נדידת הסתיו מביאה את סופה של עונת הקינון של העופות הדורסים בישראל. בחודש אוגוסט פרחו אחרוני גוזלי הנשרים של עונת קינון 2025, בפרויקט "עופות דורסים בשידור חי", ועם פריחתם - הסתיימה עונת השידורים החיים מקיני הדורסים הגדולים של ישראל. זאת הזדמנות טובה לסכם את העונה עבור העופות הדורסים בישראל.
כ-20 גוזלי נשרים פרחו השנה והצטרפו לאוכלוסייה הכללית, מה שנחשב טוב במונחים ישראליים. עם אוכלוסיה יציבה של כ- 190 פרטים, ועם כ-70 זוגות מקננים (כ-55 בדרום וכ-15 בצפון), העונה הזו נחשבת לטובה יחסית בהתחשב בעובדה שלא דווחו השנה על מקרי הרעלה בקרב גיבורי השידורים החיים. אבל השנה הזו לא הייתה טובה עבור הרחמים, עוד עוף דורס וחשוב במערכת האקולוגית בישראל. לפחות שלושה רחמים הורעלו, מתוכם מתו שניים.
אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, ד"ר אוהד הצופה, הסביר כי לצד שיפור והצלחה במינים מסוימים התמונה הכוללת מורכבת. "העונה לא היו אירועי הרעלה המוניים", הוא אמר, "בין היתר בזכות מערכת התרעות של הרשות, משדור העופות ותגובה מהירה. יש שלושה פקחי נשרים ייעודיים, שניים בדרום ואחד בצפון שנחשבים למשני מציאות בפעילותם למניעת הרעלות, הסברה וסניטציה. בדרום יש סיירת בדואים שמגיבים להתרעות, בודקים ומעבירים מסרים קריטיים לאוכלוסיה. בסיוע קרן הניקיון יש מענה לאספקת מזון בדרום, שצמצם דרסטית את נחיתות הדורסים באזורי הפזורה בהם נפגעו בעבר עופות דורסים. בנוסף, חברת החשמל חזרה לקצב עבודה טוב במניעת התחשמלות, מה שהוביל לצמצום התמותה במינים רבים".
העיטים הזהובים סבלו מעונת קינון "קטסטרופלית", לדברי ד"ר הצופה. רק שלושה גוזלים מ-11 טריטוריות פרחו ושרדו. בנוסף נרשמה ירידה משמעותית בהישרדות פרטים, למרות שישנם 11 זוגות מקננים. העיט הניצי במגמת עלייה עם אוכלוסיה שהכפילה את עצמה, ואילו מצבם של בזי הצוקים ממשיך להיות קשה. גוזלים רבים נלכדים במזרח התיכון והם סובלים מתמותה מהתחשמלות, בעיקר מחוץ לישראל. "ישראל חסרת יכולת לשנות את גורלם כשזה קורה מחוץ לגבולותיה", הוא אומר. מצבו של הבז המדברי, לעומת זאת, טוב יותר. אבל הוא עדיין נחשב ליעד עבור ציידים לא חוקיים, שלוכדים אותו בירדן, סעודיה ומדינות אחרות במזרח התיכון.
מי שעקב אחר העונה העשירית של "הריאליטי של הטבע", החושף באמצעות מצלמות אונליין המשדרות 24/7, את עולמם החבוי של הדורסים הגדולים והמסתוריים, המקננים בישראל, זכה להצצה לחייהם של חמישה קיני נשרים. יש לציין כי מצבם של הנשרים בדרום טוב יותר מאשר אלה שבצפון, שכן שם פחות מעשרה זוגות הצליחו לגדל גוזל.
עונת השידורים החיים מקיני הנשרים הייתה מרתקת ומוצלחת יחסית, אומרים בחברה להגנת הטבע, כאשר הפרויקט הצליח לתעד פריחה של חמישה גוזלים נדירים, שפרחו מתוך חמישה קיני נשרים שונים. אולם, בעונה זו הצופים נחשפו גם לטרגדיות ולקשיים רבים ברביית הדורסים בטבע. זאת כאשר שלושה זוגות נוספים נכשלו מול מצלמות הפרויקט. שני זוגות שונים דגרו כמעט 100 ימים ונטשו את ביצתם. גוזל של זוג נוסף מת מספר שעות לאחר בקיעתו.
אבל הטרגדיה העצובה ביותר הייתה מותו של "הנשר האלמן", אחד הנשרים האהובים של הפרויקט. לאחר היכרות אינטימית, שהתפרסה על פני שבע עונות קינון מוצלחות מול מצלמות האונליין של הפרויקט, הנשר הנדיר והמיוחד הזה נמצא מת במצוק לינה, כ-10 ק"מ מהקן שלו. בקן עוד שהה גוזל.
