החולות הרכים שבין העיר לים נראים לנו מובנים מאליהם. זה המקום שבו אנחנו צועדים יחפים, נחים, משחקים ונושמים לרווחה. אבל מאחורי הנוף המוכר מסתתר עולם שהולך ונעלם: חולות מישור החוף, שבמשך אלפי שנים שימשו בית למגוון מינים ייחודיים, הולכים ונעלמים.
דיונות חול חשופות פינו את מקומן לצמחייה פולשת מתפשטת, לפיתוח נדל"ני מואץ ולזיהומי רעש ואור הולכים וגוברים – וכל אלה מאיימים על מערכות אקולוגיות שלמות. דוח מצב הטבע של המארג לשנת 2023 מציג תמונה מדאיגה של מציאות שמשתנה במהירות – ומעלה שאלות קשות על עתידם של מיני החי והצומח שחיים רק כאן, ועל אחריותנו לשמור על מעט החול שעוד נותר.
כל הדרך מהסהרה
"הסביבה הטבעית במישור החוף ייחודית. רוב מיני הצומח והחי מקורם בסהרה", אומר ד"ר איתי רנן, מנהל המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע. "בין השאר, חיים בחולות מישור החוף בעלי חיים וצמחייה אנדמיים – כלומר מינים שלא נמצאים במקומות אחרים בעולם ושאינם נמצאים באזורים אחרים בארץ או שיש מעט מהם, ולכן יש חשיבות בהגנה על בית הגידול שלהם". במהלך לימודיו, גילה רנן מין חדש של חיפושית שלא היה מוכר למדע ושנקראה: רצה שרונית.
"היא חיפושית יפהפייה, גדולה יחסית, בגודל של 2 ס"מ, שנמצאת אך ורק בחולות מישור החוף. קוראים לה שרונית על שם אשתי - שרון", משתף רנן.
במסגרת הדוח נסקרו חולות מישור החוף. לפי הממצאים, ב-40 השנים האחרונות, גודל השטח שעוד מתפקד כדיונה פעילה ללא צומח, ירד מ-18 אחוז לפחות מ-4 אחוזים, מתוך השטח הטבעי בחולות מישור החוף. בשמורת הטבע בניצנים, למשל, צמחייה פולשת השתלטה על הנוף החולי.
כביש באמצע הבית
חולות מישור החוף ניצבים בפני אתגרים רבים. לדוגמה, האזור הוא יעד לפעילות נדל"ן מרובה שכוללת לחצי פיתוח על השטחים הטבעיים והפרעות בשולי היישובים כמו זיהומי רעש ואור. מבין האזורים שנבדקו בארץ, במישור החוף נמדד זיהום האור החמור ביותר.
מבחינת בעלי החיים, זיהום אור עלול להוביל לפגיעה בהתמצאות במרחב, בתקשורת, בשינה, ברבייה ובמקצבים הביולוגיים. בעיה נוספת שנגרמת כתוצאה מכך היא קיטוע בית הגידול. הכבישים מונעים את המעבר של חלק מהמינים הפסמופיליים – מינים שמותאמים לחיים בסביבות חוליות – שנעים רק על קרקע חולית ולמעשה כולאים אותם באיי חול. "הדרך להתמודד עם אובדן בתי הגידול הללו היא להכריז על שמורות טבע", מסביר רנן. לדבריו, אתגר זה מאפיין מדינות נוספות לחופי הים התיכון. "בכולן מתרחש פיתוח אינטנסיבי על החופים".
השתלטות הפולשים
מינים פולשים כמו הצמחים טיונית החולות ושיטה כחלחלה משנים את תנאי בית הגידול. במצב הטבעי, חולות מישור החוף מאופיינים בצמחייה דלילה בנוף החולי, אבל המינים הפולשים הופכים את הקרקע החולית למיוצבת וממלאים את פני השטח בכיסוי צמחייה. לדברי רנן, גם הצומח המקומי מתפשט במהירות לאור הפסקת הרעייה, הכריתה והליקוט שהיו נפוצים בעבר בחולות.
קרקע מיוצבת שמכוסה צמחייה פוגעת במינים כמו הלטאה נחושית חולות שמתמחה בהתחפרות בחול. "זה מה שהיא יודעת לעשות: לזחול על החול ובתוכו. כשהקרקע מיוצבת היא לא תוכל להתקיים שם", הוא מסביר. מצב זה עלול להעמיד את המינים המקומיים בסכנת הכחדה. לפי הדו"ח, היונק מריון החולות כבר נמצא בסכנת הכחדה, והיונקים גרביל דרומי וגרביל חולות והצמחים גומא שרוני ומרסיה זעירה מוגדרים קרובים לסיכון, בסיכון נמוך או שעתידם בסכנה. "צמחים כמו רותם וידיד החולות מתאימים לשמירה על השטח החולי ומאפשרים את הקיום של המינים הייחודיים לחולות מישור החוף".
המטרה המרכזית
"פתרון יעיל וחדשני לטיפול בשיטה כחלחלה הוא שימוש בקוטל העשבים מיילסטון, שמכיל את החומר הפעיל אמינופיראליד", מסביר ד"ר עודד כהן, חוקר צמחים פולשים במכון שמיר למחקר ועמית מחקר באוניברסיטת חיפה. "שיטת הצילוק-הזלפה מבוססת על חיתוך בעומק סנטימטר אחד אל תוך הגזע וטפטוף כמות מזערית של החומר. הוא חודר דרך הצלקות על גבי העץ, מובל לשורשים ומייבש את השיטה תוך שבועות עד חודשים", הוא מסביר.
יחד עם זאת, האתגר המרכזי שנותר הוא התמודדות עם בנק הזרעים של השיטה הכחלחלה. לדברי כהן, גם שנים רבות לאחר הטיפול נוכל למצוא נביטה בשטח. לכן נדרש לטפל בשיטה הכחלחלה לאורך מספר שנים. "המין הפולש בעצמו לעולם אינו היעד של הטיפול. המטרה היא תמיד גדולה יותר כמו שימור מגוון ביולוגי", אומר כהן.
על פי הדוח, יש לבחון דרכי שיקום למיני החי והצומח הפסמופיליים שחיים בחולות מישור החוף כדי שהשרונית, המריון ושאר המינים יוכלו ליהנות ממעט החול שנותר להם. "אין משהו שעוצר את מגמת היעלמות החולות. לכן היא הולכת ומתעצמת", אומר רנן. מסיבה זו חשוב למצוא את הדרך להגן על החולות – לא רק בשביל הליכה נעימה עבורנו, אלא גם בשביל המשך קיומם של בעלי החיים והצמחים הייחודיים במישור החוף.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
לאתר חרקים - עולם קטן בגדול insectour.com
