בימים האחרונים אושרה בבית הנבחרים בארה"ב הצעת חוק, שכוללת מסגרת רגולטורית למטבעות קריפטו יציבים (stablecoins) המוצמדים לדולר – GENIUS Act. החוק מבקש להסדיר לראשונה את המטבעות היציבים המגובים על ידי הדולר, ולאפשר לגופים מוסדיים כמו בנקים להשתמש בהם. בכך מקווים המחוקקים האמריקנים לתת יותר ביטחון וודאות בתחום ולחזק את ההשקעות בדולר ואת מעמדו, או כפי שציין הנשיא טראמפ, שתמך בחוק: "הוא טוב לדולר וטוב לארצות הברית. הוא גם יביא לי קולות מפעילי הקריפטו". אך האם מה שטוב לטראמפ טוב גם לכולנו? ואיך כל זה קשור לקיימות?
מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין ואתריום, הם מטבעות דיגיטליים שערכם אינו נקבע על-פי ערך שוק ממשי או על-ידי החלטה של רשות או מוסד מרכזי, כמו הבנק העולמי, אלא משתנה בהתאם לגורמים בשוק, וביניהם היצע וביקוש, הלך רוח בשוק, תחרות בין סוגי מטבעות קריפטוגרפיים שונים ועלויות ייצור.
הם מיוצרים או "נכרים" במערכת המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ'יין, שכוללת רשת גדולה ומבוזרת של מחשבים המחוברים זה לזה דרך האינטרנט, דבר שמקשה מאוד על פריצות והופך את זיופם לכמעט בלתי אפשרי. לכן הם מספקים מערכת יעילה מאוד לתשלומים מקוונים מאובטחים. מערך זה גם מבטיח שהמטבעות פועלים מחוץ לשליטה של ממשלות ורשויות רגולטוריות או ללא מעורבות של מוסדות בנקאיים.
בהיותם מבוזרים ולא מפוקחים, למטבעות הקריפטוגרפיים יש מספר יתרונות משמעותיים על פני מטבעות מסורתיים המגובים בנכס ממשי כמו זהב. אך בכך גם חולשתם והסיכונים בשימוש בהם, בין היתר בשל אי וודאות ותנודתיות חזקה של ערכם ובשל החשש למעורבות של גורמים פליליים. חלק מהפתרונות לחסרונות אלו ניתן למצוא במטבעות יציבים (Stablecoins).
מטבעות יציבים הם סוג של מטבע קריפטוגרפי המעוגן בנכס מסוים, כלומר צמוד לשער חליפין של מטבע כמו USD או של מתכת יקרה כמו זהב, למשל PAX Gold. כך הם שומרים על ערך יציב ופחות תנודתי ונחשבים יותר אמינים ממטבעות קריפטו רגילים. בנוסף החיבור שלהם לנכס מפוקח מגביר את הציות שלהם לחוקים ולעקרונות אתיים ואת שיתוף הפעולה עם מחוקקים, ואלו מבטיחים היתכנות ארוכת טווח ומהווים פוטנציאל לקדם צמיחה כלכלית עבור משתמשים פרטיים, להקל על העוני ולהפחית אי-שוויון. לכן למעשה מדובר במטבעות וירטואליים מקיים יותר בהיבטים חברתיים וכלכליים.
אך לשימוש במטבעות קריפטו, וביניהם גם מטבעות יציבים, יש גם השפעה שלילית גדולה על הסביבה. אחת הביקורות המרכזיות כלפי שימוש במטבעות קריפטוגרפיים היא שטכנולוגיות הבלוקצ'יין דורשות תהליך כרייה עתיר אנרגיה, אשר מחמיר את משבר האקלים. הפקת האנרגיה הנדרשת לתהליך זה מתבצעת לרוב באמצעות דלקים מאובנים, דבר שמוביל לפליטות נרחבות של מזהמי אוויר וגזי חממה. בנוסף, תהליך זה כרוך בשימוש בכמויות גדולות של מים לקירור מרכזי נתונים.
גם כאשר האנרגיה מופקת ממקורות מתחדשים, התשתית של טכנולוגיית הבלוקצ'יין בנויה משימוש נרחב במתכות שונות, שמקורן בתהליכי כרייה מזהמים מאוד. בנוסף, תהליך הכרייה יוצר גם כמות משמעותית של פסולת אלקטרונית, כתוצאה מהחלפת מערכות ישנות, דבר שמוביל לפליטה של חומרים רעילים לקרקע, למים ולאוויר.
מכיוון שמטבעות קריפטוגרפיים ומטבעות יציבים מבוססים על אותה טכנולוגיה ואותה מערכת, במבט ראשון הם דורשים את אותה כמות אנרגיה, ונראה כי יש להם השפעה סביבתית דומה. עם זאת, מפני שמטבעות יציבים מנוהלים ומבוקרים יותר, והחוק החדש מבקש להגביר את הרגולציה על פעילותן, זו גם הזדמנות להשפיע על הקיימות הסביבתית שלהם.
אחד המסלולים המרכזיים להפחית את ההשפעות הסביבתיות של מטבעות קריפטוגרפיים הוא מעבר מפרוטוקול הוכחת עבודה (Proof of Work – PoW), שצורך אנרגיה רבה, לפרוטוקול הוכחת החזקה (Proof of Stake – PoS) שיותר ידידותי לסביבה. במנגנון PoW, הכורים משתמשים במחשבים רבי-עוצמה כדי לאשר עסקאות באמצעות פתרון חידות מתמטיות מורכבות, כאשר הכורה שפותר ראשון את החידה מוסיף בלוק חדש של עסקאות לבלוקצ'יין ובתמורה מקבל תגמול במטבע קריפטוגרפי ודמי עסקה.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןלעומת זאת, במנגנון PoS, המאמתים, שבודקים את תקפות העסקאות ומציעים בלוקים חדשים, נבחרים לפי כמות המטבע שהם מחזיקים. אם מאמתים אחרים מאשרים שהבלוק תקין, הוא מתווסף לבלוקצ'יין. מערכת זו צורכת הרבה פחות אנרגיה לעומת PoW.
מטבעות קריפטוגרפיים המבוססים על מנגנון PoW, כמו ביטקויון, צורכים בממוצע לכל עסקה כ-1,000 קוט"ש ופולטים בממוצע כ-1 טון פחמן (CO₂eq), נתון הגבוה משמעותית לעומת עסקאות המתבצעות באמצעות מנגנון PoS כמו באתריום, שמוריד את צריכת האנרגיה לעסקה לפחות מ-1 קוט"ש.
מטבעות יציבים, שמנוהלים ומבוקרים במידה רבה יותר, יכולים להציע פתרונות מועילים יותר ולא רק יעילים יותר למעבר משימוש במטבעות ריאליים למטבעות וירטואליים. באמצעות בחירה במנגנונים מתאימים, ניתן גם להפחית את צריכת האנרגיה והמים ואת הפגיעה בסביבה. אולם לא בטוח שכל אלו באמת מתאימים למדיניות ולאינטרסים של הנשיא טראמפ.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
