מים חמים הזורמים לפיורדים ומתחת למדפי קרח ימשיכו להיות גורם עיקרי להפשרת קרחונים ככל שהטמפרטורות העולמיות יעלו. תהליך זה מחמיר עם השנים, דבר שמאיץ את קצב עליית מפלס המים ומגביר את הסכנה מהצפות של אזורי חוף.
הפחתת פליטות גזי החממה אינה עומדת ביעדים הבינלאומיים. לכן, נושא הנדסת אקלים עולה על שולחן הדיונים יותר ויותר. הרעיון של הנדסת האקלים נולד מתוך החשש שצעדים להפחתת פליטות גזי חממה לא יספיקו לבדם, ולכן תידרש התערבות יזומה ומכוונת באמצעות שימוש בטכנולוגיה ומדע.
3 צפייה בגלריה
חוקרים חותרים בקיאקים כדי למקם חיישנים בפתח פיורד הקרח אילוליסאט בגרינלנד
(צילום: Mark Hopwood)
בעולם שמתחמם בקצב מואץ וסובל מאירועי קיצון אקלימיים, נבחנות מגוון שיטות - כמו למשל החזרת קרינת השמש לחלל או הקמת מחסומים באוקיינוס - כדי להציל את כדור הארץ מהשפעותיהם המזיקות של שינויי האקלים. האם מדובר בגלגל הצלה או בצעד מסוכן?
כאמור, הצעה אחת כוללת בניית מחסומים באוקיינוס כדי למנוע ממים חמים להגיע לקרחונים. לדוגמה, כמה חוקרים הציעו להציב מסך פלדה צף או קיר תת-ימי של סלעים סביב חלקים מיריעת הקרח של גרינלנד, על מנת להגביל את הזרמים החמים מלהגיע אל הקרח.
ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת AGU Advances עולה כי מחסומים כאלה יהיו קשים לבנייה, ולא ברור עד כמה הם יהיו יעילים. מחברי המחקר התמקדו בהשפעות הפוטנציאליות של שיטה זו על הקרחון הגדול ביותר בגרינלנד - קרחון יאקובסהאבן (Jakobshavn).
3 צפייה בגלריה
בריכות שנוצרו בקרחון יאקובסהאבן בגרינלנד כתוצאה משינויי האקלים
(צילום: Brennan Linsley/AP)
יתרה מכך, לחסמים וחומות תת-ימיים עלולות להיות השלכות משמעותיות על מערכות אקולוגיות ימיות. מודלים מצביעים על כך שמחסומים מסוג זה יפריעו לתהליך שבו נגר קרחוני מוביל מים עשירים בחומרים מזינים מעומק האוקיינוס. שיבוש זה, בתורו, יפחית את רמות הפיטופלנקטון בקרבת פני השטח ואת אוכלוסיות הדגים התלויות בהם – ובסופו של דבר ישפיע על תושבי גרינלנד התלויים בדגים אלה למחייתם.
אם לא די בכך, הרי שחומות וחסמים תת-ימיים עלולים לשבש את דפוסי נדידת הדגים. על כן, מה שאמור להיבנות כפתרון לבעיה, כדי להגן על הקרחונים בגרינלנד או באנטארקטיקה למשל, עלול להפוך לגורם שיש בו יותר נזק מתועלת על מערכות אקולוגיות מקומיות.
3 צפייה בגלריה
תרשים בו מוצג אחד הפתרונות, מבוססי הנדסת אקלים, עם שימוש בסוג של וילון במטרה למנוע ממים חמים ים חמים להאיץ את המסתו של קרחון ת'ווייטס
(איור: Nature (2024). DOI: 10.1038/d41586-024-00119-3)
מחברי המחקר מציינים כי למרות שמחסומי הגנה על קרחונים הם גם היפותטיים וגם לא מציאותיים בשלב זה, העניין בהנדסת אקלים צפוי לגדול בעשורים הקרובים. לכן, חשוב לזכור את ההשלכות הבלתי מכוונות של פרויקטים שאפתניים אלה. בחינת שיטות הנדסת האקלים על ידי החוקרים נועדה על מנת שקובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות יוכלו להעריך את העלויות והתועלות של השיטות השונות, על סמך נתונים מהעולם האמיתי.
