בדיוק לפני פרוץ המלחמה עם איראן הספיקו עשר חברות סטארט-אפ ישראליות להשתתף באירוע יוצא דופן בשוק המקומי: “טירונות חלל” מזורזת של חברת Creation-Space במצפה רמון, שנועדה לסייע להן להשתלב גם בתעשיית החלל העולמית, ולהשיג מענקי תמיכה לפיתוח הטכנולוגיות שלהן. המפגש במצפה רמון הוא שלב ראשון בתוכנית המאיץ, שמציעה גם השקעה בסכום כולל של עד רבע מיליון דולר לכל חברה על בסיס עמידה ביעדים מסוימים, כשהמקור הכספי הוא קרן ההשקעות האמריקנית CreationsVC.
החברות שנבחרו להשתתף בתוכנית כולן חברות בעלות “ערך כפול”, כלומר כאלה שמפתחות מוצר או טכנולוגיה לשימוש בכדור הארץ, לרוב בתחומי הקיימות, אשר אפשר גם להתאימם לשימוש בחלל, כשהדגש הוא על משימות לחלל העמוק.
כך לדוגמה, חברת “Arbell Energy” מפתחת לוחות סולריים דקיקים וקלים על בסיס ננו-חומרים, שנפרשים כיריעות ויכולים להפוך כל משטח למקור אנרגיה. קולטים כאלה יכולים לעבוד גם בחלל, ומכיוון שהם קלים בהרבה מהמוצרים שקיימים כיום, הם יכולים לחסוך מסה רבה לחלליות, ודלק רב לשיגורן ולתפעולן.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הפעילות הסודית של הכרומוזום השקט
הטעות שמעלה את לחץ הדם
מי שמגרגר גם מברבר
דוגמה אחרת היא חברת 3DSil, שפיתחה טכנולוגיה להדפסה בתלת-ממד של מוצרים מורכבים מסיליקון ומחומרים מתקדמים. בכדור הארץ הטכנולוגיה מיועדת להדפסת שתלים רפואיים מותאמים אישית. במשימות לירח או למאדים יהיה אפשר להתאימה להדפסת תלת-ממד מחומרים מקומיים, למגוון יישומים.
זהו המחזור השני בתוכנית המאיץ של Creation-Space, והוא שדרוג משמעותי מהמחזור הראשון, בשנה שעברה, שבו השתתפו חמש חברות, ורק אחת מהן זכתה במענק מדעי. “החידוש העיקרי כאן הוא הנחת אבן הפינה לקמפוס ליזמות מחקר ופיתוח פתרונות דואליים לכדור הארץ ולחלל”, אמר מנכ”ל Creation-Space, ד”ר רואי נאור, לאתר מכון דוידסון. “זו אבן דרך במימוש החזון של הקמת עיר החלל במצפה רמון”.
לבנות חברות
המפגש הראשוני של התוכנית, או ה”בוטקמפ” (“טירונות”) כפי שמכנים אותו בחברה, נמשך שלושה ימים מרוכזים, בהשתתפות נציגים של עשר החברות שנבחרו מתוך יותר ממאה שהגישו מועמדות.
"זה היה קורס מבוא לעולם תעשיית החלל. רוב החברות האלה לא היו מעורבות קודם בפעילות חלל, אנו הצגנו להם את התחום, הם נפגשו עם מומחים וגם קיימו שיחת וידאו עם משקיעים מארצות הברית. הם גם סיירו במכתש רמון ולמדו על יתרונותיו כסביבה אנלוגית למחקר פלנטרי", הסביר נאור. "התוכנית נמשכת שלושה חודשים, ובמהלכה אנו מכינים את החברות לגיוס השקעות ולקבלת מענקים מסוכנויות חלל, רשות החדשנות או מגופים אחרים, מלווים אותן, יוצרים חיבורים עם אנשים וחברות בתחום, ומעודדים אותן להתרחב להזדמנויות עולם החלל בלי לוותר על הפעילות הארצית".
