השמש הפכה לפעילה יותר ויותר מאז 2008. ידוע כי פעילות השמש משתנה במחזורים בני 11 שנים, אך ישנם שינויים ארוכי טווח שיכולים להימשך עשרות שנים.
דוגמה לכך ניתן לקבל מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, כאשר פעילות השמש פחתה בהתמדה עד 2008, אז נמדדה הפעילות החלשה ביותר. בנקודה זו, חוקרים ציפו שהשמש תיכנס לתקופה של פעילות נמוכה מבחינה היסטורית. אבל אז השמש שינתה את מסלולה והחלה להיות פעילה יותר ויותר, כפי שתועד במחקר שפורסם בכתב העת The Astrophysical Journal Letters.
השמש – 10 שנים ב-60 שניות
(צילום: נאס"א)
4 צפייה בגלריה
תמונה של השמש בעת הפעילות הסולארית הגוברת מאז שנת 2008 (התמונה צולמה ב-9 בספטמבר 2025)
(צילום: NASA/GSFC/Solar Dynamics Observatory)
מדובר במגמה שלדברי החוקרים צפויה להוביל לעלייה באירועים שמקורם בפעילות סולארית, כגון התפרצויות סולאריות ופליטה מסיבית של חלקיקי רוח השמש מעטרת השמש. "כל הסימנים הצביעו על כך שהשמש נכנסת לשלב ממושך של פעילות נמוכה", אמר ד"ר ג'יימי ג'סינסקי מהמעבדה להנעה סילונית של נאס"א בדרום קליפורניה, המחבר הראשי של המחקר החדש. "לכן הופתענו לגלות מגמה הפוכה, לפיה פעילות השמש הולכת וגוברת עם השנים".
המעקב המתועד המוקדם ביותר אחר פעילות סולארית החל בתחילת המאה ה-17, כאשר אסטרונומים, כולל גלילאו גליליי, ספרו כתמי שמש ותיעדו את השינויים בהם. כתמי שמש הם אזורים קרירים וכהים יותר על פני השמש הנוצרים על ידי ריכוז של קווי-שטף מגנטיים.
אזורים עם כתמי שמש קשורים לעיתים קרובות לפעילות סולארית גבוהה יותר. מדעני נאס"א עוקבים אחר אירועי מזג אוויר בחלל משום שהם עלולים להשפיע על חלליות, בטיחות האסטרונאוטים, תקשורת רדיו, GPS ואפילו רשתות חשמל בכדור הארץ. על כן, חיזוי האירועים הללו קריטי, לבטח כשמדובר במשימות מאוישות ושאינן מאוישות לחקר החלל (לרבות ניסיונות להגיע לירח, למאדים ולאזורים מרוחקים יותר).
פעילות סולארית משפיעה על השדות המגנטיים של כוכבי הלכת ברחבי מערכת השמש. ככל שרוח השמש – זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מעטרת השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס – ופעילות סולארית אחרת גוברת, כך גוברת השפעת השמש על כוכבי לכת בעלי ליבות מגנטיות ושדות מגנטיים, כולל כדור הארץ.
4 צפייה בגלריה
תופעת זוהר הקוטב, שנגרמת כתוצאה מהפעילות הסולארית הגוברת
(צילום: muratart/Shutterstock)
במשך מאות שנים בהן פעילות השמש נחקרה, התקופות השקטות ביותר השתרעו על פני שלושה עשורים, בין השנים 1645 ל-1715, ותקופה של ארבעה עשורים, בין השנים 1790 ל-1830.
בשני העשורים וחצי שקדמו לשנת 2008, כתמי השמש ורוח השמש פחתו עד כדי כך שחוקרים סברו כי מדובר בתחילתה של תקופה היסטורית חדשה של פעילות סולארית נמוכה. כאמור, המגמה השתנתה בניגוד להערכות החוקרים.
הנתונים שאספו ד"ר ג'סינסקי ועמיתיו עבור המחקר שערכו הגיעו ממספר משימות לא מבוטל של נאס"א. שני מקורות עיקריים – הלוויין ACE (Advanced Composition Explorer) וגשושית Wind – שוגרו בשנות ה-90 וסיפקו נתונים על הפעילות הסולארית. הפעילות שתועדה כללה את הפלזמה והחלקיקים האנרגטיים שנעו מכיוון השמש לעבר כדור הארץ, כחלק ממשימותיה של חטיבת ההליופיזיקה של נאס"א. המשימות הללו נועדו לחקור את השפעת השמש על החלל, על כדור הארץ ועל כוכבי לכת אחרים.