הנשר האלמן זמן קצר לפני מותו
(צילום: עופות דורסים בשידור חי)
נשר זה קינן בהצלחה מדי שנה ואף זכה לפרסום ותהודה בינלאומית, כאשר בעונת קינון 2020 איבד את זוגתו הוותיקה, שמתה עקב התנגשות בכבל מתח. למרות שהוא נותר לבדו, הוא המשיך לטפל בגוזלו היתום (בסיוע של רחפן שמילא את החלל של אימו) עד שפרח בהצלחה מהקן. גם בשנים שחלפו לאחר מכן הוא וזוגתו החדשה הפריחו יחד גוזלים גיבורים מול המצלמות. השנה הם שוב נפגשו בסוף נובמבר, ומיד החלו לשפץ את הקן המוכר והאהוב שלהם, במרומי מצוקי הנשרים. במשך חודש שלם הם חיזרו והזדווגו עד שב-23 בדצמבר 2024 הנקבה הטילה ביצה, מול המצלמות ומיד החלה לדגור עליה. לאחר 54 ימים של דגירה רצופה, בקע הגוזל.
במשך שלושה וחצי חודשים טיפלו בו במסירות מרשימה, עד שבסוף מאי התקבלה התראת "חוסר תנועה" מהמשדר שהנשר האלמן נשא על גבו. הנשר האלמן מת. הנקבה המשיכה להאכיל את גוזלה היתום לבדה, תוך מעקב צמוד מצידם של עובדי הרשות וצוות הפרויקט, עד שבתחילת חודש יולי הגוזל פרח בהצלחה מהקן.
ד"ר גלעד פרידמן, אקולוג דורסים ומנהל הפרויקט, הסביר כי "סך הכל הייתה עונה מוצלחת מול המצלמות. היו לנו שמונה דגירות ומתוכם בקעו חמישה גוזלים. יש לנו כ-30 מיליון צפיות, והסיפור של הנשר האלמן והגוזל שלו נגע במיליוני אנשים. אנשים לקחו את זה די קשה, שכן הוא נשר מוכר ומאז 2019 מול המצלמות. אנשים ממש התחברו אליו וכולם ידעו מי הוא. המצלמה דוגמת אירועים נקודתיים, אבל היתרון הוא שהיא פותחת צוהר לעולם שהיה סמוי מהעין עבורנו, כחוקרים וכקהל. היא מעלה את כל הבעייתיות של רביית הדורסים בישראל. אנחנו רואים עד כמה המצב על כרעי תרנגולת. יכולה להיות הפרעה הכי קטנה לקינון שגורמת לנטישה, יכולים להיות מינים פולשים שמציקים לעופות המקננים, יכולים להיות כלי טיס שמפריעים, שריפות ומחלות שפוגעים בגוזלים. זה קורה לנו עם העקבים והעיטים הניציים. יכולים להיות המון צרות שמתגלות תוך כדי שידור. זה מראה לנו עד כמה זה מורכב וקשה ועד כמה כל פעם שגוזל פורח מהקן- זה לא מובן מאליו".
בעקבות המלחמה הפרוייקט נקלע לקשיי תקציב, ולכן שידרו בעיקר את הנשרים, זוג של חיוואים ומעט מהקינון של הרחמים. לא ניתן היה לשדר מקיני העיטים הניציים והאוח והעקבים העיטיים. "כעת אנחנו מנסים לגייס תקציב לקראת העונה הבאה. מאז המלחמה אנחנו רואים ירידה בתרומות. אנשים תורמים למטרות אחרות ורואים את הירידה".
ד"ר הצופה סיכם כי "למרות ההצלחות התמונה עדיין בעייתית במינים מסוימים, ונדרש להמשיך את המאמץ כדי למנוע הכחדה ולשמר את האוכלוסיות המקומיות. המצב מורכב, והמאמצים שלנו מכוונים לשמר את המינים שנמצאים בסכנת הכחדה- לפני שיהיה מאוחר מדי".
פרויקט "עופות דורסים בשידור חי" הינו שיתוף פעולה, בין רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת והמדבריום . הפרויקט הושק לראשונה באביב 2016 ומאז הצליח להעביר 39 שידורים ישירים, אשר חושפים את עולמם של העופות הדורסים הגדולים המקננים בישראל: העקב העיטי (Buteo rufinus), החיוויאי (Circaetus gallicus), האוח העיטי (Bubo bubo), העיט הניצי (Aquila fasciata), הרחם (Neophron percnopterus) והנשר (Gyps fulvus).