2 צפייה בגלריה
עיר החלל של ישראל. הדמיה של מעבדת רובוטיקה עם שטח ניסויים צמוד סמוך למצפה רמון
(איור: Creation-Space)
החברות שנכנסו לתוכנית קיבלו השקעה ראשונית של 50 אלף דולר, ואת שאר הסכום, עד לסכום כולל של 250 אלף דולר, הן יוכלו לקבל על פי עמידה ביעדי התוכנית וכ-matching, השלמת השקעה, מול זכייה במענקים של גופים אחרים. "אנו ממשיכים ללוות את החברות לפי הצורך גם אחרי שלושת החודשים, ולראיה למחזור השני של התוכנית המשיכו שתי חברות שהשתתפו גם במחזור הראשון", הדגיש נאור. "המטרה בסוף היא לבנות חברות, וכל חברה כזו היא פוטנציאל לשותפות שאנו בונים יחד".
לפתח עליונות
החזון של Creation-Space משתלב עם החזון של מצפה רמון למתג עצמה כ”עיר החלל” של ישראל. העיר שוכנת על שפת מכתש רמון, שכבר שימש להדמיה ישראלית של משימת מאדים ב-2018 ובהמשך גם למשימה בינלאומית. “הרעיון הוא כאמור להקים קמפוס חלל עם מרכז כנסים, מעבדות, כיתות ועוד”, אומר נאור. “חברות שמפתחות מוצרים לסביבות קיצון יוכלו לפתח אותם כאן, ומיד לבצע פיילוט בעיירה המבודדת הזו, או לצאת עמו לשטח ולבחון אותו בסביבה אנלוגית לירח ולמאדים”.
נוסף על שתי החברות שהוזכרו קודם, משתתפות בתוכנית חברת ELSSWAY שמפתחת טכנולוגיה לטעינה אלחוטית של כלי רכב חשמליים; NWPT המפתחת מערכות ננו-רובוטיות להפקת מחצבים באתר הכרייה ולטיהור מים; Filo Systems שמפתחת מערכת בינה מלאכותית לדחיסה ואחסון יעיל של מידע ותקשורת מבוזרת; Grafenika, שהטכנולוגיה שלה מאפשרת פיתוח תאי דלק יעילים בעלות נמוכה; Tclimate שמפתחת מבנים חקלאיים בצורת כיפה שקופה, עם בקרת אקלים, שמתאימים גם לסביבות קיצון; ו-Alumentry שמפתחת טכנולוגיה לייצור אוטומטי של חלקי אלומיניום מורכבים בעלות נמוכה. אליהן מצטרפות כאמור שתי חברות שהיו גם במחזור הראשון של התוכנית, Oasix Energy שמפתחת מערכת חסכוניות לאגירת אנרגיה תרמית בחומרים מתקדמים, ו-Inhayle שמפתחת שיטה לחיטוי רציף של משטחים כדי למנוע התפשטות זיהומים.
התוכנית מופעלת בליווי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובתמיכת מנהלת הצמיחה שבמשרד הכלכלה והתעשייה. לתוכנית שותפים גם JNF-USA, קרן מיראז’ ישראל, מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב, אור חוף – עריכת דין, 8200 Architects, מיתר – פטנטים, Amazon Web Services, מו”פ מדבר וים המלח והמועצה המקומית מצפה רמון.
המחזור השני של התוכנית יצא לדרך ממש לפני שפרצה המלחמה עם איראן, ולדברי נאור זו המחשה מצוינת לחשיבות הפעילות של החברה. “היתה לנו עליונות טכנולוגית מול איראן כי בנינו אותה 15-10 שנים קודם לכן. מנקודת מבט עסקית, אנו מבססים היום יכולות טכנולוגיות דואליות ישראליות, המניחות את היסודות להובלה עתידית בשוק החלל העמוק, שמשמעותה עשויה להיות גדילה אקספוננציאלית כלכלית ברמה מדינית”.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
