו לדיון ער בנושא, מהווים סביבות ראויות לקיום חיים. יש לכך השלכות משמעותיות על חקר מאדים עתידי. בעוד שסביבות ראויות למחייה עשויות להישמע כמטרות מחקר טובות, נאס"א מעדיפה לשמור מרחק, שכן כל מיקרואורגניזמים ארציים עלולים לזהם את השטח של כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש, ולסבך את החיפוש אחר חיים עליו.